מח"ש הגישה הבוקר (יום רביעי) לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור נגד זיכוי שוטרת מג"ב אוריאן בן כליפא מעבירת שיבוש הליכי משפט, במסגרת התיק שבו הורשעה בתקיפת ערבייה בת 25 בעיר העתיקה בירושלים, לפני כשנתיים.
הערעור הוגש אחרי שביוני האחרון בית משפט השלום בירושלים גזר על בן כליפא שמונה חודשי מאסר על תנאי, וקבע כי עליה לשלם גם קנס בסך 4,000 שקלים, ותשלום של 2,000 שקלים נוספים כפיצוי לנפגעת העבירה. ביציאה מבית המשפט, אמרה אז בן כליפא: "10 אגורות אני לא משלמת".
לאחר הכרעת הדין - חרף ההרשעה - החליטו המפכ"ל, מפקד מג"ב והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, להשיב את בן כליפא לשירות. בן גביר פרסם הודעות תמיכה בבן כליפא, ואף הגיע להפגנות תמיכה בה, על אף שבעבר - כש"הקורבן" הייתה יהודייה והתיק דווקא נסגר - הוא השמיע נגדה טענות קשות.
מבן גביר נמסר בתגובה: "מח"ש התאהבה ברדיפת שוטרים ולוחמים שמוסרים נפשם למען מדינת ישראל וביטחון אזרחי ישראל. רדיפת לוחמת מג"ב אוריאן בן כליפא היא ההוכחה הטובה ביותר לשינוי עמוק ויסודי שנדרש במח"ש ובפרקליטות. אני קורא לפרקליט המדינה להפסיק לנהל מדיניות שמאל שלא מתחשבת בחיילים ובשוטרים שלנו. מלכתחילה לא היה צורך בהגשת כתב אישום נגד הלוחמת ובוודאי שהערעור שהגישה היום מח"ש לבית המשפט נגד הלוחמת הוא מיותר והוא גורם לסירוס הלוחמים שלנו".
כזכור, בן כליפא הורשעה בתקיפת צעירה שביקשה לעבור במחסום, ובשלב מאוחר יותר גם בנקודת המשטרה, שאליה הובאה על ידי השוטרת. בן כליפא הואשמה גם בשיבוש הליכי משפט, לאחר שבדוח הפעולה שכתבה על האירוע ובהודעה שמסרה במשטרה, תיארה בכזב כי הצעירה היא זו שתקפה אותה, ולא ציינה את העובדה שנהגה באלימות כלפי המתלוננת. על בסיס דיווחים כוזבים אלו נעצרה הצעירה ונחקרה באזהרה.
בית המשפט קבע בהכרעת הדין כי בן כליפא אכן השמיטה מדוח הפעולה את העובדה שנהגה באלימות כלפי הצעירה בתוך נקודת המשטרה, ובכך, לטענת מח"ש, בעצם קבע שמבחינה עובדתית נעברה עבירת שיבוש מהלכי משפט. עם זאת, הוא החליט לזכות אותה מעבירה זו מטעמים של הגנה מן הצדק.
בערעור שהוגש על ידי מח"ש נטען בין היתר כי בית המשפט שגה בהחלטתו, ולא נתן משקל הולם לכך שמדובר בעבירת שיבוש מהלכי משפט המבוצעת על ידי שוטרת, שכתבה דוח כוזב שהוביל למעצר של אזרחית.
בערעור נכתב כי כאשר "אנשי רשויות האכיפה חוטאים לתפקידם, בעיקר בעבירה של שיבוש מהלכי חקירה, שעלולה להוביל לתוצאות שמידת הפגיעה שלהן בערכי יסוד היא רבה הרבה יותר, קיימת חשיבות רבה בקיומו של הליך שיבטא את שאט הנפש ממעשים כאלו, ויחזק את אמון הציבור ברשויות האכיפה ובמנגנוני הריסון העצמיים שלהן".
