ביידן מודיע על אספקת הטנקים לאוקראינה
(צילום: רויטרס)
הסכמת גרמניה וארצות הברית לספק לאוקראינה טנקי מערכה כבדים לא תשנה משמעותית את מאזן הכוחות בין הרוסים לאוקראינים. לפחות לא בחודשים הקרובים. אולם עצם ההחלטה הגרמנית-אמריקנית לרדת מהגדר ולאפשר למדינות ברית נאט"ו האירופיות להעביר טנקי לאופרד 2 לקייב מסמנת תפנית מדינית-אסטרטגית חשובה.
ראשית – מפני שההחלטה לספק טנקים כבדים לאוקראינה מוכיחה שבמידה רבה נשבר מחסום החשש של וושינגטון וברלין מפני האיום הגרעיני של פוטין. הקרמלין חזר והודיע, מהתחלת הלחימה באוקראינה, שמבחינתו אם המערב וברית נאט"ו ישנו מהותית את מאזן הכוחות הצבאי לטובת האוקראינים, זה יוגדר כאיום ישיר על ביטחונה של רוסיה ולכן עלול לגרור "תגובה קשה לא צפויה".
הניסוח הזה הוא למעשה איום רוסי בהפעלת נשק גרעיני טקטי. החשש מהסלמה כזו, שאולי עלולה להידרדר למלחמת עולם שלישית, היה הסיבה העיקרית שבגללה נמנעו עד היום כל מדינות נאט"ו, על פי הנחיה מפורשת של ארה"ב, מלספק לאוקראינה פלטפורמות התקפיות עיקריות וארוכות טווח - כמו למשל מטוסים, טנקים וטילים שהטווח שלהם מאות ק"מ.
9 צפייה בגלריה
פוטין. האיום המרומז בהפעלת נשק גרעיני טקטי לא עזר
(צילום: רויטרס/Sputnik/Alexei Danichev/Kremlin)
ההחלטה על אספקת טנקי מערכה חדישים לאוקראינה משמעותה שבנאט"ו פחת מאוד החשש מהשד הגרעיני שהקרמלין מאיים כל שני וחמישי להוציא מהבקבוק. עסקת הטנקים עשויה לפתוח פתח לאספקת מערכות נשק התקפי אחרות לאוקראינה כמו מטוסי קרב. בקייב כבר רמזו על כך כשאמרו שינסו עתה לשכנע את ארצות הברית להעביר להם מטוסי F-16.
חשובה לא פחות היא התפנית המדינית-תודעתית שהתחוללה בברלין כתוצאה ממה שאפשר לכנות "דילמת הלאופרד". מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה התייצבו הקנצלר אולף שולץ וממשלתו במוצהר לצד האוקראינים, אך באופן מעשי נזהרו שלא להרגיז יתר על המידה את פוטין.
הסיבה העיקרית לכך היא תלותה הרבה של גרמניה באספקת גז ונפט רוסיים. כ-40% מהגז ששימש (ועדיין משמש) להנעת התעשייה ולחימום הבתים בגרמניה מקורם בצינורות הגז המגיעים מרוסיה. חששה של ממשלת גרמניה מצעדי תגמול רוסיים בתחום האנרגיה גרם לה לצמצם עד למינימום האפשרי את הסיוע הצבאי שלה לאוקראינה ולהתמקד במוצהר רק בציוד הגנתי (בתחילת הקונפליקט היתה גרמניה מוכנה לספק לצבא אוקראינה רק כמה אלפי קסדות).
סיבה נוספת הייתה ההחלטה המדינית העקרונית של גרמניה – בגלל עברה - שלא לספק ציוד לחימה לצדדים באזורי מלחמה. זה לא רק עיקרון מדיני, אלא גם ביטוי להלך רוח מנטאלי-תודעתי שהיה קיים בגרמניה בעקבות ההכרה באחריותה לתוצאות הנוראות של תוקפנות היטלר במלחמת העולם השנייה.
אולם בחדשים האחרונים למדה ממשלת גרמניה להתמודד עם המשבר האנרגטי (החורף הנוכחי חם מהרגיל) ולהתגבר על הרתיעה ההיסטורית ממעורבות יתר במלחמה אירופית. לכן אפשרה ברלין אספקת נגמ"שים ומערכות הגנה אווירית לאוקראינה. עם זאת, היא עדיין סירבה בעקשנות לספק טנקי לאופרד 2 מתוצרתה לאוקראינה או לתת רישיון למדינות אחרות בנאט"ו שהצטיידו בטנקים אלה להעביר חלק מהם לאוקראינה (באירופה יש כעת 2000 טנקים מסוג זה, שרק כ-550 מהם נמצאים בבעלות צבא גרמניה).
