בשלושת השבועות האחרונים חלה החמרה משמעותית במצב הביטחון הלאומי הכללי של מדינת ישראל. התסיסה בשטחי יהודה ושומרון שהחלה במרץ 2022 נמשכת, אף כי צה"ל, שב"כ ומג"ב מצליחים למנוע ולסכל את מרבית הפיגועים המתוכננים באמצעות פעילות מונעת במוקדי החיכוך מדי לילה. אבל עדיין יש כ-40 התרעות ליום על כוונות לבצע פיגועים.
בירושלים חלה החמרה במצב הביטחון ובתחושת הביטחון של התושבים היהודים, עקב סדרה של פיגועים שרובם בוצעו על ידי ילדים ונערים. לכן קיבל גל הטרור הנוכחי בבירה את הכינוי "אינתיפאדת הילדים". בעזה נורו מסוף ינואר ועד היום עשרות רקטות, עובדה שמעידה שההרתעה שהושגה במבצעי "שומר החומות", ו"עלות השחר" הולכת ומתכרסמת במהירות, למרות המאמצים שהמודיעין המצרי משקיע כדי להרגיע את הרוחות.
גם בזירה האיראנית ישנן התפתחויות בעלות אופי שלילי מנקודת ראותה של ישראל. איראן מעשירה עוד ועוד אורניום לרמה של 60%, והיא קרובה מאוד לדרגת החומר הבקיע הדרוש לפצצה. בנוסף, הברית הטכנולוגית צבאית בין איראן לרוסיה מתחזקת ומתהדקת.
המתיחות בין ירושלים לוושינגטון
התפתחות שלילית נוספת בתחום הביטחוני היא המתיחות ביחסים בין ירושלים לוושינגטון, עקב החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני להכשיר תשעה מאחזים ביהודה ושומרון ולהתחיל במימוש תוכניות בנייה לכ-10,000 יחידות דיור בשטחי C.
גורם נוסף למתיחות שהתפתחה בימים האחרונים עם ארצות הברית ואירופה היא ביצוע החקיקה להגבלת עצמאות המערכת המשפטית על ידי הממשלה בקצב מהיר, ובלי להידבר עם האופוזיציה. הליך החקיקה החפוז הזה, שיש בו כדי לפגוע בעצמאות המערכת המשפטית בישראל, אינו לרוחו של הממשל בוושינגטון. חשוב לציין בהקשר זה כי מיד כשקמה הממשלה, הגיעו לארץ בזה אחר זה ראש ה-CIA וויליאם ברנס, היועץ לביטחון לאומי של ביידן ג'ייק סאליבן ומזכיר המדינה אנתוני בלינקן.
לדברי מקורות אמריקנים, וכפי שחשף נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות", הציע בלינקן עסקה לנתניהו: תהיה המבוגר האחראי, שיפעל להרגעת הזירה הפלסטינית וידאג שהממשלה בראשותך לא תבצע בשטחים פעולות חד צדדיות שיסכלו את פתרון שתי המדינות. בנוסף לכך תפעל כדי שהרפורמה המשפטית תחוקק בקונצנזוס שישמר את מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית-ליברלית שערכיה זהים לערכי ארצות הברית.
בתמורה, הבטיח בלינקן, יקבל נתניהו שיתוף פעולה הדוק וסיוע בהתמודדות עם איראן, וסיוע אמריקני לקידום נורמליזציה עם סעודיה והמשך התמיכה המדינית בארגונים בינלאומיים, ובעיקר באו"ם. הממשל בוושינגטון גם ליווה את ההצעה לעסקה כזו במחווה צבאית - תרגיל גדול שמשותף לישראל ולארצות הברית שדימה בפעם הראשונה במפורש תקיפה באיראן. והיו גם מחוות נוספות, שלעת עתה עדיין לא פורסמו. בנוסף מתנהל בימים אלה שיתוף פעולה טכנולוגי שעתיד לתת לישראל יכולות צבאיות שלא היו לה מול איראן.
החלטת הקבינט מיום ראשון פחות או יותר מאיימת על שיתוף הפעולה הזה. בלינקן רמז לכך שלשום (יום ב') בהודעה שהתפרסמה מטעמו. "אנו מוטרדים מאוד מהחלטתה של ישראל לקדם בנייתן של קרוב לעשרת אלפים יחידות דיור בהתנחלויות ולהתחיל בתהליך להכשרה רטרואקטיבית של תשעה מאחזים בגדה המערבית", הצהיר בלינקן והוסיף: "כפי שציינתי בעבר, כל דבר שמרחיק אותנו מהחזון של שתי מדינות לשני עמים, פוגע בביטחונה ארוך הטווח של ישראל".
הרמז ברור לגמרי. גם האירופים אינם חוסכים גינויים מישראל עקב החלטת הקבינט, אבל מה שצריך להדאיג אותנו באופן מיידי זה הגינוי האמריקני עקב העובדה שנתניהו וממשלתו למעשה דוחים את הצעת העסקה האמריקנית שהונחה על שולחנם.
