לפני למעלה מחצי שנה, פרסמנו כאן מאמר שבו התרענו מפני הסיכונים שבחקיקה המשפטית לכלכלת ישראל: ירידה בהשקעות הזרות, עלייה בעלות גיוס החוב של המדינה, פגיעה בדירוג, ופגיעה ארוכת טווח בצמיחה של כלכלת ישראל, ובפרט של הקטר שלה - ענף ההייטק.
החקיקה לצמצום עילת הסבירות היא השלב הראשון בהפיכה המשטרית. עד להשלמת החקיקה, הפיכה זו הייתה "רק" בגדר סיכון - תרחיש שלילי שעלול להתממש. עצם החשש מתרחיש זה כבר הביא לצניחה בהשקעות ובפעילות בהייטק הישראלי, לפיחות בשקל, לעלייה במדדי הסיכון של ישראל ולביצועים גרועים של מדדי המניות. העברת החוק ללא הסכמה רחבה שינתה את המצב - מה שנחשב עד כה לתרחיש שלילי שעלול להתממש, נעשה לתרחיש שלילי שהחל להתממש בפועל. ואכן, השוק הגיב מיידית: חל פיחות חד בשקל, שלווה בירידה במדדי המניות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
החקיקה שעברה אימצה את הגרסה הקיצונית ביותר של צמצום עילת הסבירות, ותהליך החקיקה היה דורסני. הוא לא כלל דיון מקיף על ההשלכות על הכלכלה, על הביטחון ועל יחסי החוץ של ישראל, ונעשה מתוך התעלמות מוחלטת מהמלצות המומחים בארץ. תהליך זה גם היה הפרה בוטה של הבטחת ראש הממשלה שלא לקדם את החקיקה ללא הסכמה רחבה.
בריאיון ל"בלומברג" הודיע ראש הממשלה שהוא מתכנן להמשיך ולחוקק "רק" עוד חוק אחד מתוכנית ההפיכה המשטרית - החוק שישנה את הרכב הוועדה למינוי שופטים. חוק זה מצוי בלב הוויכוח לגבי ההפיכה המשטרית, ואיננו "רק עוד חוק". כל אלה פוגעים קשות באמינותו ובאמינות המשק הישראלי, והביאו להערכה של המשקיעים ושל השווקים שאכן אנחנו בדרך לשינוי המשטר בישראל.
כלל המומחים מזהירים ההשלכות הכלכליות הצפויות של המהלך הזה הן האצה בהתממשות הסיכונים שמפניהם הזהירו כל המומחים וחברות הדירוג. התגובה של הבנקים הגלובליים Citi ומורגן סטנלי, ושל חברת הדירוג מודי'ס, S&P ופיץ' מצביעה על כך. התוצאות תהיינה חמורות ביותר - מספיק לראות מה קרה בהונגריה, בטורקיה ובמדינות נוספות שהלכו בדרך זו.
כיום, ההשקעות בהייטק בישראל ממשיכות לרדת, למרות שהענף כולו בעולם מראה סימני התאוששות. יתרה מזו, בחצי השנה האחרונה נעצר כמעט לחלוטין הרישום של חברות הייטק ישראליות בישראל, והן נרשמות במקום זאת בחו"ל, כך שישראל תפסיד חלק גדול מפעילותן ומהמסים שהן משלמות. בד בבד חלה ירידה בתעסוקה בענף וצניחה במשרות הפנויות בו. בנוסף, השקל נחלש משמעותית, ולפי אומדן של בנק ישראל חל בו פיחות עודף של כ-10% שתרם לעלייה של כ-1.5% באינפלציה והחמיר את בעיית יוקר המחיה.
2 צפייה בגלריה
נגידי בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג ופרופ' יעקב פרנקל
(צילום: אלכס קולומויסקי ויורם רשף)
גם הביצועים של מדדי המניות הישראליות היו נחותים משמעותית ביחס למדדים העיקריים במדינות המפותחות. כך, למשל, מדד תל אביב 35 עלה בשבעת החודשים הראשונים של השנה בכ-4% בלבד, וזאת לעומת עליות של כ-19% ושל כ-44% במדדי S&P 500 והנאסד"ק, בהתאמה. גם פרמיית הסיכון על אגרות החוב של מדינת ישראל עלתה, ומשמעות הדבר היא עלייה בעלות גיוס החוב של הממשלה.
