ההסכם לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין איראן לסעודיה שנחתם אתמול בסין צריך להדאיג את וושינגטון יותר מאשר את ירושלים. עצם החתימה בחסות סינית מהווה התרסה כלפי ארה"ב, ומכה למעמדה וליוקרתה במזרח התיכון, מול הישג דיפלומטי וכלכלי אסטרטגי לנשיא סין שי ג'ינפינג. הנשיא שי ביקר בסעודיה לפני כחודשיים וחצי, התקבל בכבוד מלכים, ואף חתם על שורה של הסכמים כלכליים שמעידים על כוונתה של סעודיה להדק את יחסיה עם סין למורת רוחו של ממשל ביידן.
ארה"ב הודיעה עוד בזמנו של הנשיא אובמה ואחר כך טראמפ וביידן, שסין היא בת התחרות ולמעשה האויבת העיקרית של ארה"ב בכל התחומים. הכלכליים, הצבאיים וגם על מעמד המעצמה המובילה בתחרות הגלובלית. זה ההקשר שיש לראות בו את חתימת ההסכם לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין איראן לסעודיה. על ההסכם חתמו אתמול בדרג נמוך יחסית של יועצים לביטחון לאומי של איראן, סין וסעודיה. מה שמעיד על כך ששלוש המדינות לא מייחסות לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין סעודיה לאיראן חשיבות רבה מדי. אבל סין קיבלה את הכבוד, ארה"ב קיבלה כתף קרה ואיתות נוסף של עוינות וזלזול מצד סעודיה, ונשיא סין רשם לעצמו הישג. ומה ביחס לישראל? לפי שעה, אין להסכם הזה וגם לא תהיה לו כנראה למשך הרבה זמן, השפעה על הקשרים הגלויים ושיתופי הפעולה הפחות גלויים בין ישראל לסעודיה.
הסיבה לכך היא שבין איראן לבין סעודיה שוררת איבה על רקע דתי ותחרות על מעמד אזורי ששום יחסים דיפלומטיים לא ישפיעו עליהם. סעודיה זקוקה לישראל כדי שתסייע לה להתגונן מפני איראן, וכדי שישראל תסייע לסעודיה ובעיקר ליורש העצר מוחמד בן סלמאן, להיות אורח רצוי בוושינגטון. סעודיה גם רוצה מישראל, כפי שדיווח שלשום העיתון וול סטריט ג'ורנל, שתעזור לה לקבל סיוע אמריקני בהעשרת אורניום כדי לבנות 16 כורים גרעיניים לייצור חשמל בתוך 25 שנים.
לסעודיה יש עפרות אורניום בשפע, והיא נערכת ליום שבו יתמעטו רזרבות הנפט שלה. אז, מתכונן יורש העצר בן סלמאן להפיק חשמל מאנרגיה גרעינית. אבל ארה"ב חוששת לתת לסעודיה ידע להעשרת אורניום שעלול לסייע לה לרכוש לעצמה ולפתח נשק גרעיני כמשקל נגד לנשק הגרעיני של איראן. בן סלמאן רוצה גם שישראל תעזור לו לקבל מארה"ב מערכות נשק מתקדמות, כמו למשל מטוס הקרב F-35 עם יכולות מלאות, ולא כמו אלו שארה"ב הציעה לאיחוד האמירויות במסגרת חתימת הסכמי הנורמזליציה עם ישראל.
בקיצור, סעודיה, בהנהגתו של מוחמד בן סלמאן, צריכה את ישראל בעיקר כפותחת דלת לממשל ביידן בוושינגטון שעוין אותה אחרי הרצח של העיתונאי ג'מאל חשוקג'י באיסטנבול ב-2018. בן סלמאן גם זקוק ליכולות המודיעין והיכולות הצבאיות של ישראל מול האפשרות שאיראן תתקוף אותו פעם נוספת, כפי שעשתה בספטמבר 2019 כשתקפה מתקני הפקת נפט בסעודיה ושיתקה 50 אחוז מתפוקת הנפט של הממלכה הסעודית למשך כמה חודשים.
