הקולות ממצעד הגאווה בירושלים. צפו
(צילום: נדב אבס, אלכס גמבורג)
אלפים רבים השתתפו אמש (יום ה') במצעד הגאווה בירושלים, באירוע שפתח את אירועי חודש הגאווה ברחבי הארץ, כשברקע חשש כבד בקהילת הלהט"ב מפגיעה בזכויותיה תחת ממשלת הימין, שבה חברים פוליטיקאים דתיים שהשמיעו לא פעם אמירות קשות נגד הקהילה ובמיוחד נגד המצעד עצמו, בהם למשל סגן השר אבי מעוז שכינה אותו "תועבה" והבטיח שיפעל לבטלו.
המצעד נערך לפיכך גם כאירוע מחאה נגד הממשלה ותוכניותה, ולצד נאומי פוליטיקאים מהאופוזיציה שתקפו אותה ניתן היה לראות שם שלטים שעליהם נכתב "אין גאווה בלי דמוקרטיה", על רקע המהפכה המשפטית, ומפגינה אחרת הניפה שם שלט נגד פורום קהלת, שמקדם את הרפורמה המשפטית, והשווה את הארגון ל"שנאת חינם".
את המפגינים הכעיסה במיוחד הגעתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר – האיש שבעבר השתתף בהפגנות נגד מצעדים קודמים בירושלים, ושהפעם הגיע לשם כמי שאחראי על אבטחתו. בן גביר הצהיר, כשהגיע לחפ"ק המשטרתי, כי מהות הדמוקרטיה היא לאפשר את קיום המצעד, תוך שהוא מוסיף שיש לאפשר גם למתנגדים למצעד את "חופש הביטוי" (כ-40 מהם אכן הפגינו בסמוך), אבל את הצועדים דבריו כנראה לא שכנעו – וכשהוא הלך בסמוך כמה מהם צעקו לו קריאות "בושה".
מחאה, לא מסיבה
"אנחנו לא סומכים עליו", אמרו כמה מהמפגינים. "הוא הגיע להפגין נגד המצעד בכל שנה, איך אנחנו אמורים להרגיש בטוחים?", הוסיף. אחד מהם אמר כי הגעתו של בן גביר היא "צעד מתריס", וחברו הוסיף כי הם חשים פחות בטוחים כשהוא עומד בראש המשרד שאמור להגן עליהם: "אומרים כל הזמן בתקשורת שיש עליה במקרי הלהט"בופוביה – כל אחד בחבורה הזאת עבר בחודשים האחרונים מקרה תקיפה כלשהו. אנחנו לא טיפשים. זה בגלל שהוא אחראי. יש אנשים שמקבלים לגיטימציה".
גנץ ולפיד במצעד הגאווה, אתמול
(צילום: נדב אבס)
צועד אחר, נתן, סיפר כי הוא סבור שמטרת המצעד היא "להראות שהעיר הזאת מכילה ומקבלת את כולם, מכל העולם, את כל הדתות, את כל הגוונים, את כל המגדרים. זאת ירושלים מההיסטוריה ועד היום". הוא מציין כי בניגוד למצעד בתל אביב, המצעד בבירה נושא אופי מחאתי יותר ופחות "מסיבתי", וכשנשאל אם הוא חושש הזכיר את האבטחה כבדה – יותר מ-2,000 שוטרים, חלקם סמויים: "אין שום חשש, לא מפחדים מאף אחד".
בין הצועדים ניתן היה למצוא גם את דוב מורל, בעבר פעיל קיצוני שהורשע בהשתתפות ב"חתונת השנאה" ב-2015: הוא הניף אז את תמונתו של התינוק עלי דוואבשה שנרצח בפיגוע ההצתה היהודי בדומא, תמונה שאותה דקר אורח אחר בחתונה שעוררה סערה נרחבת. מורל שינה מאז את דרכיו והגדיר עצמו כפעיל ליברלי, אם כי משפטו נמשך מאז ורק במרץ השנה נגזר דינו על מעשיו, שכלל 200 שעות לשירות הציבור.
להפגנה אתמול הגיע מורל עם דגל הגאווה וכיפה בצבעי הגאווה, וסיפר ל-ynet כי בעבר הוא היה כל כך קיצוני עד שסירב אפילו להשתתף בהפגנות נגד המצעד בירושלים של ארגון "להב"ה": "לא השתתפתי בהפגנה של להב"ה כי היא לא הייתה מספיק קיצונית מבחינתי אז. אני הייתי במקום שרצה להפגין נגד המצעד בכל מקום בארץ".
קריאות "בושה" לבן גביר במצעד הגאווה
(צילום: לירן תמרי)
אבל כעת כאמור הוא תומך במצעד ומספר: "כשחשבתי על הדברים מחדש, הבנתי שאני לא יכול לכפות אמונה דתית על אחרים. הבנתי שהתמודדות כזאת, כשאומרים לך שהדבר הכי טבעי להקים משפחה זה משהו שאתה לא יכול – זה לדחוק את האנשים מחוץ לעולם. חשוב לי להגיד לכל דתי או דתי שנמצאים בארון, יש פה המוח דתיים שמקבלים אתכם כמו שאתם". לדבריו, "זו עיר הבירה שלנו וחשוב לי להגיע לפה. דווקא בתור בן אדם דתי שחשובה לו הקהילה הדתית הגאה. דווקא בירושלים יש חלקים קיצוניים נגד להטבים, זה המקום עם הכי הרבה להט"בים דתיים".
