הג'ינג'י בקצה החדר הרים את ידו. "אני רוצה לציין...", התחיל לומר, אבל הרמטכ"ל אביב כוכבי קטע אותו: "אתה זה שהתלונן בפעם הקודמת. אם אני זוכר טוב, אמרת שהכל חלול. ביקשתי שתשלח בכתב...". האלוף-משנה במילואים חייך ואמר: "הפעם דווקא רציתי לציין שיש לנו מה שצריך - מחשבים, ציוד, אנשים - ושהעסק דופק". חילופי הדברים הללו התרחשו בתחילת השבוע באחד ממתקני האיסוף של יחידה 8200 אי שם. רב-אלוף כוכבי בא לראות מקרוב כיצד פועלים הצוותים המיוחדים שהוקמו לאחרונה כדי לספק מודיעין איכותי בזמן אמת ליחידות החוד הלוחמות בשטח. הג'ינג'י, בכיר לשעבר באמ"ן שגויס למערך הזה, גרם לרמטכ"ל היוצא הרבה נחת.
לכל חטיבת טנקים ולכל חטיבת חי"ר שצפויות לתמרן בשטח האויב יש מזה כמה חודשים צוות מודיעין עורפי משלה המורכב מאנשי 8200, אנשי מודיעין חזותי וכן אנשי יחידות איסוף והערכה אחרות של אגף המודיעין בצה"ל (אמ"ן). תפקידו הבלעדי של כל צוות כזה הוא לאסוף ולעבד מודיעין ולהעבירו במהירות לשטח עם מידע וציוני מטרות שאגורים בשרתי המחשבים העצומים של אמ"ן.
לא רק מפקד החטיבה והמג"ד ייהנו מעושר המידע הזה. אם לצטט את כוכבי, "המודיעין יגיע לטאבלט שבידי שלומי המ"כ". זו מציאות שהמפקדים והלוחמים שנכנסו לקסבה של שכם במבצע "חומת מגן" ב-2002 וגם מי שיצאו לקרב במלחמת לבנון השנייה ב-2006 יכלו רק לחלום עליה. מטעמי ביטחון מידע אי אפשר לפרט על איכות וסוגי המודיעין שהמג"ד ואפילו המ"מ יקבלו במלחמה הבאה הישר למכשיר הסלולר הצבאי המוצפן שבידיהם, בכל אחת מזירות הלחימה.
פברואר 2020. רא"ל כוכבי מציג את תוכנית "תנופה"
(צילום: דו\"צ )
ה"בייביסיטינג" המודיעיני הצמוד שיעשו היחידות הטכנולוגיות העורפיות של אמ"ן ללוחמים בשטח הוא רק אחד הביטויים המעשיים לסדרת שינויים מרחיקי הלכת שיזם הרמטכ"ל כוכבי בתפישת ההפעלה, בארגון ובבניין הכוח של צה"ל. יש מי שמגדירים זאת "מהפכה בעניינים צבאיים", בדומה למונח שבו משתמשים בפנטגון כדי לתאר את הרפורמות היסודיות בשיטות ההפעלה ובבניין הכוח שהתבצעו בכוחות המזויינים של ארה"ב אחרי כישלונות מלחמת וייטנאם. אחרים יגידו ש"מהפכה" זה מונח מרחיק לכת לתיאור מה שקרה בצה"ל בארבע השנים האחרונות בניצוחו של הרמטכ"ל היוצא, מה גם שהתוצאות עדיין לא עמדו למבחן במלחמה בהיקף מלא.
כוכבי, שיסיים בינואר את תפקידו ויפשוט מדים, מעדיף את המונח הפחות יומרני – "השתנות" - כדי לתאר בניין כוח והפעלת כוח חדשניים שיאפשרו לצה"ל להשיג במלחמה את היעדים שיקבע לו הדרג המדיני במחיר (אבדות בנפש ונזקים פיזיים בעורף ובחזית) נמוך ובזמן קצר ככל האפשר. הנחת היסוד היא שיעדו של צה"ל במלחמות הבאות לא יהיה לכבוש שטח אלא להשמיד את יכולותיו ותשתיותיו של האויב באופן שירתיע וירחיק בזמן את המוטיבציה שלו לפתוח במלחמה נוספת נגדנו, עד שיוותר על שאיפה זו לחלוטין.
