תיעוד מתוך תרגיל "אגרוף המחץ"
(צילום: דובר צה"ל)
באוהל המרכזי של המפקדה הקדמית (חפ"ק) של אוגדה 36 התנהל ביום רביעי בצהריים דיון ער. זו הייתה הערכת מצב אחרי ארבעה ימי לחימה של האוגדה שדימו פריצה מהירה לשטח דרום לבנון כדי להשמיד את הכוחות המיוחדים של חיזבאללה, מה שמכונה "כוח רדואן", ואת מערכי שיגור הרקטות ופצצות המרגמה של הארגון.
בזה אחר זה קמו מפקדי צוותי הקרב החטיבתיים ויחידות האש וסקרו בתמציתיות את הלחימה מתחילת השבוע ואת המהלכים המתוכננים שלהם לכיבוש אזור הררי נרחב נוסף ביממה שנותרה עד סיום התרגיל אתמול. האווירה הייתה עניינית ונטולת טקסים מיותרים.
דיון הערכת המצב נוהל על ידי מפקד האוגדה, תא"ל דוד בן כליפה, ועל ידי אלוף פיקוד צפון אורי גורדין, כשיחה יותר מאשר כתהליך הנחתת פקודות. ניכר מאמץ כן להפיק לקחים מימי הלחימה הקודמים, שבהם צוותי הקרב המשולבים של שריון וחי"ר התמודדו עם איום אויב שדימה את מערכי צבא הטרור והגרילה של חיזבאללה.
סייבר וספקטרום, גם לחי"ר ולשריון
בפעם הראשונה באותו דיון שמעתי דיבורים על הגנה והתקפה בסייבר ובספקטרום (תדרים אלקטרו-מגנטיים), כעניין שהוא רלוונטי ללחימת חי"ר ושריון, ולהפעלת האש. על מסך וידאו נשקפה דמותו של תא"ל מרדכי כהנא, ראש מטה האוגדה שניהל את הלחימה מהמפקדה העיקרית של האוגדה, שנמצאת אי שם מאחור ודואגת ללוגיסטיקה, לפינוי הפצועים ולאיסוף המודיעין ברמות הגבוהות.
כאן, באוהל הקטן, ישב גם מפקד היחידה הרב-ממדית, מה שמכונה "יחידת הרפאים של צה"ל", שהוקמה לפני ארבע שנים כדי לטפח חדשנות וקטלניות בלחימה, תוך שימוש באמצעים מיוחדים. היחידה, בפיקוד אל"מ איתמר בן חיים, חדלה מזמן להיות עניין אקזוטי, ובלחימה כעת היא מאתרת מטרות ומשמידה אותן באמצעות מל"טים ואמצעים קטלניים אחרים שפותחו בשנים האחרונות.
עובדה זו מעידה על שני המאפיינים העיקריים של התרגיל. האחד הוא שצה"ל ממשיך להטמיע ולשכלל את הלחימה שלו בכל הזרועות על פי תוכנית ההפעלה לניצחון שהשיק לפני שלוש שנים הרמטכ"ל הקודם, רא"ל אביב כוכבי, במסגרת התוכנית הרב שנתית "תנופה". מאפייני שיטת הלחימה הזאת, כלומר תפיסת ההפעלה, הם איתור מהיר של מטרות לפני ותוך כדי הלחימה, והשמדתן הסיטונית באש מדויקת - אם מהאוויר או באמצעות אש יבשתית ולוחמת סייבר. המטרה היא לקצר את משך הלחימה, כדי להקטין את כמות האבדות והנזק החומרי בעורף.
אש על העורף, מכל הזירות
המאפיין השני של תפיסת הלחימה שתורגלה בתרגיל הנוכחי, שקרוי "אגרוף המחץ", הוא רב-זירתיות - מה שפעם היה נהוג לכנות בצה"ל "מקרה הכול". לכאורה, זה לא מצב חדש עבור צה"ל, שנלחם בכמה זירות מול כמה מדינות ערב וארגוני טרור במלחמת השחרור, במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, אבל הפעם הדגש הוא על הרב-זירתיות בגלל האש שתונחת על העורף הישראלי מצפון (לבנון), מצפון מזרח (סוריה ועיראק), ממערב ומדרום (רצועת עזה) ומדרום (תימן), ועדיין לא הזכרנו את איראן, שהתקפה על מתקני הגרעין שלה היא חלק מהתרגיל ואחת הסיבות להתלקחות המלחמה הרב-זירתית.
