לגורמי הביטחון בישראל בדרך כלל אין בעיה לזהות את המניעים והסיבות שמביאים את משמרות המהפכה של איראן לבצע פיגוע, אם באמצעות שלוחיהם או במישרין. הניסיון מראה שבדרך כלל מדובר באירוע ספציפי שהאיראנים מייחסים לישראל או לגורם אחר במזרח התיכון, ומשמרות המהפכה מכוונים לפגוע באינטרסים ובנקודה הכי כואבת לאותה מדינה או ארגון שפגעו באינטרסים או באנשים חיוניים לאיראן.
כך היה למשל כאשר ישראל סיכלה כנטען משלוחי נשק איראניים לחיזבאללה ולסוריה, משלוחי נשק שנשלחו באוניות מטען שעברו לים התיכון דרך תעלת סואץ. האיראניים הגיבו על הפגיעות של חיל הים באותן אוניות בתקיפת ספינות מטען ששטו במפרץ עומאן בדרכן לדרום מזרח אסיה או בכיוון ההפוך. גם אז האוניות לא היו בבעלות ישראלית מלאה, אלא חלקית, אבל זה הספיק לאיראנים כדי לנהל את מה שנקרא "המלחמה הימית" נגד ישראל, ששיאה היה הפגיעה ביולי 2021 באוניית המטען "מרסר סטריט".
אז התפוצץ מל"ט מתאבד איראני מדגם שאהד-136 על גשר הספינה שבבעלות חלקית של איש העסקים הישראלי אייל עופר. ימאי רומני ואיש צבא בריטי שהיו על הספינה נהרגו מהתקיפה שהסבה נזק בינוני לספינה, אך לא הטביעה אותה. למעשה, מאז לא ידוע לפחות על סיכולי הברחות איראניות של נשק בדרך הים לסוריה, וגם לא ידוע על תקיפות איראניות של כלי שיט ערביים או ישראליים במפרץ הפרסי או במפרץ עומאן שמדרום לו.
לכן, תקיפת המכלית אתמול על ידי מל"ט מתאבד איראני, כפי הנראה גם כן מסוג שאהד-136, עוררה תמיהה והשערות שונות בישראל. הדעה הרווחת בקרב גורמי ביטחון היא שהתקיפה נועדה למעשה לשבש את חגיגת המונדיאל בקטאר, זאת למרות שלקטאר יש יחסים טובים וקשרים עם איראן. אבל שליטי קטאר הודיעו לאחרונה שהם מאפשרים לישראלים להגיע ללא הגבלה למשחקי המונדיאל ואף מאפשרים טיסות ישירות מישראל לקטאר לצורך זה.
להערכת גורמי הביטחון, זו יכולה להיות הסיבה שלאיראנים היה אינטרס ליצור מתיחות וחוסר ביטחון באזור המפרץ הפרסי, באופן שירתיע תיירים מרחבי העולם – ובעיקר מישראל – מלהגיע למשחקי המונדיאל, שכאמור, קטאר עשתה כל מה שביכולתה כדי שיצליחו. באיראן, בינתיים, העלו את אותה טענה וברשת החדשות "נור ניוז" האשימו את ישראל בפגיעה במכלית הנפט "במטרה להסיט את תשומת הלב מהמונדיאל".
היו מי שהעלו את האפשרות שאולי הפגיעה בספינה היא נקמה איראנית על סיכול ההתנקשות באיש העסקים בגאורגיה. סביר להעריך שזו השערה שגויה. ראשית, מפני שהאיראנים לא נוהגים לנקום על סיכול פיגועים שיזמו משמרות המהפכה ולא הצליחו. שנית, פיגוע באמצעות מל"ט באונייה בלב ים מצריך תכנון, הכנות וביצוע שנמשכים ימים, אם לא שבועות.