איך מניעים שינוי עומק במגה-ארגון
תפישה זו אינה המצאה של כוכבי. הרמטכ"לים לפניו, גדי איזנקוט ובני גנץ, החזיקו בה ופעלו על פיה, לרוב בהצלחה. הייחוד של כוכבי הוא ב"יוזמה ההוליסטית" שהחל במימושה שבועות ספורים אחרי שהתיישב בלשכת הרמטכ"ל ב-15 בינואר 2019.
היוזמה הזו נועדה להשיג שלושה יעדים: הראשון הוא לאתר את הבעיות והקשיים העיקריים שבהם נתקלו היחידות הלוחמות וגורמי המודיעין של צה"ל ומנעו מהם מלהשמיד בהצלחה את יכולות האויב, או שבמהלך הלחימה גבו מחיר כבד מהעורף ומהחיילים בשטח. היעד השני הוא למצוא פתרונות לקשיים האלה באמצעות יישומי טכנולוגיה עילית (הייטק), על ידי פיתוח שיטות לחימה חדשות, באמצעות ארגון מחדש ובאמצעות רכש חימושים ופלטפורמות חדישים. היעד השלישי הוא לבחור את הפתרונות הרצויים וליישם אותם באמצעות תוכנית העבודה הרב-שנתית של צה"ל ותקציב הביטחון.
כוכבי המנוסה ידע כנראה שאפילו הרמטכ"ל לא יכול לבדו להתניע, לשלוט ולוודא ביצוע של תהליכי שינוי עמוקים ורבים יחסית במגה-ארגון כמו צה"ל. לכן השקיע למן ההתחלה מאמצים רבים בשכנוע ורתימת הפיקוד הבכיר והבינוני של צה"ל למעשה "ההשתנות" ו"העיצוב מחדש" של צה"ל שהוא יזם.
כבר עד אמצע 2019 התקיימו ארבע סדנאות חשיבה וסיעור מוחות (בנות יומיים-שלושה כל אחת) של הפיקוד הבכיר, ו-40 (!) צוותי עבודה בחנו נושאים ספציפיים והגישו את המלצותיהם. החשובים שבהם היו צוותי העבודה שגיבשו מסקנות בשישה נושאים קריטיים:
1. איך מגדילים ומשפרים באופן ניכר את יכולות צה"ל לאתר ולחשוף במהירות מספר גדול של לוחמים, מערכות נשק ותשתיות של אויב שמסתתר, נטמע ונלחם בתוך שטח אורבני צפוף או סבך.
2. הגדלת היכולת לתקוף במדויק ובהספקים גדולים אויב שנלחם בשטח אורבני כדי להביא במהירות לנטרולו תוך שמירה על ערכי הלחימה והלגיטימציה שנותנת לנו הקהילה הבינלאומית להפעיל כוח צבאי.
3. הקמת מערך הגנה מדינתי שיגן מפני טילים (כולל טילי שיוט), רקטות וכלי טיס לא מאוישים (כולל רחפנים) שיפעיל האויב מקרוב ומרחוק.
4. תפישת הגנת גבולות חדשה שמתבססת על טכנולוגיות וסנסורים חדישים לאיסוף מודיעין וסיכול חדירות.
5. תמרון: איך מניעים כוחות קרקעיים במהירות ובביטחון יחסי לתוך ובתוך שטח האויב על מנת לשתק את האש על העורף, להשמיד את תשתיות הלחימה של האויב ואת יכולת לוחמיו להמשיך בלחימה (כוכבי מגדיר יכולות אלה "קטלניות").
6. קישוריות דיגיטלית שמאפשרת למג"ד הטנקים או למ"פ החי"ר לתקשר במהירות ובשפה אחידה עם הטייס, עם החובל בסטי"ל ועם מפקד שיירת האספקה שנמצאת בדרכה אליהם. השאיפה היא שכולם יוכלו לדבר עם כולם כל הזמן, באופן מאובטח ומבלי להתחשב במרחק. כבר עתה פועל אינטרנט מבצעי בחלק ניכר מיחידות החוד הלוחמות והמפקדים יכולים לתקשר ביניהם ועם גורמי האש באמצעות "צ'ט מבצעי".
בבסיס מה שמכנים כעת בצה"ל "טרנספורמציה דיגיטלית" מונחת אסטרטגיית ההפעלה המשולבת הגורסת שכל גורמי הלחימה, המודיעין והלוגיסטיקה בצה"ל צריכים לפעול ביחד בשיתוף פעולה הדוק בכל מקרה שזה אפשרי. באמצעות השילוביות, גורסים בצה"ל, אפשר יהיה להגיע למיצוי הכוח באופן שהאפקט המבצעי יהיה המקסימלי והמהיר ביותר שניתן להשיג.
