סריקות כוחות הביטחון סמוך לגבול לבנון
(צילום: דובר צה"ל)
בשנים האחרונות ניכרת מגמה של התקרבות בין חיזבאללה וחמאס בלבנון. הקשרים שאיראן מעודדת בין שני הארגונים התהדקו אחרי שסלאח אל-עארורי, אסיר ביטחוני משוחרר, התמנה לסגן ראש הלשכה המדינית של חמאס ולאחראי על פעילות הארגון ביהודה ושומרון.
אנשי חמאס בגדה המערבית מופעלים בחלקם על ידי משוחררי עסקת שליט שגורשו לרצועת עזה, אבל אל-עארורי הוא מפקד פיקוד הגדה, בונה תשתיות ומחפש דרכים להפוך את יהודה ושומרון לזירת הפעילות העיקרית של חמאס נגד ישראל. חמאס החליט אסטרטגית לשמור על רגיעה בעזה כדי להתעצם צבאית ולהקל על מצוקת האוכלוסייה. את מרכז הכובד של פעילות ההתנגדות האלימה נגד ישראל ונגד הישראלים, הוא מנסה להעביר ליהודה ושומרון.
אחת הסיבות להתמקדות בגדה היא הכנה ליום שבו אבו מאזן יחדל מלהנהיג את הרשות הפלסטינית, אז תהיה לחמאס הזדמנות להשתלט גם על הגדה המערבית. חמאס שואף להשיג יעד נוסף: לחבר בין עזה לבין הגדה המערבית באופן שיאפשר לו לטעון שהוא שולט בכל השטח הפלסטיני ולכן הוא הגורם הצבאי והפוליטי הדומיננטי בזירה הפלסטינית. חמאס ניסה לעשות זאת באמצעות שיגור רקטות בתגובה ל"ניסיונות השתלטות של ישראל על מסגדי הר הבית", לטענתו. מבצע שומר החומות התפתח כתוצאה מכך.
עכשיו נראה שחמאס, בהובלת סלאח אל-עארורי, מנסה לחבר בין הפלסטינים בגדה המערבית לבין כ-400 אלף פלסטינים החיים במחנות הפליטים וביישובים אחרים בלבנון. במילים אחרות, ליצור חיבור שיאפשר לחמאס לתפעל בתיאום את שלוש הזירות הפלסטיניות בעזה, בגדה ובלבנון בלחימה נגד ישראל. אבל אל-עארורי יודע שמי ששולט בלבנון זה חיזבאללה ובלי אישור של הנהגת הארגון והמזכ"ל חסן נסראללה לא יזוז דבר. ולכן אל-עארורי, בעידוד האיראנים, מקיים פגישות רבות עם הנהגת חיזבאללה בזמן שהוא נע כל העת בין טורקיה לבין לבנון. לאחרונה אל-עארורי נמצא כמעט אך ורק בלבנון כיוון שהיחסים בין טורקיה לישראל השתפרו.
כיצד כל זה קשור למטען הצד שהתפוצץ ביום שני באזור מגידו? התשובה היא שנסיבות המקרה, סוג המטען והמבצע, מעידים על תערובת של מרכיבים שחלקם אופייניים לחיזבאללה. כך למשל סוג מטען הנפץ והדרך שבה הופעל, והאפשרות שהמבצע הוא כנראה מוסלמי לא שיעי שבא מלבנון ורוב הסיכויים שהוא לא היה יכול לחדור לשטח ישראל בלי אישור של חיזבאללה, שאנשיו נמצאים ממש על קו הגבול. המפגע ניסה לחזור ללבנון ונוטרל סמוך לגבול. עובדה זו היא סיבה נוספת לחשד שהמחבל היה מתואם בדרך כלשהי עם חיזבאללה והניח שיוכל לחזור למקום שממנו יצא.