ההודעה על סיכול ניסיון ההתנקשות באיציק משה פורסמה רק אתמול, כשהאיראנים יודעים עליה רק כמה ימים, וזה פרק זמן שאינו מספיק כדי להוציא פיגוע כזה. בנוסף, מכלית הנפט שנפגעה הייתה אמנם בבעלות של חברה סינגפורית, שבה יש חלק מסוים לאיש העסקים הישראלי עידן עופר (אחיו של אייל עופר), אבל היא חכורה על ידי חברת הנפט האמריקנית shell והובילה דלק מעומאן. כך שפגיעה בה פוגעת באינטרס אמריקני ולא ישראלי.
אבל ישנה אפשרות נוספת, די סבירה, שהפגיעה באמצעות מל"ט במכלית הדלק ששטה במפרץ עומאן היא פעולת תגמול איראנית קלאסית על המתקפה בשבוע שעבר בשיירת מכליות דלק איראניות בגבול עיראק-סוריה. אותה שיירה חצתה את הגבול לכיוון סוריה במעבר אל-קאים, ומשם הייתה אמורה להמשיך לכיוון דמשק ולבנון. מיד אחרי שנכנסו רוב המכליות שבשיירה לשטח סוריה, הן הותקפו מהאוויר וכמה מהן עלו באש. אבל בין המכליות, כך דווח ברשת הסעודית "אל-ערביה", היו גם כמה משאיות שהובילו מכולות ובהן טילים או מערכות נ"מ איראניות, שיועדו לסוריה ולחיזבאללה.
כך, במסווה של שיירת דלק הומניטרית כביכול ללבנון, ניסו האיראנים להבריח בדרך היבשה ציוד לחימה איכותי וקריטי לחיזבאללה או לסוריה - או לשתיהן. התקיפה מהאוויר השמידה והעלתה באש כמה רכבים, מכליות ומשאיות מכולה איראניים, בהם היה דלק אבל גם ציוד לחימה. שום גורם לא לקח אחריות על התקיפה, אולם לפי פרסומים בתקשורת המזרח-תיכונית והאמריקנית, התקיפה התבצעה באמצעות מל"ט, ויוחסה לישראל.
היו כאלה שטענו שדווקא האמריקנים, שיש להם מל"טים ומטוסים קרוב יותר לאזור הפעולה, הם שביצעו את התקיפה. לפי פרסומים זרים, לפחות שני איראנים נהרגו בתקיפה. לכן, מה יותר אופייני וטבעי למשמרות המהפכה לנסות לנקום את הפגיעה בשיירת הנפט שלהם, שנסעה בדרך היבשה, על ידי פגיעה באונייה בבעלות ישראלית חלקית שמובילה נפט עבור חברה אמריקנית.
לאיראנים כנראה לא ברור מי אחראי באמת לתקיפה, והם מצאו מטרה שתהווה, לתפיסתם, פגיעה גם באינטרס הישראלי וגם באינטרס האמריקני. בכלל, האיראנים רגישים מאוד בכל הנוגע לנפט, ועדות לכך היא שלפני חצי שנה תפסו שתי מכליות יווניות בתגובה לכך שהאמריקנים תפסו מכליות שלהן. היום הגיעו יוון ואיראן להסכם לשחרור אותן מכליות שהוחזקו על ידי טהרן מאז מאי.
ארגוני הביון של ישראל וארצות הברית לא יתקשו בוודאי לפענח את הנסיבות האמיתיות של תקיפת המכלית אתמול, לא במעט מפני שדפוסי הפעולה והתגמול האיראניים הם שחוקים וחוזרים על עצמם, ותמיד נועדו לאותת משהו לצד האחר ובמקרה זה כנראה לישראל. ייתכן מאוד שהאיראנים מנסים להגיד לנו: "אם אתם תתקפו לנו שיירות ביבשה – אנחנו נתקוף לכם אינטרסים בים, במקום שהכי כואב ומסוכן לכלכלה שלכם".
ברור גם שלמדינת ישראל אין כעת עניין להסתבך בחילופי מהלומות ימיים עם איראן, כמו שהיו בשנים 2019 עד 2021, אולם במערכת הביטחון מבהירים גם שאם איראן תמשיך לנסות לפגע בזירה הבינלאומית, ישראל תדע לגייס גורמים בינלאומיים וגם לפעול בעצמה, כדי לשים קץ לעימות ימי שאולי יתפתח.