הסיבה הייתה החשש הגרמני שאספקת טנקים גרמניים מודרניים מערביים לאוקראינה תהיה צפרדע שפוטין והעם הרוסי יתקשו לבלוע בגלל המשקעים ההסטוריים והרגשיים שביחסים שבין רוסיה לגרמניה ובגלל ההשלכות האסטרטגיות של צעד כזה. בברלין חששו ועדיין חוששים שפוטין הבלתי צפוי עלול להגיב על אספקת הלאופרד 2 לאוקראינים בצורה לא מידתית.
מה שריכך את הגרמנים וגם להם להסיר את האיסור על אספקת הלאופרד 2 לאוקראינה היו הלחצים שהפעילו עליהם לאחרונה בעלות בריתם בנאט"ו ובראשם ארה"ב. הפנטגון גם הודיע שהוא יספק טנקי "אברהמס" מתוצרת ארה"ב לצבא אוקראינה. הטנקים האלה הרבה פחות מתאימים מהלאופרד 2 ללחימה בתנאי הקרקע, האקלים והלוגיסטיקה של אוקראינה, אבל ארה"ב תספק 31 מהם לקייב כדי להבהיר לגרמנים הלא-רגועים וגם לרוסים שברלין אינה אחראית לבדה להחלטה החריגה לצייד את האוקראינים במערכת נשק התקפית מרכזית וכי כל צעד תגמול רוסי שיכוון נגד גרמניה יחשב ככזה המכוון נגד ברית נאט"ו כולה.
הרוסים רותחים, אך מבינים כנראה שאם יצמצמו עוד יותר את כמויות הגז שהם מספקים לברלין הם עצמם יינזקו כלכלית. זו רק סיבה אחת לכך שהם כנראה לא מתכוונים, וגם אינם יכולים, לנקוט בצעדי גמול משמעותיים נגד גרמניה או נגד מדינות אחרות שיעבירו טנקי לאופרד 2 לאוקראינה.
זאת ועוד: פוטין הצהיר בכל הזדמנות שהיעד האסטרטגי העיקרי שבגללו פלש לאוקראינה הוא למנוע את הצטרפות מדינה זו לברית הצפון אטלנטית. עכשיו הוא ייאלץ לראות את זה קורה בדלת האחורית, כשצבא אוקראינה יצטייד בכמות נכבדה של טנקים מערביים מודרניים שנמצאים בשירות רוב צבאות נאט"ו, צעד שיקרב מאוד את זלנסקי וממשלתו להגשמת שאיפתם להצטרף למערך הצבאי של ברית נאט"ו.
בעוד שהמשמעויות המדיניות והאסטרטגיות של עסקת הלאופרד הן ברורות ומיידיות, עדיין לא ברור איך ומתי יופיעו כמויות משמעותיות של טנקים מסוג זה בשדות הקרב באוקראינה ואם צבאו של זלנסקי יידע לעשות בהם שימוש נכון ויעיל. גרמניה הודיעה שתספק לאוקראינה שני גדודי טנקי לאופרד A6, (בסביבות 88 טנקים בסך הכול) וכי בשלב ראשון תעביר לאוקראינים 14 טנקים כאלה ממחסני הצבא. בנוסף לכך ישלחו האמריקנים 31 טנקי אברהמס.
הטנקים האמריקנים הם להערכת מומחים החלק הפחות חשוב בעסקה, כיוון שכאמור הם פחות מותאמים מטנקי הלאופרד ללחמה בתנאי הזירה האוקראינית. טנק הלאופרד הישן יותר, לאופרד 1, פותח בגרמניה בעידן המלחמה הקרה כדי להתמודד בזירה האירופית עם הטנקים הסובייטיים. בגלל התאמתם לתנאי השטח והאקלים האירופי הם הפכו במשך הזמן לטנק הנפוץ והמבוקש ביותר בצבאות נאט"ו.
