גם אם ילדיכם חוזרים בקרוב לשגרה המוכרת של אותה מסגרת, וגם אם הם מתחילים מסגרת חדשה לגמרי, נדרשת הסתגלות מסוימת מזמן החופשה הרובץ, הנזיל ונטול הדאגות של אוגוסט, אל השגרה המתקתקת, המג'נגלת והלחוצה של ספטמבר: בין שנת לימודים חדשה לשנת חוגים חדשה ולראש השנה שבפתח. לפניכם כמה עצות להסתגלות נכונה:
נחיתה רכה: חזרו מהחופשה לפחות שבוע לפני ששנת הלימודים מתחילה, אל תיתנו לילדים להגיע לבית הספר עם ג'טלג. גם אם החופשה בארץ, הם זקוקים לכמה ימים בחדר המוכר ובמיטה שלהם לפני החזרה לשגרת הלימודים.
השעון נראה כמו שרודף אחרי עצמו: גם אם אנחנו עובדים כרגיל כשהילדים בחופש, שגרת הבוקר שלנו נראית קצת אחרת מזו הלחוצה של להעיר־להכין סנדוויצ'ים־להלביש־לזרז־לפזר של שנת הלימודים. בשבוע האחרון של החופש כדאי להחזיר את הילדים בהדרגה לשעות השינה והקימה של שנת הלימודים, כדי שלא נזרוק אותם רדומים בשער בית הספר והם ינקרו למורה בפרצוף.
בואו לאכול איתי: סביר להניח שהתזונה של רוב הילדים בחופש הגדול הייתה נכשלת במבחן התזונאית. הילדים בבית ואנחנו לא תמיד. מגירת החטיפים נפתחת ונסגרת והנשנושים חוגגים. לקראת שנת הלימודים כדאי להחזיר אותם לשגרת הארוחות הבריאות יחסית. גם אם הם ינשנשו בין לבין, נהיה רגועים שהם מקבלים את אבות המזון (והם אינם צ'יפס וקולה). מומלץ לחזור לשלוש ארוחות סבירות ומסודרות יחסית. רצוי לשלב את הילדים בהרכבת התפריט המשפחתי, ארוחת העשר וגם בהכנת האוכל - זה יעלה את הסבירות שהם יאכלו את מה שבישלנו יחד.
אין לי מה ללבוש: כדאי להחזיר את תלבושת בית הספר לחזית הארון, לבדוק שהמידה מתאימה ושלא הייתה איזו קפיצת גדילה במשך הקיץ. טיפ: כדאי להצטייד מבעוד מועד במספיק חולצות בית ספר לבנות לכל טקסי תחילת השנה הבאים עלינו לטובה.
שולחן ערוך: הורים רבים וטובים, בעיקר בהתרגשות של ילד שעולה לכיתה א', רוכשים עבורו שולחן, ספרייה וכיסא ארגונומי משוכלל. תתחדשו, אבל חשוב להתאים ציפיות למציאות. ניוז פלאש: רוב הילדים לא יושבים לבד לצד שולחן בחדר שלהם להכין שיעורים. בכיתות הנמוכות הם כנראה יכינו שיעורים על שולחן פינת האוכל כשאתם לצידם ובשנים הבאות - אולי על המיטה או על השטיח. נסו להיזכר איפה אתם הכנתם שיעורים בילדותכם או איפה הייתם רוצים להכין שיעורים אילו אפשרו לכם וחסכו מעצמכם תסכול וכעסים.
כדאי להצטייד במספיק חולצות בית ספר בצבע לבן לכל טקסי תחילת השנה הבאים עלינו לטובה
יוצאים לשופינג: רבים מאיתנו קונים ציוד לבית הספר על הדרך, כחלק מהסידורים, אלא שחשוב שהילד יהיה שותף בבחירת הציוד האישי שלו. גם אם הוא לא קנה בעצמו כל מחברת וכל עיפרון, תנו לו לבחור בחפצים כמו תיק, קלמר ויומן, כדי שירגיש שייכות אליהם.
ארזת לבד: הכריזו על שעה משפחתית של אריזה משותפת. גם אם בחרתם באופציה של עיטוף ספרים בפרויקט השאלה, אפשר לשבת ולהדביק יחד את המדבקות על הספרים והמחברות. גם אם הכתב של הילד לא "יפה" ומדויק כמו שלכם, תנו לו לכתוב בעצמו את הפרטים על המדבקות. שוב - זה יגביר את תחושת השייכות שלו לציוד האישי.
