במרוקו נמשך הערב (יום א') מרוץ נגד הזמן בתקווה להציל תושבים שנלכדו בחיים מתחת להריסות בכפרים באזור ההררי שמסביב למרקש – אלו שספגו את עיקר הנזק ברעידת האדמה העוצמתית שהכתה שם בלילה שבין שישי לשבת, ושחלקם לפי הדיווחים נמחקו כמעט לגמרי. הערב, אחרי שעות ארוכות ללא כל עדכון, מסרו הרשויות במדינה הצפון-אפריקנית כי מניין ההרוגים באסון טיפס ל-2,122 עם עוד 2,421 פצועים.
הגישה לרבים מהכפרים באזורי ההרים, שהינה עקלקלה ממילא גם בימים כתיקונם, נחסמה בשל מפולות סלעים, וכוחות החירום וחיילים ששלח צבא מרוקו פועלים לפנות מכשולים מהכבישים כדי לשלוח דרכם מים, מזון, אוהלים וציוד חיוני אחר עבור הנפגעים והתושבים שאיבדו את כל רכושם. בתמונות ששידרה הטלוויזיה הממלכתית במרוקו נראו גם מסוקים שהנחיתו מהאוויר אספקה לאותם כפרים מבודדים, אבל ללא צוותי חילוץ מקצועיים וציוד מכני כבד נאלצו תושבים רבים להסתפק באמצעים פרימטיביים כדי לחלץ את הלכודים, לעתים בידיים חשופות ממש.
אסון הרעש במרוקו – עוד כתבות:
• עיי חורבות ברובע היהודי במרקש: "אין לנו בית, אין לנו כלום. תעזרו לנו"
• רגעי הרעידה בבית הכנסת במרקש, תיתי איבדה את הבית: "הקב"ה עשה לנו נס" | תיעוד מיוחד
• בפארקים, בכיכרות ובצדי הכבישים: מרוקו העבירה עוד לילה בחוץ, וסופרת את המתים
• המונים תורמים דם: "סיוע מישראל - צעד יפה ואנושי"
המומחים מסבירים כי 72 השעות הראשונות שאחרי רעידת אדמה הרסנית הן קריטיות במאמצים לאיתור ניצולים. "מכנים אותן 'תקופת הזהב', בגלל שאם אתה הולך לחפש מתחת להריסות, זה הזמן שבו אנחנו יכולים לראות ניסים", הסביר ל-CNN ג'ו אינגליש, בכיר ביוניצ"ף, קרן הילדים של האו"ם. מוחמד, בן 50 שאיבד ארבעה מבני משפחתו באסון וגם את ביתו בכפר ווירגנה, אמר ל-CNN כי גם התושבים מקווים לניסים שכאלו: "אנחנו בחוץ עם הרשויות שמנסות לחלץ מתים מהריסות. אנחנו מקווים לנס בתוך ההריסות". קרוליין הולט, בכירה בצלב האדום, הדגישה מצדה כי אנשי ההצלה מסכנים עצמם ופועלים ב"סביבה מסוכנת ביותר", בשל סכנת הקריסה של המבנים שניזוקו ברעש.
בעיצומם של מאמצי החילוץ הכתה באזור, בסביבות השעה 9 בבוקר (שעון מקומי), רעידת משנה בעוצמה 3.9, ואף שלא דווח על נזק נוסף היא הייתה עצומתית מספיק על מנת לזרוע בהלה בקרב התושבים שכבר עתה חוששים שהבתים שנותרו על תילם הפכו ללא-יציבים ויקרסו בכל רגע, חשש שהביא המונים במרקש ויישובי הסביבה לישון כבר שני לילות רצופים ברחובות ובכיכרות.
גם בכפר מולאי ברהים, יישוב בן 3,000 תושבים ששוכן כ-40 ק"מ דרומית למרקש וספג נזק כבד ביותר ברעידת האדמה, סיפרו ניצולים כי חפרו בידיהם וחילצו גופות מההריסות. "איבדנו את הבתים שלנו ואת האנשים שלנו – ואנחנו ישנים בחוץ כבר יומיים", סיפר בייאוש יאסין נומגאר בן ה-36. הוא ואחרים בכפר הביעו תסכול מתגובת השלטונות, והתלוננו על מחסור במים ומזון. "אנחנו פשוט רוצים שהממשלה תעזור לנו", אמר. בהמשך דווח כי אחד הכבישים המרכזיים באזור נפתח לתנועה, ומשאיות עם מזון שנשלחו על ידי השלטונות בסיוע עמותות אזרחיות הגיעו לכפר.