הדגם החדיש של טנק זה, הלאופרד 2 A6, כבר תוכנן ונבנה במיוחד כדי להתמודד עם הטנקים הרוסיים מהדגמים החדישים ביותר, T-90 ו-T-14 ("ארמטה", טנק רוסי שמצוייד במערכת הגנה אקטיבית דומה במהותה ל"מעיל רוח"). הלאופרד 2, בנוסף לתותח עוצמתי בקוטר 120 מ"מ, חיישני-איתור מטרה ומערכת בקרת אש מודרניים, מצויד בזחלים רחבים מהרגיל ובמערכת מתלים המאפשרים לו לנוע בשטחים מושלגים ובוציים בלי לשקוע. יש לו מנוע דיזל חזק שפועל ללא תקלות גם כשהטמפרטורות צונחות הרבה מתחת לאפס וצורך דלק שנמצא בשפע באוקראינה ומשמש גם את הטנקים הסובייטיים הישנים של צבא אוקראינה. את התצורה הזו משלימים שריון פלדה מיוחד וצללית נמוכה וקטנה יחסית שמגדילים את שרידותו של הטנק הגרמני הפשוט לתפעול ואחזקה.
האברהמס האמריקני לעומת זאת מונע בטורבינת גז שזוללת דלק סילוני מיוחד בכמויות שאינן בנמצא באוקראינה. הוא ענק וכבד בהרבה מהלאופרד, מה שגם מקשה עליו לנוע ביערות ובבוץ והופך אותו לפגיע יותר. השריון שלו עמיד יותר בפני פגזי הטנקים רוסייים, אבל הוא חדיר לטילי הנ"ט הרוסיים החדישים, למשל מדגם "קורנט". עם זאת, חלק מטנקי האברהמס האמריקנים כבר מצוידים במערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח" מתוצרת ישראל, ואם הם יישלחו לזירה האוקראינית הם עשויים להיות יעילים גם בסביבה רווית נ"ט.
אולם השאלה הקריטית איננה עד כמה הלאופרד 2 יותר איכותי בשדה הקרב בהשוואה לטנקים הרוסיים, אלא בתוך כמה זמן יוכלו גרמניה ובעלות בריתה של אוקראינה לספק לפחות 100 טנקים כאלה לצבא אוקראינה (כולל כמויות מתאימות של פגזים וחלקי חילוף), ומה שחשוב יותר - כמה מהר ילמדו האוקראינים לתפעל את הטנקים האלה ביעילות ולהפעילם בשדה הקרב במסגרת צוותי קרב משוריינים.
הזמן כאן הוא קריטי מפני שלפי ההערכות המעודכנות של המודיעין האמריקני והבריטי, הרוסים עומדים לפתוח במרץ או באפריל השנה ב"אופנסיבת אביב" בכמה חזיתות באוקראינה. על פי התכנון הרוסי, מתקפת האביב הזו אמורה להעניק לקרמלין בתוך זמן קצר יחסית מספיק השגים קרקעיים ותודעתיים שיכריחו את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לבקש הפסקת אש ולנהל משא ומתן עם הרוסים מעמדת נחיתות.
לכן משקיע כעת צבא הרוסי את עיקר מאמציו בארגון הפיקוד, במילוי שורות הלוחמים ובהצטיידות. הקרמלין מעוניין שהמתקפה תתחיל בתוך חדשיים-שלושה כדי שהאוקראינים לא יספיקו להתארגן. זו הסיבה שבמקביל ממשיך כוח השכירים הרוסי, "מיליציית וגנר", להתכתש עם יחידות גדולות של צבא אוקראינה באזור העיר בחמוט שבמחוז דונייצק, במטרה לרתק אותם לתא שטח אחד ולהקיז את דמם.
במצב זה חשוב שטנקי הלאופרד ייכנסו למערכה מהר ככל האפשר. אפילו אם הצוותים לא יקבלו אימון מלא, כל טנק לאופרד 2 שיופעל בידי לוחמים אוקראינים יצטרף לקרב המגננה האוקראיני שיבלום את מתקפות האביב הרוסיות מתוך עמדות סטטיות ביערות, לצידי צירי התנועה ובתוך קווי הגנה בשטחים המיושבים. אחר כך, אם וכאשר האוקראינים יצליחו לבלום את המתקפות הרוסיות, הם יעברו למתקפות נגד. כך הם עשו בקיץ האחרון והצליחו.
אם הכול יתנהל כשורה מנקודת ראותו של זלנסקי, יחזור התרחיש הזה על עצמו גם בקיץ הקרוב, והצוותים האוקראינים שצברו ניסיון על הטנק הגרמני בקרבות הבלימה יוכלו לנצל במתקפת הנגד את מלוא יתרונותיו של הלאופרד בקרבות תנועה מהירים שלהם נועד כדי להשתלט על שטחים ולזנב בצבא הרוסי הנסוג. אבל אם מתקפות האביב הרוסיות יצליחו ברובן, הלאופרד והטנקים האחרים שקייב תקבל בקרוב לא יושיעו את אוקראינה.
