ג'ונתן פולארד התארס אמש (יום רביעי) לרבקה אברהמס-דונין, חסידת חב"ד ואם לשבעה ילדים מירושלים, שבעלה נפטר לפני כמה שנים. אברהמס-דונין, שעלתה לארץ ב-1996, היא נכדתו של קרל אברהמס - שהשתתף בלכידתו של מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ. רעייתו של פולארד, אסתר, נזכיר, נפטרה לפני כשמונה חודשים אחרי שנדבקה בקורונה.
בני הזוג מסרו לקרוביהם: "אנו מלאי תודה אליכם, חברינו ובני משפחתנו, ולילדים היקרים, על האהבה והחיבוק ובראש ובראשונה לאסתר עליה השלום, שבאהבתה האין סופית אף הכירה ביננו ואפשרה לנס הזה להתרחש. זכרה לא ימוש מאיתנו לעד". החתונה צפויה להתקיים בעוד כחודשיים, בחלוף שלושה רגלים.
סבה של רבקה היה כאמור סמל מודיעין בצבא הבריטי, שהשתתף בלכידתו של רודולף פרנץ הס, מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ. בריאיון ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" בפברואר 2020 היא סיפרה כי סבה שמר על כך בסוד במשך שנים, ושמר במגירה נעולה את המסמכים המוכיחים את חלקו בכך. לפני מותו, ביקש ממנה הסב להעביר את המסמכים ששמר בסוד למשמרת ב"יד ושם", שכוללים בין היתר את ספר המבקרים של הס בזמן שהיה מפקד מחנה אושוויץ לצד מסמכיו האישיים, כולל תעודת החברות במפלגה הנאצית.
רוצח ההמונים שפיקד על המחנה בו נרצחו 2,000 איש בפחות משעה מהגז ציקלון B נלכד ב־11 במארס 1946 על ידי יחידה של המשטרה הצבאית הבריטית, שאחד מחייליה היה הסמל היהודי קרל אברהמס. הס נלכד בכפר בצפון גרמניה ונחקר על ידי קרל וחברי היחידה שלו. ב-25 במאי 1946 נמסר לידי הפולנים וב-2 באפריל 1947 נדון למוות בתלייה. העונש הוצא לפועל שבועיים לאחר מכן, וב-16 באפריל 1947 מת הס ברחבה שלפני הכניסה לקרמטוריום במחנה אושוויץ.
קרל עצמו הצטרף כאיש מודיעין למשטרה הצבאית הבריטית ב-1942, אך רק ב־1946 קיבל את משימת חייו: לעצור את הרוצח האכזרי בהיסטוריה האנושית. במכתב ששלח לאשתו יומיים לאחר שלכד את הס כתב: "הימים האחרונים היו דחוסים בהרבה התרגשות ועבודה לחוצה. אחרי חודשים של עבודה סבלנית היה לנו סקופ גדול שאולי תקראי עליו בעיתונים די בקרוב. אני לא יכול להגיד לך יותר מזה, רק שאנחנו עובדים לתוך הלילה".
רק 11 ימים לאחר מכן חשף בפני אשתו את האמת, והיא היחידה שידעה על כך מאז. "אחרי תפיסתו של רודולף הס אנו חשים כי הגענו לנקודת השיא", כתב. "כל עבודתנו התנהלה סביבו". הוא תיאר את הס כ"חזיר הגדול ביותר שהיה אי פעם" וסיפר כמה היה קשה לו להסתכל בפניו של האיש המתועב הזה. "היה סיפוק גדול לתפוס אותו. החקירה שלו הייתה חוויה שאני לעולם לא אשכח. היא נמשכה שלושה ימים בהם לא ישנתי. האווירה הייתה מוזרה ולא מציאותית כאשר שמענו אותו מודה שהיה אחראי באופן אישי ופיקח על המתה בגז ושריפתם של מעל 2.5 מיליון בני אדם – רובם בני עמנו היהודים".
לכידתו של הס התאפשרה אחרי שהצוות של קרל איתר את אשתו, הדוויג, שבמהלך חקירתה הסגירה את מקום מחבואו: חווה בסמוך לגבול הדני ליד גוטרופל, תחת השם פרנץ לאנג. כשנתפס, הס אכן הציג תעודת זהות מזויפת תחת השם פרנץ לאנג. קרל אברהמס התעקש לבדוק את טבעת הנישואים שענד, ומצא שבחלקה הפנימי חרותים השמות "רודולף" ו"הדוויג". אז נשבר הס והודה בזהותו. בחקירתו סיפר הס בקור רוח מזוויע: "אני עצמי אירגנתי, לפי הוראות שקיבלתי מהימלר במאי 1941, את ההמתה בגז במחנה, מיוני-יולי 1941 ועד סוף 1943, התקופה שבה הייתי מפקד אושוויץ".
ביומן המחנה של הס, שהעביר אברהמס ליד ושם, נכתב בין השאר: "כרוניקה של אושוויץ: 12.12.42 - 2,000 יהודים, גברים, נשים וילדים, הגיעו ממחנה המעבר. לאחר סלקציה 1,578 בני אדם הומתו בתאי הגזים". במסמך אחר שכתב הס לאשתו, ונתפס גם הוא על ידי אברהמס, סיפר הרוצח על ביקור משפחתו במחנה, בתיאור מזעזע: "היו אלו יומיים יפים עם הילדים. הביקור במחנה, הרכיבה על הסוס האציל, וניהול שיחות רציניות ועליזות. אושוויץ".
רבקה סיפרה כי ניצולי שואה יהודים סייעו לסבה לבצע זיהוי ודאי של הס. כך למשל, במכתב לאשתו כתב קרל: "שניים או שלושה ניצולי מחנות הצטרפו לצוות שלנו. פגשתי את חברי פאול, שהיה חמש שנים במחנות, נס שהוא נשאר בחיים. הוא רזה מאוד, אפילו לאחר כמה חודשים שאנחנו מטפלים בו הוא מאוד חלש".
פורסם לראשונה: 22:44, 14.09.22
