בחודש שעבר הוא ביקר בפריז, בסוף השבוע הגיע לרומא, מחר ימריא לברלין והתחנה הבאה תהיה לונדון. בגיחותיו לאירופה ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה לארגן מהלומה מחודשת על איראן - סנקציות כלכליות קשות ואמברגו נשק שיוטלו במסגרת האו"ם או ביוזמת מדינות נאט"ו. המטרה היא להאט את המרוץ האיראני לנשק הגרעיני ולבלום את חתרנותה האזורית. כך טוענים גורמים ביטחוניים יודעי דבר הבקיאים במהלכים האסטרטגיים שיוזם ומבצע ראש הממשלה בהקשר האיראני.
נתניהו טוען באזני מארחיו האירופים כי העברות הנשק הקטלני מאיראן, שמסייעות לקרמלין להרוג ולהקפיא בקור אלפי אוקראינים חפים מפשע, מסכנות את כלל מדינות אירופה ואת ברית נאט"ו. כך גם שיתוף הפעולה הצבאי והטכנולוגי המתפתח בין איראן לרוסיה, שבאמצעותו ישופרו הדיוק, הטווח וגודל ראשי הנפץ של המל"טים האיראנים התוקפים, טילי הקרקע-קרקע והנ"ט האיראניים וכן תתבצע אספקת מטוסי קרב-הפצצה ומערכות נ"מ רוסיים חדשים לאיראן.
כל אלה יקשו על האוקראינים להגן על עצמם ויאריכו את המלחמה, ובנוסף יאפשרו לאיראנים לאיים ביעילות קטלנית על נתיבי השיט שבהם מגיעה אספקת האנרגיה מהמפרץ הפרסי לאירופה. כך הם יערערו את היציבות במזרח התיכון ויאיימו על חופש הפעולה הצבאי של ישראל ועל יכולתה להגן על עצמה ועל אזרחיה.
כדי למנוע או לפחות לצמצם סיכונים אלה, אומרים בירושלים כי מדינות המערב צריכות ליזום אמברגו שיוטל על איראן באמצעות מועצת הביטחון. במסגרת האמברגו הזה ייאסר על טהרן לקנות ולמכור נשק ומדינות החברות באו"ם לא יוכלו לקנות ממנה או להעביר אלה מערכות נשק ותחמושת. כך תצומצם מאוד יכולתה של איראן להרוויח כסף או תמורה אחרת שתסייע לה לפתח ולחזק את פרויקט הגרעין הצבאי ואת יכולות התעשייה הצבאית שלה.
מועצת הביטחון הטילה אמברגו כזה על איראן בעבר והוא היה בתוקף 13 שנה, עד שהוסר באוקטובר 2020, כחלק מההסכמות שהושגו לפני כן בין ממשל אובמה לאיראנים במסגרת הסכם הגרעין. ישראל וארה"ב התנגדו בקיץ 2020 להסרת האמברגו הזה, אבל בדיון באו"ם סין ורוסיה תמכו בהסרתו והאירופים נמנעו. כך קיבלה איראן מתנה יקרת ערך שבגללה היא יכולה היום למכור לרוסיה נשק בלי הגבלה וגם לקנות ממנה. בינתיים האוקראינים הם אלו שמשלמים את המחיר.
אבל הקרב לא אבוד. בהסכם הגרעין המקורי בין איראן למעצמות שנחתם ביולי 2015 סוכם על מנגנון "החזרת המצב לקדמותו" (באנגלית: Snap Back), שבאמצעותו אפשר להחזיר ולהטיל מחדש על איראן הן את הסנקציות והן את האמברגו על קניית ומכירת נשק, אם טהרן לא תעמוד בהתחייבויותיה במסגרת החוזה.
כידוע, אחרי שנשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ פרש מהסכם הגרעין, גם איראן הפרה ועודנה מפרה את ההסכם בקצב גובר והולך. מכאן שיש עילה חוקית חזקה למעצמות החתומות על הסכם הגרעין להפעיל את מנגנון ה-Snap Back באמצעות מועצת הביטחון. אם רוסיה וסין יטילו וטו על יוזמה כזו יכולות ארצות הברית, בריטניה ומדינות האיחוד האירופי להפעיל את הסנקציות והאמברגו על איראן כיוזמה עצמאית שתשפיע גם על מדינות אחרות שרוצות לקיים קשרים כלכליים עם האמריקנים והאירופים.
לנתניהו יש קייס ברור וגם אצה לו הדרך, בצדק, להתניע את מהלך ה-Snap Back כדי ללחוץ על איראן. הידיעה שאיראן מעשירה אורניום לרמה של 84% גרמה לדאגה רבה בירושלים ובבירות מערביות נוספות. אורניום ברמה גבוהה זו של העשרה – אפילו אם לא ימשיכו להעשיר אותו לרמה של 90% - יכול כבר לשמש חומר בקיע, שהוא המרכיב העיקרי בנשק גרעיני. ואכן, אחרי שהתפרסם המידע על העשרה ל-84% אמר בכיר בפנטגון שאיראן נמצאת במרחק של 12 ימים מייצור כמות מספיקה של חומר בקיע למתקן נפץ גרעיני אחד. זהו מצב חדש שעלול לשבש את ההכנות הישראליות לסיכול תוכנית הגרעין האיראנית ומחייב אותנו להקדים את לוח הזמנים להיערכות, בשיתוף פעולה עם האמריקנים, לאופציות הפעולה השונות.