אפשר להניח שחידוש היחסים הדיפלומטיים בין סעודיה לאיראן לא ישנה את מערך האינטרסים הזה וסעודיה לא תשנה את מדיניותה כלפי ישראל וכלפי הסכמי אברהם כתוצאה ממנו. האיבה בין סעודיה לאיראן נשארה בעינה. מה שמעיד על כך הוא שעומאן ועיראק ניסו לתווך בין איראן לסעודיה החל מ-2019, אבל לא השיגו דבר. אבל כשסין הבהירה לשני הצדדים שהיא רוצה לרשום לעצמה הישג, ומאחר שגם איראן וגם סעודיה זקוקות לסין, כל אחת מנימוקיה היא, נחתם ההסכם שלמעשה אינו משנה וכנראה גם לא ישנה דבר בזמן הקרוב.
איבת העולם בין איראן השיעית שמנסה להשליט הגמוניה שיעית באזור המפרץ הפרסי לבין סעודיה שהיא מובילת הזרם הסוני באיסלם, לא השתנתה. האיבה הזאת היא שגרמה להמונים איראניים לתקוף את השגרירות הסעודית בטהרן וקונסוליה סעודית בעיר משהד בתגובה על הוצאתו להורג של אימאם שיעי בסעודיה. כן, גם בסעודיה, הממלכה הסונית למהדרין, יש כ-12% שיעים - וסעודיה מדכאת אותם. זו הייתה הסיבה לניתוק היחסים הדיפלומטיים ב-2016. אבל היו ניתוקי יחסים דיפלומטיים גם קודם, סביב יחסה של סעודיה לעולי הרגל השיעים מאיראן שיבואו למכה במסגרת החג'. הסכסוכים בעניינים אלה היו ויימשכו, ושתי המדינות לא יהפכו לפתע לידידות רק משום שחידשו ביניהן את היחסים הדיפלומטיים. זה גם לא יפריע להסכמי אברהם, כמו שחוששים בישראל, מפני שלאיחוד האמירויות למשל יש יחסים דיפלומטיים מלאים עם איראן ויחסים מצוינים שמתהדקים והולכים, עם ישראל.
משימה קשה לנתניהו
השאלה אם סעודיה תצטרף להסכמי אברהם או לא, לא תושפע כנראה מחידוש היחסים הדיפלומטיים עם איראן אלא ממידת יכולתה של ישראל להשפיע כעת על ממשל ביידן בוושינגטון לרכך את יחסו לסעודיה. זו תהיה משימה קשה במיוחד עבור ראש הממשלה נתניהו בימים אלה, כשוושינגטון מודאגת ממה שקורה בזירה הפנימית בישראל ובשטחים הפלסטיניים. לממשל האמריקני יש חשבון גם עם סעודיה על סטירת הלחי שנתנה לביידן כשביקר בסעודיה כדי לבקש מיורש העצר בן סלמאן להגדיל את תפוקת הנפט במטרה לחפות על המחסור בנפט וגז רוסיים באירופה. בן סלמאן לא רק שלא הגדיל את התפוקה, אלא צמצם אותה במסגרת הסכם שעשה עם מדינות אופ"ק ורוסיה בתוכן.
לישראל אין כרגע מה למכור לסעודיה בהקשר הוושינגטוני, ולכן הסיכויים לנורמליזציה עם סעודיה לא פחתו ולא השתפרו בעקבות חתימת ההסכם בין עם איראן. מה שכן עלול לקרות הוא שכתוצאה מחידוש היחסים הדיפלומטיים בין איראן לסעודיה, הסעודים יפחיתו את עוינותם ואת פעולותיהם נגד החות'ים בתימן - וזה עלול לאפשר לאיראנים לחזק ולהגדיל את הבסיס שלהם בתימן ואת אחיזתם באיזור מצרי באב אל-מנדב והים האדום. כבר היום יש חשש בישראל ממל"טים וטילים איראניים שנמצאים בידי החות'ים בתימן ומסוגלים להגיע לישראל. שיפור אחיזתה של איראן בתימן מסכן גם את חופש השיט הישראלי בים האדום. אבל בכל מה שקשור להתמודדות עם איראן, בעיקר במה שנוגע להיבטים האחרים, לא צפוי כנראה שינוי מהותי כתוצאה מחידוש היחסים הדיפלומטיים בין איראן לסעודיה.
אין זה מעודד עבורנו לקבל ידיעה כזאת ביום שישי בעיצומו של קרע מעמיק בעם בישראל, אבל כשבודקים את המשמעויות נטו, זה לא כל כך נורא. הרבה יותר מדאיג הוא שסין מחזקת את אחיזתה במזרח התיכון כתוצאה מחידוש היחסים האלה על חשבון ארה"ב, שהיא מעצמת החסות שלנו באזור.
פורסם לראשונה: 22:08, 10.03.23