קונצנזוס בתוך צה"ל
מסקנות צוותי העבודה זכו אחרי ויכוחים ודיונים רבים לאישור פורום מטכ"ל והרמטכ"ל עצמו. הם גובשו, נוסחו וכונסו לתוכנית העבודה הרב-שנתית "תנופה". תקצר היריעה מלפרט את המסקנות שחלקן פורצות דרך וכבר יושמו. בין החשובות שבהן הייתה הקמת "מינהלת המטרות" שבאמצעות בינה מלאכותית (AI) כבר הגדילה פי עשרה את מספר מטרות האויב שצה"ל יכול לתקוף מהאוויר, מהקרקע או מהים, בידיעה ברורה שיסבו נזק משמעותי ליכולת הלחימה של האויב.
בנוסף הוקם במטכ"ל אגף מיוחד שמרכז את ההכנות המבצעיות לסיכול האיומים על ישראל שמייצרת איראן. האגף האסטרטגי - שהוא למעשה אגף איראן בפיקוד אלוף מחיל האוויר - עוסק לא רק בסיכול תוכנית הנשק הגרעיני של טהרן אלא בכלל האיומים שהרפובליקה האסלאמית מציבה באמצעות שלוחיה על מדינת ישראל.
ביחידות הלוחמות על הקרקע הוקמו צוותי "חשיפה-תקיפה", "תאי-תקיפה" וצוותי "סופה", שנועדו ליעל את האש ולנהל אותה תוך שילוב מקסימלי בין הזרועות. כמו כן נרכש חימוש מדויק רב עבור כל גורמי האש כולל ההגנה האווירית. לטובת התמרון היבשתי התבצע בצה"ל פרויקט של סגירת חוסרים ופערי ציוד, כוח אדם ואימונים בכל החטיבות והגדודים, כולל חטיבות וגדודי המילואים המרכיבים את אוגדות החוד של צה"ל (באוגדות ויחידות המילואים שלא משתייכות לדרג המסתער הראשון המצב כיום הרבה פחות טוב. הן כמעט שלא התאמנו השנה בגלל שגויסו לבצע משימות ביטחון בשטחים. עובדה זו פוגעת ללא ספק במוכנות של צה"ל).
בביקוריי הלא-מעטים ביחידות צה"ל לא יכולתי שלא להתרשם מהקונצנזוס הרחב ששורר בקרב המפקדים בדבר נחיצות השינויים המתוכננים ואלה שכבר מתבצעים במסגרת תוכנית "תנופה". יש אפילו התלהבות לבצעם. הכרה והתלהבות אלה הן, לדעתי, הישגו העיקרי של כוכבי כרמטכ"ל. יורשו הרצי הלוי יצטרך לשמר את הקונצנזוס הפנים-צה"לי הזה להרחיבו ולהגן עליו מפני התערבות פוליטית ואחרת מבחוץ.
נחוש, אבל גם מזליקי
רב-אלוף כוכבי לא ליקק דבש. הוא נאלץ להתמודד עם שנתיים ללא תקציב למדינת ישראל וללא תקציב ביטחון, מה שעיכב מאוד את תוכנית "תנופה", ובעיקר את הרכש החיוני של מסוקי סער שאמורים היו להחליף את ה"יסעורים" הקשישים, ומטוסי תדלוק במקום ה-707 העתיקים. גם טייסת של הדגם החדש F-15ex, שיכול לשאת פצצות מדויקות וכבדות מאוד, לא הוזמנה ועדיין לא נרכשה. כל אלה פוגעים ביכולת של חיל האוויר לתקוף באיראן.