למרפאה המקומית הקטנה במולאי ברהים הובאו לפי הצוות הרפואי שם 25 גופות, ואנשיו הביעו חשש ממחסור בציוד של עזרה ראשונה. גופות רבות הובאו גם לבית החולים המקומי בכפר אמיזמיז, ששוכן כ-55 ק"מ דרומית למרקש וספג אף הוא נזק אדיר, עם לפחות 150 הרוגים לפי הדיווחים. אלא שבית החולים ניזוק בעצמו והוכרז כלא-בטוח – כך שהמטופלים הועברו לאוהלים שהוקמו בחוץ. פקיד בבית החולים אמר לצוות של BBC כי רק אתמול הובאו לשם 100 גופות. "בכיתי כשראיתי כל-כך הרבה אנשים מתים, במיוחד ילדים קטנים", סיפר.
בישראל מעריכים: מרוקו לא מעוניינת במשלחת סיוע
בעולם מתגייסים כעת לעזרת מרוקו: ספרד, קטאר ובריטניה היו היום למדינות הראשונות שמוציאות אליה משלחות סיוע, בעוד מדינות אחרות – בהן ישראל, ארה"ב וצרפת – הודיעו כי הן ערוכות להוציא משלחות משלהן, אך ממתינות לבקשת סיוע רשמית מהממשלה ברבאט. ספרד שלחה שתי משלחות שמונות בסך הכול 86 איש ושמונה כלבים, בריטניה שלחה צוות של כ-60 מחלצים וארבעה כלבים, וקטאר מסרה כי לצד צוות חילוץ היא שלחה כלי רכב מיוחדים ואספקה. אלג'יריה, שכנתה של מרוקו ויריבתה המושבעת שניתקה עמה את היחסים לפני שנתיים, הודיעה כי תפתח את המרחב האווירי שלה למטוסי הסיוע והציעה גם עזרה משלה – אבל גם היא טרם נענתה.
ישראל כאמור ממתינה לאישור ממרוקו לפני שתוציא משלחת, וקיבלה היום איגרת רשמית שבה הממשלה ברבאט הודתה על ההצעה אבל ציינה כי היא עדיין בוחנת אותה. ההערכה כעת בישראל היא שמרוקו לא מעוניינת בסיוע ממנה – אבל לא בשל חשש מהאופן שבו הדבר יתפרש בעולם הערבי או מהאפשרות שחיילי צה"ל יפעלו על אדמת מרוקו, אלא כחלק מהפקת הלקחים אחרי רעידת האדמה במדינה ב-2004, אז התחולל כאוס ארגוני גדול בשל הגעתן של מאות משלחות מהעולם. המרוקנים, כך מעריכים בישראל, החליטו למנן את הגעת המשלחות.
הההערכה הזו נתמכת בעובדה שלא רק ישראל טרם נענתה, אלא כאמור גם ארה"ב, צרפת ומדינות נוספות. יצוין שגם אם ישראל לא תשלח בסופו של דבר משלחת רשמית של פיקוד העורף, ייתכן עדיין שישראלים יגיעו לסייע כחלק ממשלחות של גופים אחרים. בירושלים, בינתיים, מביעים הזדהות עם מרוקו והעירייה האירה את דגל המיתרים בצבעי הדגל שלה. "מרוקו היא ידידת אמת של מדינת ישראל, העם היהודי והעיר ירושלים. נסייע ככל שיידרש בכל אשר ניתן לעם המרוקני וממשלתו", נמסר.
גם בצרפת ממתינים כאמור לבקשת סיוע ממרוקו: "ברגע, בשנייה, שהם יבקשו את הסיוע הזה – אנחנו נשלח אותו", אמר היום הנשיא עמנואל מקרון. רבים מאזרחי צרפת הם מהגרים ממרוקו, או צאצאים שלהם, ובמדינה גויסו עד כה תרומות בהיקף של יותר משני מיליון יורו עבור מרוקו. מלך מרוקו, מוחמד השישי, הורה לפתוח חשבונות בנק מיוחדים על מנת לאפשר את העברת התרומות מהעולם בקלות רבה יותר.
ארגוני סיוע בינלאומיים שמקווים לשלוח צוותים נדרשים להמתין גם הם לבקשה רשמית מממשלת מרוקו, וחלקם מביעים חוסר סבלנות מהעיכוב בקבלת הבקשה הזו. "אנחנו יודעים שיש דחיפות אדירה להציל אנשים ולחפור מתחת להריסות בניינים", מסר ארגון Rescuers Without Borders, שצוות חילוץ שלו ממתין כעת בפריז. "אנשים מתים כעת מתחת להריסות, ואנחנו לא יכולים לעשות שום דבר כדי להציל אותם".