לפי תרחיש התרגיל, העורף הישראלי סופג בבת אחת - החל מהיישובים צמודי הגדר בגבול לבנון ובגבול עזה, ועד הערים הגדולות חיפה, תל אביב ובאר שבע, כשגם אילת מטווחת. המטרה של צה"ל היא לקצר עד כמה שאפשר את הזמן שבו העורף הישראלי סופג מטחי טילים ופצמ"רים, מל"טים מתאבדים וטילי שיוט. זו משמעות הלחימה הרב-זירתית, כי היום צה"ל אינו מתכונן לתרחיש של מתקפת צבאות סדירים גדולים על מדינת ישראל, אלא בעיקר למתקפות על העורף.
עם זאת, בתרגיל "אגרוף המחץ" שהסתיים אתמול בערב, תורגלה גם מגננה. בצה"ל יודעים מזמן ש"כוח רדואן", הכוח המיוחד של חיזבאללה, מתכנן התקפה וחדירה של כוחותיו ליישובי ומוצבי הגבול עם לבנון, במטרה לתפוס יישוב ורצועה צרה בשטח ישראל, בעיקר כדי לקצור הישג תודעתי. "כוח רדואן" גדל והתחזק ומונה אלפי לוחמים שמאות מהם מוצבים כבר עכשיו בימים אלה על גבול לבנון ויכולים, לכאורה, לפתוח במתקפה אל תוך הגליל בלי התרעה מוקדמת.
בצה"ל מתכוונים לא לאפשר זאת, וגם לא לאפשר למיליציות שיעיות לבצע מהלך דומה משטח הגולן הסורי לעבר יישובים ישראליים ברמת הגולן. גם הכוח המיוחד של חמאס מתכנן מהלך דומה כלפי יישובים צמודי גדר בעזה. לכן, התרגיל הנוכחי נפתח בשלב שבו אוגדת הגליל (אוגדה 91) בולמת עם יחידות אחרות של פיקוד הצפון את ההסתערות של "כוח רדואן" ואחר כך, או תוך כדי כך, תוקפת אוגדה 36 (געש) לתוך שטח לבנון ומתקדמת בו כדי לשתק את האש שיורים המערכים הקדמיים של חיזבאללה לעבר הגליל וחיפה. את האש מעומק לבנון אמורים לשתק חיל האוויר, חיל הים ויחידות אחרות של צה"ל, וגם זה תורגל בתרגיל הנוכחי.
עדיין לא חלק מה-DNA של צה"ל
למעשה, התרגיל הזה היה המשך של תהליך שראשיתו כאמור בהשקת התוכנית הרב-שנתית "תנופה" לפני כשלוש שנים. הרמטכ"ל הנוכחי הרצי הלוי, שיחד עם קודמו כוכבי וסגן הרמטכ"ל הקודם אייל זמיר היה שותף לעיצוב תפיסת ההפעלה החדשה לניצחון, קבע את שנת 2023 כשנת "ההטמעה" של תפיסת הלחימה החדשה. אבל עד כמה שיכולתי להתרשם, יידרש עוד זמן מעבר לשנה הנוכחית כדי שתפיסת ההפעלה החדשה תהפוך לחלק מה-DNA הלוחמתי של צה"ל.
אבל בהערכת המצב באוהל הפיקוד הקטן של אוגדה 36 יכולתי לראות כבר סימנים ברורים שתהליך הלמידה והאימוץ של שיטת ההפעלה החדשה מתנהל בקצב טוב. אפשר היה לראות זאת אפילו בפרטים קטנים, כמו למשל העובדה שמתחם החפ"ק של אוגדה 36 היה קטן בהרבה ממתחמי פיקוד קדמיים קודמים שראיתי בתרגילים ובמלחמות של צה"ל. לא היו שם אוהלים רבים ועשרות גנרטורים מרעישים, אלא כמה אוהלים קטנים לצד אוהלי סיירים חבויים היטב מתחת לעצי אלון ורשת הסוואה, שמקשים על המל"טים הרבים שחיזבאללה מצטייד בהם כדי לגלות את המתחם הזה.
לקחי אוקראינה
אין ספק שבתרגיל הנוכחי ניכרת השפעה של לקחים שצה"ל מפיק מהמלחמה באוקראינה. הרמטכ"ל הלוי ציין באחד מנאומיו כי מלחמת אוקראינה מתנהלת עם צבא רוסי שחדר לשטח אוקראינה בצורה שבה נלחם צבא סדיר גדול, כלומר באמצעות טורי שריון מתקדמים, באגרופים גדולים, עם הרבה אש. לעומת זאת, האוקראינים נלחמים בצורה מבוזרת, עם כוחות קטנים המשתמשים בטילי נ"ט וטילי כתף נגד מטוסים, וסוללות קטנות של ארטילריה נגד הטורים הארוכים והגדולים של הצבא הרוסי.