"הוא לא למד כל החופש!": פתאום אנחנו קולטים שהעברנו חופש חופשי למדי והילד לא פתח ספר. בימים שנותרו לנו לפני תחילת השנה נוכל לשבת לשעת קריאה, לעשות כמה תרגילים בחשבון ואפילו להציץ יחד בספרים החדשים. כשאתם עושים זאת עם הילדים, שימו לב לתגובות שלכם. האם הן בנוסח "יו, איזה סיוט! איך שנאתי את המקצוע הזה" או: "זה נושא ממש מעניין, אהבתי ללמוד אותו"? הסטיגמות של הילדים על מקצועות מסוימים מתקבעות גם דרך מה שאנחנו משדרים להם. אל תזייפו התלהבות (ילדים קולטים זיופים), אבל שקלו מילים.
גם אם הכתב של הילד לא "יפה" ומדויק כמו שלכם, תנו לו לכתוב בעצמו את הפרטים על המדבקות
שיעור חברה: נכנסתם לגן חדש או לכיתה חדשה? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של ההורים ועודדו את ילדיכם הגדולים להצטרף לקבוצת הווטסאפ של הילדים. אל תנמנמו עד 1 בספטמבר. חשוב להכיר את הילדים וההורים לפני תחילת שנת הלימודים וליזום מפגשים חברתיים לפני שנפגשים כולם יחד בהמולה של היום הראשון ללימודים. כולם חדשים בגן ואין עדיין קבוצה כזו? קחו יוזמה ופתחו אותה בעצמכם.
* הבית של יעל: עברתם דירה? בשעה טובה! לכו עם ילדיכם את הדרך לבית הספר או לגן כמה פעמים - חשוב שהסביבה תהיה כבר מוכרת כשכל השאר חדש. שימו לב לסימנים בדרך והזכירו אותם בקול רם באוזני הילדים, כך שיהיה קל להם לזכור: עוברים ליד הפארק, הנה לוח מודעות גדול, כאן יש חניית אופניים... (זוכרים את דורה? אז כזה!). אם בית הספר רחוק והילדים אמורים להיות עצמאים בדרכים, תרגלו איתם את הדרך באוטובוס.
זמן של ביחד: בחופש בילינו הרבה יחד ובשגרת הלימודים זמן האיכות המשפחתי מצטמצם. דווקא אז, כשהילדים חווים חוויות חדשות ויש להם המון מה לספר - הם רואים אותנו דקות ספורות ביום. אנחנו שואלים אותם "איך היה היום שלך?" תוך כדי נסיעה או בין הטלפון לכביסה. חשוב להיות מודעים לזה ולקבוע זמן משותף, כמו לפגישות עבודה. לשבת עם הילד למשחק, לצייר יחד או לצאת עם המתבגר לקפה. שימו לב לניואנסים של הילדים, אם נראה כאילו עננה רובצת עליהם, להתפנות אליהם בהקשבה מלאה, ללא הסחות.
מסדר דמעות: יש ילדים שקשה להם במעברים. גם אם עשיתם הכול לפי הספר (או העיתון) - הכנתם אותם, הלכתם יחד את הדרך, קניתם יחד את התיק, הכנתם יחד לו"ז כריכים, לא תמיד הכול הולך חלק. יש ילדים שמתקשים בפרידה מההורים בבוקר במשך תקופה ארוכה, בגן ואפילו בבית הספר. זה לא תמיד אומר שלא טוב להם או שצריכה להידלק לנו נורה אדומה. לפעמים זה רק אומר שקשה להם במעברים. תהיו איתם בהקשבה ולא בכעס, בנו טקס פרידה קבוע בבוקר (שלוש נשיקות וחיבוק, שלום מהחלון), תגידו להם כמה אתם סומכים עליהם. יש ילדים (ומבוגרים) שנוטים לדבר רק על הקושי ועל מה שלא היה בסדר. שאלו אותם בסוף היום מה היה להם נחמד היום, כדי לאמן אותם בגישה שבכל קושי יש גם טוב.
הדבר הטוב הבא: חלק מהילדים מתבאסים לצאת למסגרת בבוקר. אולי גם אנחנו מתבאסים לצאת לעבודה ומשדרים להם ששגרה זה רע? שימו לב לדוגמה אישית; אם כך זה אצל הילדים שלכם ואולי גם אצלכם, שימו דגש על הדבר הטוב הבא. מה נעשה כשחוזרים הביתה? האם יש חוג, פגישה עם חבר, יציאה לפארק, נסיעה לסבתא וסבא? חזל"ש נעימה לכולנו!
הכותבת היא מדריכת הורים ומרצה להורים ולצוותי חינוך, מוסמכת מכון אדלר
צילום: Shutterstock/ASAPcreative