במצב כזה, כשהיחסים בין וושינגטון לירושלים תקינים, נתניהו היה דן, מתכנן ומתאם מהלך כזה בשיחות אישיות עם נשיא ארצות הברית וצוותו. אבל הנשיא ג'ו ביידן אינו ממהר כעת להזמין את נתניהו לשיחות קרבה צפופות בוושינגטון וכנראה גם אינו מתכנן ביקור בישראל בקרוב. ביידן אמנם שלח את היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, את הגנרל מארק מילי ראש המטות המשולבים ואת מזכיר ההגנה לויד אוסטין לביקורי בזק ולשיחות עם נתניהו ועם שר הביטחון יואב גלנט בישראל. אבל זה לא הפורום שבו מתקבלות החלטות בסדר גודל שנתניהו רוצה בהן.
הכתף הקרה מוושינגטון היא מכשול משמעותי, וגם לא המכשול היחיד שנתניהו צריך להתגבר עליו אם ברצונו להתניע מהלך משמעותי נגד איראן. נתניהו חושש מאוד מתגובת הקרמלין, אם וכאשר יצליח לשכנע את האמריקנים והאירופים להטיל בעיתוי הנוכחי אמברגו נשק על איראן באמצעות האו"ם או מחוצה לו. אמברגו שיאסור על איראן למכור לרוסיה נשק מתוצרתה - או אפילו רק יגביל יכולת זו - צפוי לעורר את זעמם של פוטין, של תומכיו הפוליטיים ושל הגנרלים שלו. הם זקוקים למל"טים התוקפים ולטילים האיראנים ויעשו הכל שאספקתם לא תופרע.
אם יגיעו למסקנה שנתניהו וישראל עומדים מאחורי יוזמת אמברגו נשק על האייתוללות הם עלולים לפעול נגדנו כדי להרתיע ואפילו להעניש אותנו - למשל להגביל את חופש הפעולה האווירי של ישראל בסוריה, לספק לאיראנים סוללות טילי נ"מ מסוג S-400, לסייע להם בפיתוח מערכות טילי קרקע-קרקע מסוגים חדישים, לשבש את התקשורת האווירית וספקטרום התדרים במרחב האווירי של ישראל, לבצע מתקפות סייבר וגם להטיל הגבלות על הסוכנות היהודית ועל "נתיב" שיקשו על עליית יהודים מרוסיה לישראל.
דרכו של נתניהו להתגבר על שני המכשולים אלו היא לפנות לאירופה. שם מזומנת אוזן קשובה להערכותיו והצעותיו כמעט בכל בירה שיבוא אליה. שהרי מנהיגי אירופה מודאגים ביותר מהתמשכות המלחמה באוקראינה ויודעים שמעורבות איראן בה לצד רוסיה מאריכה את הסבל ומעודדת את פוטין לא לוותר. נתניהו מקווה שהמנהיגים האירופים יעשו עבורו את העבודה: יעזרו לו לשכנע את ביידן ויאפשרו לו לא להסתכן בעימות ישיר עם פוטין.
חוץ מזה, באירופה מקפידים עדיין המנהיגים על דיפלומטיה דיסקרטית ואפשר לסמוך על נשיא צרפת עמנואל מקרון ועל קנצלר גרמניה אולף שולץ שלא ידליפו מילה ממה שנאמר להם אם נתניהו יבקש זאת במפורש. וכן, תחזוקת היחסים בין נתניהו שחזר לשלטון לבין מנהיגי אירופה היא סיפור כיסוי טוב עבור העיתונאים המלווים את ראש הממשלה. מה גם ש"גורם מדיני בכיר" במלון ראש הממשלה סיפר להם בגילוי לב שדיבר עם מארחיו על הצורך לעצור את איראן. מטעמיו המובנים, אותו גורם בכיר לא ממש הרחיב בנושא.
למעשה, היוזמה לדרוש מהאמריקנים והאירופים להפעיל את סעיף ה-Snap Back נגד איראן החלה עוד בימיו של יאיר לפיד כראש ממשלה. נתניהו אימץ את היוזמה והחל לנסות לקדם אותה רק לאחרונה, ייתכן שגם בגלל שהיא מעניקה לו ולרעייתו תואנה לבלות כמה סופ"שים רגועים באירופה הקלאסית, הרחק מהפגנות המחאה שמתעצמות כל מוצאי שבת, ומימי השיבושים שמתרחשים מדי שבוע.
אפשר להעריך שעד עכשיו נתניהו לא השיג פריצת דרך. המנהיגים האירופים שעימם נפגש נתניהו עד כה היו קשובים אך לא הבטיחו להשתתף בהתנעת יוזמת ה-Snap Back או גרסה אירופית עצמאית שלה. הם כן הסכימו שחזרה להסכם הגרעין עם איראן נראית כעת הרבה יותר רחוקה, גם בגלל מכירות הנשק האיראני לרוסיה. את נתניהו, לדברי מקורות יודעי דבר, זה לא מספק, והוא מודאג. אבל בינתיים הוא אינו מוותר וממשיך במפגשים. נראה מה ייצא מזה.