הלחימה המבוזרת הזאת של האוקראינים, שמבוססת על מוטיבציה חזקה של לוחמים, היא שעצרה את הרוסים וגבתה מהם מחיר דמים וכלי מלחמה מושמדים. האוקראינים ספגו אבידות כבדות, כמאה אלף מלוחמיהם נהרגו, אבל הלחימה המבוזרת בלמה את הרוסים ואף הכריחה אותם לסגת אחורה. אם וכאשר צה"ל יתקוף לתוך שטח לבנון ולתוך שטח סוריה, הרמטכל אינו רוצה שגורלו יהיה כגורל הצבא הרוסי באוקראינה בשלבים הראשונים של המלחמה שם.
לכן, הלוי וקודמו בתפקיד כוכבי, החליטו להילחם בלחימת הגרילה המבוזרת של חיזבאללה והסורים באמצעות לחימה סדורה, מבוזרת, המביאה לידי ביטוי את היתרונות של צה"ל בכוח אווירי, במל"טים, במודיעין שחושף במהירות מטרות, ובאש מדויקת שמשמידה את המטרות שנחשפו תוך דקות. אלה היתרונות היחסיים של צה"ל, שאמורים היו לבוא לידי ביטוי בתרגיל "אגרוף המחץ", בנוסף כאמור ללחימה בסייבר ובספקטרום.
בשבוע הראשון של התרגיל, חיל האוויר תרגל מלחמה כוללת, "כולל תקיפת מטרות עומק אסטרטגיות" כפי שאמר דובר צה"ל. המשמעות היא שחיל האוויר תרגל תקיפת מטרות באיראן, ולא רק בסביבה הקרובה. גם פיקוד העורף תרגל את יישובי קו הגבול במצב שבו הם מותקפים ומפנים מהם תושבים, או שהם נאלצים לשבת במקלטים תחת מטחי אש כבדים שחיזבאללה מנחית עליהם.
אלוף גורדין ניהל את התרגיל בצורה ריאליסטית, גם בהתקפה וגם בהגנה, ולא נתן לפקודיו לשגות באשליות. ככלל, זה תרגיל נטול אשליות שבו צה"ל אומר לעצמו וגם לעורף האזרחי: זה עלול להיות קשה מאוד בימים הראשונים. נהיה נתונים למטחי אש, מל"טים, טילי שיוט ופצצות מרגמה כבדות בכמות ובעוצמת הרס שלא ראינו עד כה. אבל אנחנו ערוכים ונעשה הכול כדי שהסבל בעורף לא יארך יותר מימים ספורים. זה לא יקרה בבת אחת. אם צה"ל יצליח עוצמת האש שתונחת על העורף הישראלי תפחת בהדרגה ולא בין רגע, אבל בצה"ל מאמינים שניתן לעשות זאת יחסית בקצב מהיר וביעילות קטלנית.
היעדים ששירת התרגיל הגדול
למרות שזו לא הייתה המטרה העיקרית, התרגיל שהסתיים אמש שירת מטרות נוספות. האחת, הוא תרגל את הקבינט והממשלה הנוכחיים בתפקוד ובקבלת החלטות בשעת מלחמה. תהיה הדעה על הממשלה הנוכחית אשר תהיה, היא חייבת להיות מוכנה לתפקד אם תחול הידרדרות פתאומית. לכן, צה"ל דרש וראש הממשלה הסכים שהוא עצמו, המטה לביטחון לאומי והקבינט, יהיו שותפים פעילים בחלק מהתרגיל. הם אף קיימו מפגשי למידה של החומר, לפני שניגשו לתרגיל עצמו.
מטרה שנייה הייתה הרתעת האיראנים וחיזבאללה, שלאחרונה נוטים לפרש כחולשה את העימות הפנימי הפוליטי והחברתי בתוך שטח ישראל. בעיצומו של התרגיל הצהירו האיראנים כי השלימו פיתוח טיל היפרסוני, שלדבריהם יכול לתמרן ולנוע במהירות הגבוהה פי 14 ממהירות הקול.