התערובת הזאת של שיטות פעולה ועובדות נסיבתיות מעידה לפחות שחיזבאללה היה שותף בידיעה על מבצע הפיגוע ואולי אף יזם אותו. את זה צה"ל צריך לברר כי אם עובדה זאת נכונה, היא מעידה על שינוי האסטרטגיה של חיזבאללה שעד עתה נמנע מביצוע פיגועים בעומק ישראל. מאז מלחמת לבנון השנייה חיזבאללה נזהר מלהצית עימות עם ישראל. המנהיג האיראני העליון עלי חמינאי נזף בנסראללה אחרי המלחמה בגלל שבזבז את ארסנל הרקטות והטילים על אירוע טקטי של חטיפת גופות לצרכי מיקוח בשעה שהארסנל הזה מיועד לשמש את איראן ביום שישראל תתקוף את מתקני הגרעין שלה.
האיראנים הבהירו לנסראללה שחיזבאללה היא זרועה הארוכה של איראן למקרה של מלחמה כוללת עם ישראל וצריכה ככל האפשר למעט ולהתכתש עם ישראל, אלא אם הדבר נחוץ להגנה על אזרחים לבנונים ועל האינטרסים הלבנוניים. ייתכן שנסראללה, לנוכח המשבר החברתי-פוליטי בישראל, החליט להוציא מן הכוח אל הפועל את הקשרים והתיאום בינו לבין חמאס כדי לפעול נגד ישראל צבאית מבלי שתוכר טביעת אצבעותיו.
לכן יש חשיבות גדולה לפרטי החקירה ולמידע שכבר יש בישראל אודות אירוע המטען ביום שני. מובן גם שלצה"ל ולשב"כ, ובעצם לכל קהיליית המודיעין, יש עניין רב לפרק את האירוע הזה לגורמים ולהבין מי פעל, איך פעל ובפקודת מי. והעיקר, איך הצליח מחבל חמוש, עמוס בחומרי נפץ, לחדור מלבנון לישראל מעל או מתחת לקרקע, ואם היו לו סייענים בתוך ישראל. אם יאותרו סייענים כאלו, זה עלול להעיד שלחיזבאללה ולחמאס יש אולי כבר תשתית משותפת ביהודה ושומרון. כל הנאמר לעיל הן שאלות שטעונות בדיקה ובעיקר כאמור האם חיזבאללה וחמאס אכן החליטו לשתף פעולה בביצוע פיגועים בישראל גופא, כמו גם ביהודה ושומרון.
3 צפייה בגלריה
רק אחרי שיתברר מי אחראי, יש להחליט על התגובה. זירת הפיגוע בצומת מגידו
(צילום: שרון צור)
ויש נקודה נוספת שצריך להעלות בהקשר לסיפור הפיגוע באזור מגידו. זרועות הביטחון דרשו להטיל איפול על כל פרטי האירוע במשך כמה ימים כדי שלא "לזהם" את ממצאי חקירת האירוע. ממצאים שכאמור חשובים מאוד להבנת המשמעויות וההשלכות של האירוע על יכולתה של ישראל לסגור את גבול לבנון בפני חדירות ולהבין את דפוסי הפעולה החדשים של חיזבאללה וחמאס משטח לבנון.
האיפול הוסר כשבכירים בצה"ל וקהיליית המודיעין הגיעו למסקנה שהם יודעים מספיק כדי לשתף את הציבור, אבל בתקופה שהיה האיפול, התנהל משהו שאפשר לתאר אותו רק כמטחי כזבים, "פייק ניוז", שהופיעו ברשתות החברתיות ללא שום בסיס עובדתי ורק יצרו פאניקה בקרב תושבי הצפון. אני מודה ומתוודה שאיני יודע מה יכולים להיות המניעים של מפיצי ידיעות הכזב האלו. אבל הציבור בכללו, זה שצורך תקשורת ומשוטט ברשתות החברתיות במשך שעות מדי יום, צריך להבין ולזהות מקורות אמינים ולא לאמץ מיד ולהפיץ הלאה בחדווה את השקרים.
רק אחרי שיבוצעו החקירות ויתברר בדיוק מי אחראי לפיגוע ולמחבל שחדר ללבנון, יש להחליט על התגובה ולהתאים אותה לאינטרסים של ישראל, ובעיקר כדי לחזק את ההרתעה.
