לאיראנים ולחיזבאללה יש דחף כמעט בלתי נשלט להשפיל את ישראל אבל בלי לשלם מחיר. מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה מאמין שהוא מכיר את ישראל היטב ולכן יכול יותר טוב מאחרים לנצל את המשבר הפנימי בישראל כדי להתגרות ולהשפיל אותה, כשהוא מסתכן לכל היותר בכמה ימי קרב.
נסראללה פיתח נוהג שעל פיו הוא מכריז על עצמו ואנשיו כעל הצד המנצח בסופם של כמה ימי קרב כאלו, מפני שבהם ייגרמו הרס ואבדות לצד הישראלי, ואילו הוא, אנשיו ומדינת לבנון יספגו כמה הרוגים ופצועים וכמה בתים הרוסים בדרום לבנון, מחיר נסבל מבחינתו. בניגוד לתגובה הישראלית, המעצימה את ההרס בצדנו, כך נסראללה מתגבר את תדמיתו כ"מגן לבנון".
לישראל אין עניין לשחק לידיו בתקופה הנוכחית, ולצה"ל אין עניין לספוג נפגעים ולבזבז חימושים וגם לגיטימציה בינלאומית על כמה ימי קרב חסרי ערך שבסופם יחזור המצב לקדמותו. בנוסף, צה"ל רוצה להשלים את בניית המכשול ההנדסי שהוא מקים בגבול לבנון כדי לבלום או לעכב מתקפה קרקעית של כוח רדואן, היחידות הקרקעיות המובחרות של חיזבאללה.
אלפים מאנשי כוח רדואן נמצאים כבר על הגבול ומתאמנים לתפוס יישוב וצמתים חשובים בצד הישראלי במקרה שיפרוץ עימות גדול. לישראל אין עניין במלחמה כוללת כעת בקיץ, כשהילדים נמצאים מחוץ לבתי הספר, בקייטנות ובטבע, ואנשי מילואים רבים שוהים בחוץ לארץ. סיבה חשובה נוספת שבגללה אין לישראל עניין להסתבך אפילו בימי קרב עם נסראללה - הרבה מאנשי המילואים איבדו אמון בהחלטות הדרג המדיני בנושאי ביטחון בגלל המשבר הפוליטי שנוצר עקב ניסיון ההפיכה המשטרית של הקואליציה והרכב הקבינט הביטחוני, שלמרבית אנשיו אין מושג בענייני צבא וביטחון.
צה"ל רוצה לבחור את העיתוי שבו ינחית על חיזבאללה מכה גדולה בכל שטח לבנון, מכה שתפגע אנושות לא רק בכוחו של חיזבאללה וביכולתו להזיק לישראל באמצעות ארסנל הטילים וכוח רדואן, אלא גם תשלול מאיראן את זרוע "המכה השנייה" שהקימה לעצמה בלבנון למקרה שישראל תתקוף את מתקני הגרעין שלה. לכך התכוונה הודעת משרד ראש הממשלה אתמול, שהודיע אחרי הדיון הביטחוני שראש הממשלה החליט לאמץ את הצעות צה"ל לטיפול בפרובוקציות שחיזבאללה עושה בגבול עם ישראל.
"מרחב החסינות" שנסראללה סבור שהגדיל
אבל חייבים להבין את הסיפור האסטרטגי שמאחורי המתיחות הנוכחית שגברה בגבול הצפון. בין לבנון לישראל יש הרתעה הדדית. זה לא חדש, אבל נסראללה מעריך שהוא הצליח לאחרונה לתגבר את האיום על ישראל וכתוצאה מכך להעצים את ההרתעה שלו כלפינו ולהגדיל את "מרחב החסינות" שהוא נהנה ממנו. לכן ביטחונו העצמי של נסראללה גבר. זה נובע מכמות המרגמות, הרקטות, הטילים והכטב"מים שצבר, ובעיקר מהעובדה שכמה מאות מהם הם מדויקים ועשויים להסב נזק כבד למתקני תשתית צבאיים ואזרחיים בישראל במקרה של מלחמה.
