הפיצוצים בשמי חלב ביום רביעי האחרון, בזמן תקיפת נמל התעופה
הדרישה הרוסית מהמיליציות השיעיות הנאמנות לאיראן לפנות את אנשיהן משני אתרים אסטרטגיים במערב סוריה מעידה על הצלחת הלחץ הצבאי והמדיני שישראל מפעילה כדי לסכל את מזימות איראן בסוריה. זו הצלחה של המב"מ – "המערכה שבין המלחמות", שצה"ל וקהיליית המודיעין מנהלים כבר יותר משמונה שנים במטרה לסכל את מאמצי איראן להעביר אמצעי וחומרי לחימה איכותיים וקטלניים לשלוחיהם בסוריה ובלבנון.
גורם ביטחוני בכיר מעריך שצה"ל מצליח לאחרונה לסכל את הרוב המכריע של משלוחי הנשק, וכן את החומרים והציוד לייצור נשק שכוח קודס של משמרות המהפכה מנסה להבריח לסוריה וללבנון ביבשה, בים או באוויר. גם הנוכחות וההתבססות של איראן ושלוחיה בסוריה נמצאת בתקופה הנוכחית בשפל שלא היה כמותו עד עתה.
את ההישג הזה ראוי לזקוף בראש ובראשונה לזכות המידע המהימן, המפורט והמדויק שמספקת קהיליית המודיעין הישראלית, וכן לזכות היכולות והניסיון שצברו חיל האוויר וחיל הים. חשוב לציין שבנוסף לכך, צה"ל מצליח לשמור על חופש פעולה מבצעי בסוריה ובה בשעה, גם באמצעות "דיפלומטיה צבאית", למנוע הסלמה ואולי אפילו מלחמה רבתי.
בישראל מעריכים שהתקיפות על נמלי תעופה (כמו בחלב ובדמשק), מפעלי תעשייה צבאית ואתרי אחסון רגישים בסוריה, פוגעות בצורה חמורה ביוקרת משטרו של אסד וביכולתו לשרוד ולהשיג יציבות פוליטית. מאחר שהצבא הסורי עדיין מתמודד עם כיסי התנגדות גדולים של המורדים באזורים נרחבים בסוריה ומפני שהוא עדיין חלש מכדי להתמודד עם צה"ל, פנה אסד לרוסים ודרש מהם ללחוץ על ישראל להפסיק את התקיפות.
5 צפייה בגלריה
הגבול ברמת הגולן. התבססות איראן ושלוחיה בסוריה נמצאת בתקופת שפל שלא היה כמותו
(צילום: AFP)
בכירי המשטר בדמשק יודעים שלרוסיה יש אינטרס אסטרטגי, פוליטי וכלכלי להשיג יציבות בסוריה ולחזק את שליטתו של משטר אסד ברוב שטח המדינה (הוא שולט כיום רק ב-70%). לרוסים יש גם מקל גדול לגבות באמצעותו את הלחץ על ישראל: הם יכולים לאיים על חופש הפעולה האווירי והטילי של ישראל במרחב האווירי של סוריה באמצעות סוללות ההגנה האווירית המתוחכמות (S-300 ו-S-400) שהציבו במדינה. לא מן הנמנע, שברקע הדרישה הסורית היה איום מרומז שדמשק עלולה בייאושה לשלול מהרוסים את הלגיטימציה הפורמאלית לשהותם בסוריה אם הם אינם מסוגלים להגן עליה מפני ישראל.
אבל, אסד לא הביא בחשבון את הכרסום שחל במעמדה וביכולותיה הצבאיות הממשיות של רוסיה בסוריה עקב המלחמה הלא מוצלחת באוקראינה. מפקדי הכוח הרוסי בחמיימים (הבסיס הרוסי העיקרי בסוריה) כועסים היום על התקיפות הישראליות בסוריה לא פחות מאשר כעסו לפני שבעה חודשים. אבל הם יודעים שרוסיה לא יכולה להרשות לעצמה היום להסתבך בחזית לחימה נוספת שהיא לא ממש במרכז האינטרסים של הקרמלין. לכן גם הכוח האווירי הרוסי בסוריה דולל מעט באיכות ובכמות; גם המשגרים והטילים של סוללת ה-S-300 הוחזרו לרוסיה – אולי לטובת המאמץ המלחמתי באוקראינה.