אחד מאותם להט"ב דתיים הוא עדה בר כהן מנוקדים שבגוש עציון, והוא סיפר כי המצעד הוא "המקום היחיד בערך שאני יכול להיות בו עם כיפה ולא להרגיש שעוד שנייה מישהו ירצה לירוק עליי או לדקור אותי, אז נחמד שיש מקום שבו אני יכול להיות פתוח עם הזהות שלי". גם יוסל'ה, מלכת דראג, צעדה שם, וכשנשאלה על בן גביר השיבה בהלצה: "בן גביר שיעשה מה שבן גביר עושה – ואנחנו נעשה מה שאנחנו עושים, וכולנו באיזה חגיגה אחת גדולה. וזה היופי של הדברים לדעתי".
מלכות דראג בכנסת: "היא הולכת ומקצינה"
לירושלים הגיעו צועדים מרחבי הארץ, ואחד מהם, אדם מתל אביב, סיפר כי חשוב לדעתו להגיע למצעדים בשתי הערים הללו, במיוחד השנה: "כמה שיותר אנשים – יש לזה אפקט ויש לזה כוח. אני חושב שיש הרגשה כללית של התגייסות". הוא נשאל אם ישנו חשש מסוים, והשיב: "כן, ברור. אין מה לעשות אנחנו מכירים את העולם שאנחנו חיים בו, ורואים, שומעים ומרגישים את האטמוספירה. דווקא בגלל זה חשוב לבוא, דווקא בגלל זה חשוב להיות ולעשות את הדרך הזאת מתל אביב לפה, מכל הארץ. בדיוק בגלל החששות האלה".
לפני המצעד נערך גם אירוע גאווה בכנסת, שם אירחה ח"כ שרן השכל (המחנה הממלכתי) מלכות דראג. אחת מהם היא "מיס דובדבן", שם הבמה של דודו אדרעי, שבעבר עוכב על ידי משמר הכנסת בגלל פאה ועקבים שהיו לו בתיק, בדרכו לדיון בוועדת לביטחון לאומי על האלימות נגד להט"בים. "זה מרגש אותי מאוד", סיפר אדרעי על החוויה המתקנת אתמול. "אחרי הפעם הקודמת בכנסת שהפאה והעקבים נשארו בחוץ, היום במצעד הגאווה בירושלים אנחנו עושות ועושים תיקון בכנסת ישראל. זה דורש המון אומץ, בטח עם הקואליציה שיש לנו עכשיו. להכניס אור למקום שמפיץ חושך זה לא מובן מאליו".
מלכת דראג נוספת, "קווין מיס גליטר", סיפרה על התחושות של הקהילה הגאה בימים אלה: "הכנסת הולכת ומקצינה. הפחד שלי שאנחנו מתחילים להיכנס לאיזושהי חשכת ימי הביניים, ודווקא לשמור על החיים הצבעוניים ולשמור את חופש הדת זה מה שעושה אותנו עם כל כל מיוחד. מישהי אמרה לי בבני ברק – אלוהים ברא אותנו שונים כדי שלא נהיה אחידים אלא נהיה מאוחדים. זה מה שחשוב".
המצעד נערך כאמור תחת אבטחה כבדה, עם יותר מ-2,000 שוטרים ולוחמי מג"ב, גלויים וסמויים, שנפרסו ברחבי העיר. בצל החשש מפגיעה בצועדים עוכבו לחקירה ביממה שקדמה למצעד שלושה חשודים שדיברו נגדו, כשאחד מהם אף אמר "יאללה עוד בנקי" – בהתייחסות לרצח שירה בנקי בת ה-15 במצעד הגאווה בירושלים ב-2015.
האלפים שהשתתפו במצעד התכנסו תחילה בגן הפעמון, שם נאמו בין היתר ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, ובהמשך צעדו לגן העצמאות. בנאומו האשים לפיד: "בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, אבי מעוז, מנסים לדחוק את כולנו בחזרה לארון. לארון החשוך של הדיעות הקדומות שלהם, לארון החשוך של הפחד והשנאה. הם לא יצליחו. אנחנו לא ניתן להם".
גנץ השיב בנאומו לאלו השואלים מדוע עדיין יש צורך במצעד גאווה, ואמר בין היתר כי קודם יש לעגן בחוק את זכות השוויון ואת זכותם של זוגות חד-מיניים להינשא בארצם. הוא הוסיף: "לא נצטרך לצעוד כשראש ממשלה בישראל לא יעלה על דעתו לתת את המפתחות למערכת החינוך לגזען חשוך ולהקצות מאות מיליונים כדי לפקח על תוכניות חינוך ליברליות. אני מתבייש בכך ואני אומר לכם שגם במחיר הפוליטי הקשה ביותר, לעולם לא אעשה דבר כזה. לא נצטרך לצעוד כשבממשלה לא יישבו גזענים. כשאנשים כאלה יוקעו ולא היו נבחרי ציבור, לא בגלל חוק – אלא כי אף אחד לא ירצה לבחור בהם. לא נצטרך לצעוד כשאהבה פשוטה לא תהיה מסובכת או שתהיה מסובכת כמו כל אהבה פשוטה".
המצעד בירושלים פתח כאמור את אירועי חודש הגאווה: במהלכו ייערכו יותר מ-100 אירועים ברחבי הארץ – מספר שלא נראה כמותו בישראל. זו הרשימה המלאה של האירועים המתוכננים.
פורסם לראשונה: 21:38, 01.06.23