אשר לתסיסה בשטחי יהודה ושומרון, היא נמשכת מפני שהגורמים לה עודם כאן - הזעם של הצעירים על הרשות הפלסטינית וישראל כאחד; זמינות הנשק; ואוזלת ידם של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, בנוסף לעשרות ההרוגים כתוצאה מהתעמתות הצעירים החמושים עם כוחות הביטחון הישראלים. הרוגים אלה הם שמן על המדורה הנפיצה ממילא.
המחיר של המאמץ לסיכול הפיגועים
צה"ל, שב"כ ומג"ב מצליחים אמנם באמצעות פעילות יומיומית, ובאמצעות נוכחות מסיבית בשטח, למנוע חלק גדול מהפיגועים המתוכננים - אבל המחיר כבד. כ-26 גדודים של צה"ל, בסדיר ובמילואים, נמצאים כעת בכל רגע נתון בשטחי הגדה המערבית ומבצעים פעילות אינטנסיבית, גם בקו התפר. המשמעות היא שהם אינם מתאמנים ויש פגיעה בהכשרות של יחידות לוחמות. זה יבוא לידי ביטוי במלחמה הגדולה הבאה.
ההידרדרות במצב הביטחון בירושלים נובעת לפחות בחלקה באופן ישיר מהתנהלות הממשלה. ליתר דיוק, מהתנהלותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהצהרותיו התכופות לתקשורת מעלות את מפלס החרדות והזעם בקרב צעירים ואפילו ילדים בשכונות הקצה הפלסטיניות של מזרח ירושלים.
הצירוף הזה של חששות וזעם כתוצאה מהצהרות בן גביר, וההשראה של הפיגועים הרצחניים בנווה יעקב ובצומת רמות, הם שגורמים למצב נפיץ שהילדים והנערים הפלסטינים מושפעים ממנו באמצעות הרשתות החברתיות, ובמיוחד טיקטוק. וזאת עוד לפני חודש הרמדאן, שבו צפויה ממילא התלהטות רוחות ברחוב הפלסטיני.
צריך הרגעה, בן גביר פועל הפוך
צו השעה כעת בירושלים הוא להרגיע, אבל השר לביטחון לאומי דורש כעת להרוס בתים בסיטונות ומפעיל באינטנסיביות יתרה את כוחות המשטרה שתוגברו בירושלים. הבהילות שמשדרת הפעלה זו רק מתסיסה עוד יותר את התושבים. חלקה בכלל לא מייצר ביטחון, אלא ההיפך. כך למשל מחסומים בנקודות לא נחוצות, שאינם מגינים על תושביה היהודים של העיר, אלא רק מגדילים את החיכוך בין יהודים לערבים ובין הערבים לכוחות הביטחון. כרגע יש צורך בצמצום החיכוך וההצהרות המתסיסות.
בעזה, נראה שלא יהיה מנוס בעתיד הלא רחוק מהנחתת מכה כואבת בצורה מרוכזת, באופן שיחדש את ההרתעה ויאפשר תקופת רגיעה נוספת. נראה שאפשר להניח שמבצע גדול נוסף נמצא בהליכי הכנה.
לגבי איראן: בינתיים המוסד דואג לבצע את מה שצריך באופן שוטף, כדי להאט את ההתחמשות הקונבנציונלית והלא קונבנציונלית של משטר האייתוללות, וצה"ל ממשיך במב"מ (המערכה בין המלחמות) למניעת התבססות איראנית בסמוך לגבולנו והעברת נשק איכותי לחיזבאללה בלבנון. גם שיתוף הפעולה עם ארצות הברית בהקשר האיראני מתנהל עדיין כסדרו, אבל אם ישראל תמשיך לתקוע אצבע בעין הממשל בוושינגטון בהקשר הפלסטיני ובחקיקה המשפטית, זה עלול להתבטא גם בהאטת שיתוף הפעולה המודיעיני והטכנולוגי שישראל כל כך זקוקה לו.
זה לא יקרה בבת אחת אלא באיטיות ומתחת לפני השטח בתירוצים שונים. אבל התוצאה לא תהיה לטובתנו. צריך לציין שנתניהו מנסה לבלום ככל האפשר את שותפיו לקואליציה, בעיקר מעוצמה יהודית. לכן הוא מיתן את הצעת המחליטים שהניח בן גביר על שולחן הקבינט כשדרש להכשיר 77 יישובים לא-חוקיים בשטחי יהודה ושומרון. נתניהו אישר רק תשעה. אבל את האמריקנים זה לא מרשים כפי שאפשר להבין מההודעה שפרסמו.
וישנה נקודה נוספת. אפשר להבחין ללא קושי כי בחסות החקיקה המזורזת, שנועדה להגביל את עצמאות מערכת המשפט בישראל, מצליחים השרים בן גביר ובצלאל סמוטריץ' לקדם סיפוח זוחל של שטחי C ביהודה ושומרון לשטח מדינת ישראל. הסיפוח הזה, אם יתממש במלואו, יהפוך את ישראל למדינה חד-לאומית שבה עוד שנים לא רבות, יהיה רוב ערבי פלסטיני. הציבור בישראל חייב להיות ער גם לעובדה הזו, שמשפיעה על ביטחוננו הלאומי לעשרות שנים קדימה.
פורסם לראשונה: 22:47, 14.02.23