מלבד זאת, פוטין יודע היטב שישראל היא אגוז לא קל לפיצוח, ויודע כי היא עשויה להגיב באגרסיביות ובעוצמה כשמאיימים על ביטחונה וביטחון אזרחיה. לכן הסתפק הקרמלין בלחץ דיפלומטי פומבי על ישראל באמצעות הצהרות מפיו של שר החוץ הרוסי לברוב ונציג רוסיה באו"ם. הם גינו את התקיפות הישראליות בסוריה ודרשו להפסיקן. מפקדי הכוח הרוסי בחמיימים פרסמו הודעות שבהן טענו (אך לא תמיד דייקו) שההגנה האווירית הסורית הפועלת בהנחייתם פגעה בטילים ובפצצות שהטילו המטוסים הישראלים. אבל בשטח, נשארו הדברים ללא שינוי. התיאום הרוסי-ישראלי הצבאי באמצעות המרכז ל"דה-קונפליקציה" (מניעת עימותים) נמשך כבעבר, גם בשעה שהיחסים עם הקרמלין הצטננו קשות, כשראש הממשלה יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ התבטאו בגנות הפלישה הרוסית לאוקראינה.
מאלפים לעשרות אנשי מיליציות בגולן הסורי
כשהבין שמהרוסים לא תצמח לו ישועה, החליט בשאר אסד לפעול בערוץ היחיד שנותר לו כדי לחלץ את עצמו מהפינה התדמיתית והפוליטית שאליה נקלע בגלל התקיפות הישראליות שהלכו ונעשו אינטנסיביות בשטח ארצו. הוא פנה לאיראנים, ולפי פרסומים זרים דרש מהם שלא לתקוף את ישראל משטח סוריה. זאת, כדי לא לתת לישראל תואנה לתקוף מטרות בסוריה. לפי הפרסומים, הדרישה הוגשה לאיראן לפני שלוש שנים - והאיראנים קיבלו אותה ככל הנראה כדרישה לגיטימית. זאת הסיבה שלפחות בשנתיים האחרונות פחתה מאוד הנוכחות של אנשי מיליציות שיעיות ופעילי חיזבאללה בקרבת גדר המערכת ובגולן הסורי. מאלפים ירדו לעשרות בודדות ולעיתים אף פחות. רק תצפיות נותרו פה ושם בקרבת מוצבי הצבא הסורי שעדיין נותנים מחסה לאנשי חיזבאללה.
אבל כוח קודס של משמרות המהפכה, האחראי על כוחות השלוחים, לא חדל ממשימתו העיקרית בתקופה הנוכחית - חימוש חיזבאללה והמיליציות הנאמנות לו בטילים, רקטות וכטב"מים מדויקים. באיראן יודעים שמאסה של טילים מדויקים יכולה 'להרוות' את מערכות ההגנה האווירית של ישראל לפגוע ביעילותן. חדירת מערכת ההגנה האווירית של ישראל על ידי מאות או אלפי טילים וכטב"מים שידייקו בפגיעה במתקנים אסטרטגיים צבאיים ואזרחיים ובאזורי מגורים צפופים עלולה לזרוע הרס ונפגעים בממדים שישראל לא חוותה כמותם מעולם. לכן האיראנים לא חדלו לרגע מניסיונותיהם להבריח טילים ורקטות מדויקים לסוריה ומשם ללבנון. הם גם מבריחים "ערכות דיוק" כאלה להרכבה על טילים "טיפשים" שבידי חיזבאללה בלבנון וכן אמצעי ייצור לטילים כאלה לסדנאות בלבנון ולמפעלי התעשייה הצבאית בסוריה. ההברחות האלה מתבצעות בציר היבשתי העובר בעיראק, דרך האוויר לשדות תעופה בסוריה ובציר הימי לנמלי החוף של סוריה.
לפי הערכות מוסמכות, צה"ל מצליח לסכל או ליירט את עיקר ה"משלוחים". וזו הסיבה שלחיזבאללה אין עדיין אלפי טילים מדויקים
הפעילות הימית של האיראנים צפויה לעבור בקרוב מהפך אם תצא לפועל התוכנית של איראן להקים בסיסים ימיים צפים מול חופי חצי האי ערב ובעיקר באזור מצרי באב אל מנדב והים האדום. הבסיסים הצפים אמורים להיות אוניות אזרחיות שהותאמו לפעילות ביון ותקיפה צבאית. על פי דיווחים בעולם, ישראל כבר תקפה אוניה כזו – "סאביז" שמה, שהוצבה בים האדום והותקפה בתגובה על תקיפת ספינת סוחר בבעלות ישראלית. אבל התוכנית האיראנית ככל הנראה שאפתנית הרבה יותר. סביר להניח שהתכנון הוא להציב אוניות שעליהן מכ"מים ואמצעי איסוף מודיעין אחרים רבי עוצמה, ולציידן גם במל"טים, ברחפנים ובטילי תקיפה. זהו אתגר עתידי לא פשוט לא רק לחיל הים שמשימתו לשמור על חופש השיט לישראל, אלא גם לסעודיה ולשאר מדינות המפרץ הערביות.