ישנתי, והגג נפל עליי
ממרוקו ממשיכים להגיע בינתיים עדויות דרמטיות של ניצולי הרעש, ואחד מתושבי מולאי ברהים סיפר כי איבד את אשתו וארבעת ילדיו באסון. צוותי החילוץ בכפר מצאו עד כה את גופותיהם של שלוש מבנותיו של האיש, ששמו להצ'ן, אבל מההריסות טרם חולצו גופותיהם של אשתו ובנו. "איבדתי את הכול", הוא אומר. "אני לא יכול לעשות כלום עכשיו, אני רק רוצה לברוח מהעולם ולהתאבל". במולאי ברהים, כמו כפרים אחרים באזור, בתים רבים עשויים מלבני בוץ – ולא עמדו בעוצמת הרעש שהכה בשעת לילה, כשרבים ישנו. כך היה גם במקרה של פאטנה בצ'ר: "ישנתי כשהרעידה הכתה. לא יכולתי לברוח כי הגג נפל עליי. נלכדתי. השכנים שלי הצילו אותי ופינו את ההריסות במו ידייהם", היא סיפרה. "עכשיו, אני חיה איתם כי הבית שלי נהרס לחלוטין".
בכפר הסמוך תפגאת, שלפי הדיווחים נחרב כמעט לחלוטין ורק בניינים מעטים בו נותרו עומדים, מספר עומר בנהנה בן ה-72: "שלושה מנכדיי ואמם נהרגו. הם עדיין מתחת להריסות. רק לפני זמן קצר הם שיחקו בחוץ". התושבים באזור, שכלכלתו נשענת רבות על ענף התיירות, חוששים כעת מהעתיד. "זו קטסטרופה. אנחנו לא יודעים מה יהיה. הסיוע עדיין לא מספק", אומר סאלח אנצ'ו בן ה-28, תושב הכפר אמיזמיז. בצלב האדום הזהירו כי השיקום עלול להימשך שנים. "זה לא יהיה שבוע או שבועיים, אנחנו מדברים פה על תגובה שתימשך חודשים, אם לא שנים", אומר חוסאם א-שרקאווי, מנהל האגף המזרח-תיכוני והצפון-אפריקני של הצלב האדום.
רעידת האדמה, נזכיר, הכתה במרוקו בשעה 1:11 בלילה שבין שישי לשבת לפי שעון ישראל (שישי ב-23:11 לפי השעון המקומי), והמוקד שלה היה בעומק של 18.5 קילומטרים בבטן האדמה, כ-70 קילומטרים ממרקש שבדרום-מערב מרוקו. היה זה רעש נדיר יחסית לאזור של הרי האטלס, והוא הורגש גם בשתי הערים הגדולות במדינה, קזבלנקה ורבאט, ואף בדרומן של ספרד ופורטוגל ובאלג'יריה. 19 דקות אחרי הרעש הגדול אירע רעש משנה בעוצמה של 4.9.
הרעידה במרוקו היא כבר עתה הקטלנית ביותר שידע העולם מאז אסון הרעש בטורקיה ובסוריה לפני חצי שנה, שבו נהרגו יותר מ-50 אלף איש. זו גם הרעידה החזקה ביותר שהכתה במרוקו ב-120 השנים האחרונות. רעידות אדמה הן תופעה נדירה יחסית בצפון אפריקה, ומומחים אומרים כי הרעידה אתמול הייתה החזקה ביותר שנרשמה אי-פעם באזור ההררי שאותו פקדה. זה גם היה הרעש הקטלני ביותר שידעה מרוקו מאז 2004, אז נהרגו יותר מ-600 בני אדם ברעש בעוצמה 6.4 שפקד את עיר החוף אל-חוקיימה.
אסון הרעש הגדול ביותר שפקד את מרוקו בעת המודרנית הוא רעידת האדמה בעוצמה 5.8 שהיכתה ב-1960 ליד העיר אגדיר, אז נהרגו יותר מ-12,000 בני אדם. הרעידה ההיא הובילה לשינויים בתקנות הבנייה במרוקו, אבל בניינים רבים, במיוחד בתים בפריפריה המרוחקת, עדיין מוקמים בלי עמידה בתקנים האמורים להגן עליהם מפני רעידות שכאלה.
גלעד כהן השתתף בהכנת הכתבה