הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני בעזה הוא אמנם הארגון השני בגודלו ברצועה, אבל הוא ארגון קטן וממודר, ומהווה אתגר מודיעיני לא פשוט לשב"כ ולצה"ל. זו הסיבה שהפעולה המקיפה נגד ראשי הארגון וחלק מנכסיו הצבאיים התרחשה רק הלילה, אף שהכנתה נמשכה יותר מחודש, מאז שהארגון שיגר רקטות לעבר ישראל אחרי העימותים בהר הבית.
אחד מיעדי התקיפה הלילה
(צילום: רויטרס )
מאפיין נוסף של הארגון הוא ההנהגה הריכוזית, שעוסקת אך ורק בעניינים צבאיים, בניגוד לחמאס, שיש לו זרועות שונות שמקלות על איסוף המודיעין והפגיעה בו - אנשי הג'יהאד פועלים כל הזמן בהכוונה איראנית צמודה ובמימון מטהרן, כארגון מחתרת לכל דבר. לכן היה קשה להגיע למצב שבו אפשר ליצור "מתפס" על שלושת הבכירים שחוסלו הלילה, ובהם המפקד הראשי האחראי על כלל הפעילות מהרצועה, חליל בהיתיני, ומי שאחראי מטעמו על הפעילות ביהודה ושומרון, ובעיקר בצפון השומרון (בג'נין ובשכם), טארק עז א-דין. האחרון אף פעל להבריח רקטות לשומרון, כדי שיוכלו לראשונה לשגר גם משם.
בדומה למבצעי "חגורה שחורה" - שבה חוסל מפקד הג'יהאד בצפון הרצועה בהאא אבו אל-עטא, ומבצע "עלות השחר", שכוון אף הוא נגד ראשי הארגון, גם "מגן וחץ" כוון נגד בכירי הג'יהאד, שהם השולטים בפעילותו, ועל-ידי כך אפשר לפגוע בכל פעילות הארגון היוצאת מעזה.
למבצע שאליו יצאו צה"ל והשב"כ הלילה יש שלוש מטרות. אחת - הרתעה. השנייה - מניעה של פעילות טרור נוספת שתוכננה, בעיקר ביהודה ושומרון. המטרה השלישית - נקם ושילם, שהיא מטרה רגשית ולא מבצעית. מבצעים כאלה אי אפשר להוציא מהרגע להרגע, וכדי שישיגו את מטרותיהם ולא רק סיפוק רגעי לפוליטיקאים אחוזי זעם והתלהמות, צריך לחכות, כי הג'יהאד בעזה, בדומה לחמאס, שולח את בכיריו לבונקרים מוגנים מתחת לאדמה לפני ירי רקטות או הוצאת פיגועים.
המשוואה והמחיר
עכשיו ברור לגמרי למה לא מיהרו מערכת הביטחון ונתניהו להיענות לקריאות הקולניות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. שר הביטחון וראש הממשלה הוכיחו שהסבלנות והאיפוק משתלמים, וכי שעתם של ראשי המרצחים תגיע לא כשזה מתאים לראשי עוצמה יהודית. מבחינת הזירה הבינלאומית לא צפויה בעיה, וסביר שגם הממשל בוושינגטון יבין שלישראל יש הזכות לפגוע בראשי הג'יהאד בעזה בדיוק כמו שלארצות הברית זכות וחובה לחסל את בן לאדן ובכירי דאעש בסוריה.
יש מי שאולי יטען, בעיקר בזירה הבינלאומית, שהמבצע נועד בראש ובראשונה להגן על שלמות הקואליציה של נתניהו; שחיסול הבכירים והפגיעה המקיפה בתשתיות הטרור בוצעו כתוצאה מהלחץ הפוליטי שבן גביר וחברי מפלגתו הפעילו על ראש הממשלה ובאמצעותו על ראשי מערכת הביטחון וצה"ל. אבל העובדות מעידות אחרת. ההחלטה לפגוע בראשי הג'יהאד נפלה כבר ביום שאחרי העימות במסגד אל-אקצא ברמדאן. הג'יהאד ירה אז רקטות מעזה בתיאום עם חמאס בהתאם למדיניות של שני ארגוני הטרור הקובעת שהם אחראים להגנה על המקומות הקדושים למוסלמים בירושלים, וכי מבחינתם עזה והגדה המערבית הן חזית פלסטינית לאומית אחת - ולכן הרוגים בצפון השומרון מחייבים תגובה מעזה.