סיבה נוספת לביטחונו העצמי של נסראללה היא נוכחותו של כוח רדואן על הגבול עם ישראל. מהתרברבויותיו ומנאומיו של נסראללה בעת האחרונה עולה כי הוא סבור ככל הנראה שביכולתם לקצור הישג תודעתי במערכה גדולה אם תפרוץ עם ישראל - כיבוש יישוב גבול ישראלי או מוצב של צה"ל והחזקת אזרחים כבני ערובה. הסיבה השלישית לחוצפתו הגוברת של נסראללה היא שישראל נחלשה להערכתו ומועדת לשגיאות בגלל ההפיכה המשפטית ותגובת אנשי המילואים שפוגעת כבר להערכתו בכשירות ובלכידות צה"ל.
לא צריך לטעות. נסראללה לא רוצה במלחמה ופטרוניו האיראנים גם אסרו עליו להסתבך במלחמה כוללת שבה יאבד את נכסיו הצבאיים והאזרחיים, ובמקום שיסייע לאיראן כשישראל תתקוף את מתקני הגרעין שלה - איראן תצטרך לסייע לו. נסראללה גם מעמיד במקום גבוה את טובתה של מדינת לבנון וכמי שטוען שהוא לבנוני ולא משרת של איראן הוא יודע שמצבה של לבנון אינו מאפשר לה לספוג כעת את ההרס והנפגעים שייגרמו כתוצאה מעימות גדול עם ישראל. הוא גם יודע שאם צה"ל יממש את התוכניות המבצעיות שלו למערכה כוללת בלבנון, גם העדה השיעית שתומכת בחיזבאללה תיפגע קשות.
אבל נסראללה מעריך שהתעצמותו של חיזבאללה והמשבר בישראל מעניקים לו "מרחב חסינות" מוגדל, ובתוך מרחב החסינות הזה הוא יכול לעשות פרובוקציות כעולה על רוחו ולהסתכן להערכתו לכל היותר בכמה ימי קרב. את מרחב החסינות הזה הוא מנצל לביצוע אותן פרובוקציות, שמעצימות את מעמדו של חיזבאללה כמגן לבנון. נסראללה זקוק לחיזוק הפוליטי הזה, כיוון שרוב אזרחי לבנון מאשימים אותו בצדק במשבר הפוליטי, הכלכלי והחברתי שפירק את לבנון כמדינה מתפקדת.
היעד השני בפרובוקציות הלבנוניות הוא להפריע לצה"ל ולמדינת ישראל לבנות את המכשול ההנדסי על הגבול. פרויקט "אבן משתלבת" מדאיג מאוד את אנשי כוח רדואן והם רוצים לשבש את העבודות עליו. מלבד זאת, יש פרובוקציות שאנשי כוח רדואן על הגבול יוזמים כנראה בלי לבקש ולקבל אישור מנסראללה, כדי לנצל בעצמם את המשבר הפוליטי בישראל.
השגיאות של צה"ל
לנוכח כל אלה צה"ל ממליץ לדרג המדיני לא להיגרר אחרי פרובוקציות בגבול שאינן פוגעות ממש פיזית בביטחון או בריבונות מדינת ישראל ואזרחיה. צה"ל עשה כמה שגיאות כשלא הגיב במהירות הראויה להקמת האוהלים כמה עשרות מטרים בשטח ישראל בהר דב ולגניבת מצלמת הגדר על הגבול במטולה. ההשתהות בתגובה והפנייה לערוץ הדיפלומטי בשני המקרים הייתה שגיאה. אפשר היה לפתור מקרים אלה באמצעות תגובה מרתיעה מהירה ונחושה מיד בהתחלה. אבל מה שקרה קרה, וההמשך הוא שיקבע אם נעבור את הקיץ המתוח הזה בלי הסלמה גדולה.
לשני הצדדים אין עניין בהסלמה גדולה שכזו, אבל היא עלולה לקרות כתוצאה מהסתבכות של פרובוקציה מצד חיזבאללה ותגובה צה"לית עליה, או כתוצאה מהערכה לא נכונה של כוונות היריב. לכן, צה"ל צריך להיות מוכן וגם לדאוג לכך שאם יהיה עימות גדול עם חיזבאללה הלחימה לא תיפסק עד שחיזבאללה וכן, גם מדינת לבנון, יספגו נזק כבד מאוד שישתק אותם להרבה זמן. זה גם ישרת את העימות הגדול עם איראן שתאבד את אחד הקלפים הצבאיים היותר חשובים שלה. כעת איראן מעודדת את נסראללה להשפיל את ישראל כדי להחליש אותה, בין השאר משום שהיא רוצה להגיע להסכם בתחום הגרעין עם ארצות הברית, אבל לא רוצה להפסיק את הפעילות נגד ישראל בגלל זה.