זאת ועוד, מאז פרסום תוכנית ההפיכה המשטרית, קרנות הפנסיה וקופות הגמל וההשתלמות הגדילו את השקעותיהם בחו"ל בסדרי גודל חסרי תקדים. נוסף על כך, חברת הדירוג מודי'ס הורידה את אופק הדירוג מחיובי ליציב. יתר חברות הדירוג האחרות, לשמחתנו, נמנעו לפי שעה מלהוריד את אופק הדירוג, אבל כולן קובעות חד־משמעית שלפגיעה בחוסן המוסדי, באיזונים ובבלמים בין הרשויות ולהמשך החקיקה ללא הסכמה רחבה תהיינה השלכות שליליות לכלכלה - שעלולות להוביל לפגיעה בדירוג. לכן יהיה זה בלתי אחראי להתעלם מאזהרות אלה.
למרות שבשלב זה דירוג האשראי נשאר ללא שינוי, הפגיעה בכלכלה כבר ניכרת בטווח הקצר ומשפיעה על כולנו: פיחות השקל מעלה את האינפלציה, דבר שעלול לגרום לבנק ישראל להעלאת ריבית נוספת - וזו תכביד כמובן עוד את נטל המשכנתאות ואת תשלומי הריבית על האשראי של משקי הבית והעסקים; ירידה (יחסית) בערך תיק הנכסים של הציבור ופגיעה בחיסכון הפנסיוני והערך של קרנות ההשתלמות; עלייה בעלות גיוס החוב של הממשלה ושל המגזר העסקי; וירידה צפויה בהכנסות ממסים. שתי האחרונות יחייבו את הממשלה להקטין את הוצאותיה - דבר שמשמעותו פגיעה בשירותים כמו בריאות, חינוך, רווחה ותשתיות - או להעלות מיסים, או להגדיל את הגירעון, כלומר להעמיס את הנטל על ילדינו ונכדותינו.
באשר לצמיחה ארוכת הטווח, כל הגופים המקצועיים הציגו הערכות של פגיעה קשה בקצב הצמיחה בשנים הקרובות; ולפי תוצאות מחקרים במדינות שבהן הבקרה השיפוטית על הרשות המבצעת חלשה, מדובר בירידה של עשרות אחוזים בתוצר לנפש וברמת החיים.
פגיעות אלו יתעצמו לנוכח הערכות על עזיבה צפויה של יזמי הייטק ומומחי טכנולוגיה וסייבר, שמדינות רבות פורסות בפניהם שטיח אדום; של רופאים, שאם תמומש כוונת רבים מהם לעזוב, שירותי הבריאות המתקשים גם היום לשמר את איכות השירות לנוכח מחסור גובר ברופאים ייפגעו קשות; ושל אנשי אקדמיה, שתרומתם לקידום המצוינות המדעית של ישראל היא בעלת חשיבות עצומה לתשתית החדשנות הישראלית.
לא להחמיץ הזדמנות
לדאבוננו, חלק גדול מההתפתחויות השליליות שמפניהן התרענו כבר התממשו בפועל במחצית השנה האחרונה. כל יום שעובר ללא צעדים מתקנים מקבע את התדמית השלילית של המשק הישראלי ומרחיק משקיעים. על רקע אובדן האמינות, הבטחות שאינן מגובות בצעדים קונקרטיים יתקבלו בספקנות ולא יעצרו את הסחף.
הדרך היחידה לעצור את המשך ההתדרדרות הכלכלית ולמנוע את התממשותם של התרחישים הקודרים ביותר, היא לעצור לאלתר את החקיקה ולהכריז ששום חוק שישפיע על האיזונים בין רשויות השלטון ועל עצמאות הרשות השופטת, ויחליש את הביקורת השיפוטית, לא יעבור ללא הסכמה רחבה. ללא צעד זה הבידוד של ישראל יגבר, הלכידות לא תשתקם, והנזקים הכלכליים יהיו גדולים ובלתי הפיכים. קיבלנו מחברות דירוג האשראי הזדמנות למנוע את החמרת הנזקים הכלכליים - חשוב שלא נחמיץ אותה.
פרופ' יעקב פרנקל הוא חתן פרס ישראל לכלכלה, יו"ר מכון פרנקל־צוקרמן לכלכלה גלובלית באוניברסיטת תל־אביב ונגיד בנק ישראל בשנים 1991־2000; פרופ' קרנית פלוג היא סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית ונגידת בנק ישראל בשנים 2013־2018
פורסם לראשונה: 00:00, 20.08.23