ישראל יצאה למבצע מגן וחץ בין השאר כדי להבהיר לעזתים שישלמו מחיר יקר אם ימשיכו לנסות לצבור יוקרה בעולם המוסלמי וברחוב הפלסטיני באמצעות ה"משוואה" הזו, שממנה סובלים תושבי דרום ישראל. לכן סביר לגמרי לטעון שהמבצע התבצע משיקולים ענייניים של ביטחון לאומי ולא כדי לרצות פוליטית את השר לביטחון לאומי וחסידיו.
למעשה, השר לביטחון פנים שדרש להיקרא השר לביטחון לאומי נחשב במערכת הביטחון ועל-ידי ראש הממשלה לגורם שעלול לסכן את הביטחון הלאומי: הוא מודר מהדיונים ומההחלטות מחשש שירמוז או יפלוט מידע על המבצע המתגבש וכך יסכל את ביצועו.
חמאס לא שולט לגמרי בג'יהאד
לגבי ההמשך, צה"ל מעריך שהג'יהאד, כמו במבצעים קודמים שכוונו נגדו, ינסה להגיב בעיקר במטחי רקטות מהרצועה, בעיקר לעבר הדרום, כולל אשדוד ובאר שבע. לכן הורה פיקוד העורף בין היתר על חסימת כבישים והפסקת חלק מהרכבות, ושר הביטחון הנחה לאפשר לתושבי העוטף לצאת לאירוח במקומות אחרים. אבל לכל יישוב יש יציאה וכניסה בטוחה, ומי שנשאר חייב להיות קרוב למקומות הממוגנים.
לפי הערכות מערכת הביטחון, צפויים כמה ימי קרב. השאלה הגדולה היא אם חמאס יצטרף לחילופי האש או שיימנע כמו שעשה במבצעים הקודמים שכוונו נקודתית נגד הג'יהאד. חמאס עודד את הג'יהאד לשגר רקטות אחרי העימות בהר הבית, ובעיקר אחרי מותו משביתת רעב בכלא של איש הג'יהאד חאדר עדנאן בשבוע שעבר. שני הארגונים אף פרסמו הודעה משותפת, למרות שחמאס הסתפק בירי סמלי של רקטות לאוויר שנועדו להפעיל התרעות. חמאס מתנהג כארגון שיש לו אחריות לתושבי הרצועה, כיוון שהוא המושל והריבון בשטח, וזו הייתה ההצדקה להימנע מהצטרפות בפעמים הקודמות.
חמאס גם מתנגד אידיאולוגית לקו המיליטנטי-מתלהם של הג'יהאד, שמכוון על-ידי איראן ועל-ידי מנהיגו זיאד נחאלה שיושב בלבנון ובסוריה. עם זאת, חמאס לא יכול לשלוט לגמרי בג'יהאד, שמבחינת ציוד, ארגון ומספר לוחמים לא נופל ממנו בהרבה. יש לג'יהאד אלפי רקטות לטווחים שונים וסביר שעוד היום תבוא תגובה על הרג שלושת הבכירים וכן מי ששהו בקרבתם, כולל ילדים.
חשוב לציין את המודיעין יוצא הדופן, בעיקר של השב"כ, שהיחידה המבצעית שלו אפשרה לאתר ולפגוע בדיוק רב בשלושת בכירי הג'יהאד ובנכסי הארגון. אגף המודיעין של צה"ל היה אחראי לאיסוף התשתיתי ולעיבוד המידע, והחמ"ל המבצעי של השב"כ על "המתפס" שאפשר זאת. גם חיל האוויר, שהפעיל 40 כלי טיס בתיאום ובדיוק של שניות, הפגין יכולת מעולה, כולל של טייסי מילואים.
נראה שצה"ל מתכונן לעימות מתמשך, שייארך לפחות כמה ימים, ולכן גם אושר גיוס מוגבל של אנשי מילואים, בעיקר למערכי ההגנה האווירית ומערכי הפיקוד והשליטה של חיל האוויר ושל אגף המודיעין. במבצע האחרון נגד הג'יהאד, "עלות השחר", הושגה רגיעה שנמשכה כחצי שנה. נראה מה יקרה הפעם - וזה תלוי במידה רבה במדיניות שיבחר חמאס.