אף על פי כן הצליח המטה הכללי בניצוחו של כוכבי לגבש שלוש תוכניות חלופיות לתקיפה באיראן, כשהקו המנחה שלהן הוא להתייחס אליה כמדינה המאיימת על מדינת ישראל מכמה כיוונים ובכמה חזיתות וזירות - מהן קרובות ומהן רחוקות. בהתאמה, גם המענה המבצעי שגיבש המטכ"ל אינו מוגבל אך ורק להשמדת מתקני גרעין אלא למכה כוללת שתונחת על משטר האייתולות, על משמרות המהפכה ועל התשתיות האסטרטגיות של איראן שמשרתות את האיום על ישראל. לאחרונה נערכו שני תרגולים על מודל של תקיפה באיראן. אחד מהם בהשתתפות כוח אווירי אמריקני. המילה האחרונה בתחום זה עדיין לא נאמרה. צה"ל יכול לתקוף באיראן כבר היום והיכולת להתמודד במלחמה כוללת איתה ועם ושלוחיה עוד תשתפר במאות אחוזים בשנים הקרובות כשצה"ל יקבל אמצעים התקפיים נוספים שרכש וכשפרויקט הלייזר ההגנתי "מגן אור" יהיה מבצעי.
יש כמה נושאים שבהם צה"ל לא השיג את היעדים שכוכבי והמטכ"ל הציבו לעצמם. מערך המילואים היבשתי, חוץ מחטיבות החוד, נמצא כעת במוכנות נמוכה; לא רק בגלל התעסוקה בשטחים אלא גם בגלל מחסור ברכב לוגיסטי ונכונות שפוחתת והולכת להתייצב ולשרת. גם מודל הקבע הנוכחי הוא מחדל שגורם לצה"ל לאבד מדי שנה מאות קצינים ונגדים מנוסים בדרג הבינוני שנאלצים להשתחרר כי אינם מיועדים לקידות. על כוכבי נמתחה ביקורת חריפה בציבור על שטיפל ביד רכה מדי ומגוננת בהפרות משמעת מבצעית, בעיקר ביחידות עילית. בתוך הצבא מתחו עליו בכירים ביקורת מאחר שלא הסכים לעשות התאמות ולשנות את תוכנית "תנופה" בגלל היעדר תקציב. כתוצאה מכך השתבש סדר העדיפויות בביצוע התוכנית. הרמטכ"ל הבא הרצי הלוי יצטרך לתקן זאת בתר"ש הבא שהוא יתניע.
למרות הביקורת שספג, בעיקר בתחום יחסי חברה-צבא, כוכבי יכול לסכם בסיפוק ארבע שנות כהונה מוצלחות. הוא פקד על צה"ל במבצעי "שומר החומות" ו"עלות השחר", שהרבה בזכותם נהנים תושבי עוטף עזה משקט יחסי. הוא הכפיל ושילש את מספר מבצעי המב"מ (המערכה שבין המלחמות) שבהם סוכלה כמעט כליל תוכנית ההתבססות של האיראנים ושלוחיהם בסוריה, ושובשה תוכנית ההצטיידות של חיזבאללה ברקטות וטילים מדויקים. נתיבי ההברחה מאיראן ללבנון נחסמו כמעט לחלוטין אך תוכנית הייצור העצמי של טילים מדויקים על ידי חיזבאללה נמשכת. אפשר להעריך שנכון להיום, אין לחיזבאללה או לסוריה כמות משמעותית של רקטות וטילים מדויקים.
כמו כן, התגייסותו המהירה והיעילה של צה"ל לשירות הציבור בזמן מגפת הקורונה נרשמת אף היא במידה רבה לזכותו של הרמטכ"ל והפיקוד הבכיר, שהצליחו לשמור גם בשיא המגיפה על המוכנות והכוננות למלחמה של הצבא.
לזכותו של צה"ל, בתקופתו של הרמטכ"ל היוצא תירשם גם העובדה שגל הטרור הפלסטיני הנוכחי ביהודה ושומרון לא התפתח בינתיים להתקוממות רבתי עתירת פיגועים. כוכבי ובכירי פיקוד מרכז ואגף המבצעים השכילו לאמץ את המדיניות המבצעית שהנהיגו גנץ ואיזנקוט בשעתם, שלפיה מנהלים לחימה ממוקדת בחשודים בטרור באמצעות מודיעין מדויק, ובמקביל משתדלים שלא לפגוע בחיים ובמרקם החיים של בלתי מעורבים. ההפרדה הזו מונעת כנראה התקוממות רבתי.
לבסוף, ראוי להזכיר שוב את אמירתו של נפוליאון בונפרטה שקבע כי הגנרל הטוב ביותר הוא זה שיש לו מזל. לצד החריצות והנחישות שאפיינו את התנהלותו כחייל וכמפקד, לאביב כוכבי היה לא מעט מזל שאיפשר לו לצלוח במינימום נזקים לצה"ל ולעצמו תקופת רמטכ"לות מאתגרת.