הטיל ההיפרסוני שחשפה איראן
נתניהו ושרי הקבינט. שותפים פעילים, לדרישת צה"ל
(צילום: עומר מירון/ /לע"מ)
המטרה השלישית הייתה להפחיד את ארצות הברית, ואולי להרתיע את ממשל ביידן מפני חתימת הסכם ביניים עם האיראנים. עניין זה טעון הבהרה. לממשלת ישראל הנוכחית אין כמעט דרך להשפיע על ממשל ביידן. ערוצי התקשורת היחידים שנותרו הם בין הצבאות ובין המטה לביטחון לאומי לבין היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג'ייק סאליבן. לאחרונה מתרבים הסימנים שארצות הברית, בתיווך עומאן, מנסה להשיג הסדר מצומצם, מוגבל, עם איראן, שבמסגרתו טהרן תפסיק להעשיר אורניום לרמות גבוהות וארצות הברית תסיר חלק מהסנקציות המוטלות היום על הכלכלה האיראנית ועל החשבונות המוקפאים של איראן בבנקים ברחבי העולם.
המטרה של הממשל האמריקני היא להימנע מהצורך להקדיש תשומת לב ואולי גם אמצעים צבאיים לעימות פוטנציאלי במזרח התיכון, שבו תיאלץ וושינגטון להתייצב לצידה של ישראל בגלל התקדמותה של איראן לעבר נשק גרעיני. ארצות הברית רוצה להתמקד בקונפליקט עם סין ובסיוע לאוקראינה במלחמתה עם רוסיה. המזרח התיכון פחות מעניין כעת את וושינגטון ואת הנשיא ביידן, ואנשיו מעוניינים ביציבות באזור זה.
התזכורת של נתניהו לאמריקנים
התרגיל של צה"ל נועד להזכיר לאמריקנים ולהפגין בפניהם את העובדה שגם אם יחתמו הסכם ביניים עם איראן, למורת רוחה של ישראל, ישראל לא תהיה כבולה בו ותפעל נגד איראן גם בלי האמריקנים, בהתאם לאינטרסים שלה. במילים אחרות, נתניהו מנצל את התרגיל כדי לומר לאמריקנים: כדאי לכם לתאם איתנו ואל תמהרו לחתום עם האיראנים, כי אנחנו לא נראה את עצמנו כבולים על פי ההסכם הזה ונפעיל את צה"ל בהתאם לאינטרסים הביטחוניים של ישראל, גם אם זה נוגד את האסטרטגיה הגלובלית של ארצות הברית.
נתניהו רומז בכך, וגם לא בעדינות יתרה, שכדאי לביידן להזמין אותו לוושינגטון לפגישת תיאום ציפיות ועמדות, אם הוא רוצה שישראל תשתלב במערך האינטרסים המערבי. המעניין הוא, שנתניהו הצליח לרתום גם את שר הביטחון יואב גלנט וגם את הרמטכ"ל הלוי להצהרות שהושמעו ערב התרגיל, שבסופו של דבר אולי באמת גרמו לחוסר שקט בוושינגטון, אבל בעיקר גרמו בציבור הישראלי לתבהלה של ממש כתוצאה מהתחושה שנוצרה, כאילו ראשי מערכת הביטחון יודעים על איזה מהלך איראני צפוי שעשוי להצית בזמן הקרוב מלחמה כוללת.
תרגיל "אגרוף המחץ", שתוכנן לפני חודשים רבים, הגביר עוד יותר את החששות בציבור הישראלי. לכן בימים האחרונים, במקביל לתרגיל, ראשי צה"ל משתדלים בכל הכוח להרגיע את הציבור הישראלי ולהבהיר לו שבעצם אין שום סיבה להעריך שמלחמה עם איראן ושלוחיה צפויה בזמן הקרוב. ואכן, לפי המידע המודיעיני איראן אינה שועטת לעבר הגרעין, אלא רק מנסה ללחוץ על ארצות הברית להסיר מעליה את הסנקציות, וגם לחיזבאללה, לחמאס ולסורים אין כרגע עניין במלחמה עם ישראל.
הבעיה העיקרית של ישראל כרגע היא הכתף הקרה שוושינגטון מפנה לירושלים. המאמצים לאלץ את האמריקנים באמצעות איתותים ורמזים מלחמתיים לחדש את היחסים האינטימיים עם ממשלת נתניהו, הם שגרמו לתבהלה בציבור. התרגיל היה רק פלטפורמה למהלך הדיפלומטי הציבורי הנואש הזה של ממשלת ישראל הנוכחית.