אבל כרגע האתגר המיידי לצה"ל הוא הברחות הנשק וציוד הייצור של הטילים המדויקים. כאמור, לפי הערכות מוסמכות, צה"ל מצליח לסכל או ליירט את עיקר ה"משלוחים" האלה. זו הסיבה, לפי הערכות של גורמים יודעי דבר, שלחיזבאלה אין עדיין אלפי טילים ורקטות מדויקים. ולכן האיראנים התחילו לאחרונה להעביר משלוחים אלה במטוסים אזרחיים לשדות תעופה אזרחיים ולאחסנם במחנות ומתקני אחסון של הצבא הסורי, המוגנים על ידי סוללות טילי קרקע-אוויר סוריות הנמצאות בפיקוח ובקרה רוסיים. האיראנים יודעים שכל פגיעה במחנה או באזור סורי צבאי מוגן על ידי ההגנה האווירית הסורית-רוסית פוגעת קשה ביוקרת רוסיה ומכריחה את אסד ללחוץ עליהם.
גם שיח ישיר עם דמשק
לסיכול דפוס הפעילות הזה של האיראנים פועל צה"ל בשני ערוצים: ב"ערוץ הקינטי" (על פי הדיווחים השונים) צה"ל מיירט באמצעות תקיפות מהאוויר ומהקרקע מטענים כשהם מגיעים לשדות תעופה אזרחיים סוריים. בתקיפות אלה נפגעים, אולי אפילו במכוון, (בנוסף למטוסים ולמטענים המסוכנים ששולחת טהרן), גם מסלולי נמלי התעופה ומתקני תעופה אזרחית חיוניים. התוצאה היא שנמל תעופה אזרחי בינלאומי מושבת - וזה פוגע אנושות ביוקרת המשטר הסורי. סביר להניח שהפגיעה בתפקוד נמלי התעופה האזרחיים הוא רמז קינטי שמכוון בעיקר למשטר הסורי וגם לרוסים. משמעותו של המסר הזה: דרישה מבשאר אסד לפקח ולדעת מה האיראנים מביאים לארצו ולדרוש מהם להפסיק זאת; אחרת לא תהיה לישראל ברירה אלא לפעול להגנת ביטחונה ובטחון אזרחיה.
5 צפייה בגלריה
לרוסים ניתנת גם הפריבילגיה של הודעה מוקדמת. לסורים מבהירים: מה ומי הותקף, ולמה
(צילום: AP)
אבל ישראל, לפי דיווחים זרים, אינה מסתפקת רק ב"רמזים קינטיים". במקביל למתקפות הסיכול והענישה, לדברי מקורות שונים, צה"ל מקיים סוג של הידברות ישירה לא רק עם הרוסים בסוריה אלא גם עם המשטר בדמשק: בערוץ הזה מבהירים לבכירי משטר אסד (ובנפרד, גם למפקדי הכוח הרוסי בסוריה) שישראל משתדלת לא לפגוע באזרחים ובמתקנים אזרחיים וגם אינה רוצה לפגוע באנשי צבא סורים, אבל לאנשי משמרות המהפכה, לאנשי המיליציות השיעיות, ולאנשי חיזבאללה - לא תהיה חסינות. בין אם הם מנסים לנחות בנמל תעופה אזרחי בינלאומי בחלב או בדמשק, או שהם חוסים במחנה צבאי או במוצב סורי בקרבת כוח רוסי. מסרים כאלה הועברו ומועברים לסורים ישירות. לעיתים גם זמן קצר אחרי תקיפה, כדי להבהיר להם מה ומי הותקפו ולמה. מסר דומה הועבר גם לרוסים בתוספת אחת: שלרוסים תינתן אזהרה ושהות להעביר את אנשיהם למקום בטוח אם צה"ל יתקוף בקרבתם; הסורים לא נהנים מפריבילגיה דומה.
לנוכח מצב עניינים זה, כשהאיראנים אינם חדלים לנסות להפר את כללי ההתנהגות הבינלאומית וממשיכים לנסות להבריח אמצעי לחימה בחסות אזרחים, וישראל אינה נרתעת מסיכול וגם מהענשת המשטר הסורי, לא נותר לרוסים אלא לבקש "בטוב" מהאיראנים לפנות את אנשי המיליציות הנאמנות להם ממתקנים וממחנות של צבא סוריה, שנוכחותם בהם חושפת את אותם מחנות ומתקנים לפגיעה של ישראל. אגב, כך מנסים הרוסים גם להציל את כבודם ויוקרתם, וגם את המוניטין של מערכות ההגנה האווירית שלהם שמתכרסמים בכל פעם שצה"ל מנחית מכה הרסנית על הפעילות האיראנית בסוריה.
