חוק בינלאומי בלתי כתוב קובע כי תיירים נורמטיבים לא מעוניינים לנסוע לחופשה במדינות שחוות אסון טבע או מלחמה – ומדינת ישראל בחודשיים האחרונים אינה יוצאת דופן. לכן, כשקיבלתי את המשימה המורכבת והמאתגרת: "לך תמצא תיירים ברחובות ת"א!" - ידעתי שזה יהיה קשה וידרוש זמן וסבלנות.
יצאתי לחפש תיירים בתל אביב
(צילום: אסף קמר)
שעת צהריים נעימה בשוק הכרמל, יום שמש נפלא באמצע החורף, זה יכול היה להיות גן עדן לתיירים. באופן מטריד שוק הכרמל כמעט ריק מקונים. ניתן להבין את הסיטואציה הנדירה, כיוון שיום קודם נפצע תושב העיר מירי רקטות וכל מה שאנחנו עוברים בחודשיים האחרונים מוציא את החשק לנסות ליהנות מהחיים.
במיקום אסטרטגי במרכז השוק, עם תצפית מעולה לכל הכיוונים, אני פוגש את חברתי הוותיקה תקווה יצחק מדוכן המיצים. לדבריה, אין בכלל תיירים בעיר ואין שום סיכוי שאמצא. "כמו במטה קסמים", היא אומרת, "ביום שהתחילה המלחמה הם נעלמו - היו כלא היו. אף תייר לא נשאר. גם מטיילים ישראלים בשוק כמעט ולא נשארו, אז תיירים מחו"ל על אחת כמה וכמה - אין תיירים בת"א!".
אני מזמין מיץ רימון מובחר עם סלק תפוח עץ ירוק ושורש ג'ינג'ר חריף לניקוי וחיזוק הגוף במזמן מלחמה, ותקווה נזכרת במאורע הזוי ויוצא דופן מבחינתה. "לפני שבוע ראיתי קבוצה לבנה כזאת של אנשים מסתובבת בשוק, הם היו נראים לי אירופאים ומרוב סקרנות שלחתי משהו לשאול אותם: 'מאיזה מדינה הם?' והם אמרו לו שהם מישראל".
מצחיק, מתי את חושבת שהתיירים יחזרו לישראל?
"כרגע אין כמעט טיסות, היחידים שטסים לכאן הם חברת התעופה של האמירויות ואל על שהבנתי שמפגיזים במחירים מאוד גבוהים - הרבה כסף, אז למה שהתיירים ירצו לחזור. ברגע שיחזרו הטיסות הסדירות והמצב הביטחוני יהיה שקט יותר ובטוח אז התיירים יחזרו".
כיוון שדוכן המיצים הטבעיים הצנוע של תקווה מככב בעשרות כתבות תיירות בינלאומיות ובכל מיני שפות, אני רואה אותה כמומחית לנושא התיירות בישראל, והקביעה נחרצת שלה שאין תיירים בארץ מרפה את רוחי.
תקווה, לאן את היית רוצה לטוס לחופש?
"האמת שעכשיו אני לא מסוגלת לעזוב את הארץ שלנו, אבל אם היה אפשר לטוס ושהכול יהיה בסדר הייתי טסה למקום קרוב כמו כרתים או יוון, משהן ירוק ופסטורלי עם אוכל טעים. אבל נחכה לאחרי המלחמה".
בצד השני של הרחוב גם דור חכמון, משתתף בולט בתוכנית הריאליטי הקולינרית "משחקי השף" ובעל דוכן המזון הידוע "המגולגלוואח", מספר כי התיירים נעלמו מת"א.
"אחרי 7 באוקטובר הפסיקו להגיע תיירים. אם תצליח למצוא תייר בשוק הכרמל, אז הוא הגיע לפני השבת השחורה ונשאר בארץ. התיירים שנשארו בישראל הם בעיקר יהודים שבאו בקבוצות מאורגנות מכל העולם, אולי עשו עלייה או באו לשנת שירות והחליטו להישאר. זאת תקופה בעייתית וקשה והתיירים מפחדים לבוא, הם אומרים שמסוכן בישראל אז למה להם להגיע לכאן".
גם התיירות היהודית הקלאסית נפסקה?
"רוב התיירים שבאים לישראל הם למעשה יהודים עם קשרים משפחתיים פה, כאלה שחוזרים לכאן פעם אחר פעם, וגם אותם יהודים אוהבי ישראל הפסיקו לבוא, הם חושבים שמאוד מסוכן פה. תיירים מכל העולם שולחים לי הודעות ושואלים: 'הכול בסדר?', הכול בסדר איתך?', הם חושבים שפה עכשיו יש אש, אבל זה יחלוף. זה היה ככה בקורונה ובהרבה מלחמות ומבצעים אחרים, בסוף הכול חולף".
אני עושה מספר טלפונים לחברים ולבעלי עסקים בעיר, מחפש סימנים ועקבות לתיירים בכל המרחב וזוכה לתשובות שליליות ועוקצניות וזלזול מוחלט במשימה שלי - למצוא תיירים ברחובות תל אביב.
אדם קוטב, הכתב החרוץ שלנו בת"א, ממליץ לי לנסות את מזלי במזללות השונות ברחוב בוגרשוב שזורם אל חוף הים, אבל גם שם היה שקט ונטול תיירים. לאחר שזיהיתי בקצה הרחוב צלם עם מצלמה מקצועית וכובע מוזר שמתקשה להוציא קורקינט להשכרה מהמתקן, התנפלתי עליו לתחקיר מהיר רק כדי לגלות שהוא לא תייר אלא ישראלי.
על אף השמש הנעימה והמפנקת של חודש דצמבר, גם בחוף הים היפה של ת"א היה די נטוש. לא ראיתי תיירים וכמעט שלא היו גם ישראלים. ברקע יש פיצוצים עזים, מתברר שהיה ירי רקטות לכל אזור המרכז ואני מתייאש מהמשימה הבלתי אפשרית באופן סופי, בכל זאת מיהו התייר ההזוי שיבוא לישראל לקבל טילים על הראש ולשכב על הרצפה, לחכות עשר דקות עם הפרצוף בתוך החול כדי ששברי הטילים לא יפגעו בו.
לאחר מסע מפרך לאורך רחובות ת"א וסיבוב שני בשוק, התרסקתי ב"גברת קוטייאו", מסעדה תאילנדית מעולה ומומלצת בשוק הכרמל. בגלל המלחמה המקוללת היה לי מקום לשבת ולא היה צריך לחכות בתור שעתיים. בדיוק ברגע שהגיע מרק הראמן הסמיך והריחני, שיחק לי המזל בפעם שנייה, השגחה פרטית – ותייר דובר צרפתית התיישב מולי.
"שמי רפאל ואני מבלגיה, אני מתגורר בעיר בריסל. יש לי שם חנויות בגדים ועסקים", סיפר.
אתה יודע שאתה התייר היחיד שפגשתי היום בשוק הכרמל?
"נעים מאוד ואני שמח להיות פה וחבל שאני התייר היחיד ברחובות של תל אביב. אני מבקש מכל תייר ששומע אותי – כדאי לבקר עכשיו בישראל ולעזור, לבזבז כסף, לתת נשיקות, לחבק אחד את השני ולחזק את עם ישראל - כי עם ישראל חי".
לא קצת מוזר להיות התייר היחיד ברחובות העיר?
"אני לא מרגיש מוזר, להיפך, אני גאה שבאתי לעזור. אני מרגיש שאני עושה את מה שאני אוהב וזה להיות בארץ. נכון שיש פה בעיות ועדיין צריך לבוא לפה. אחי עשה עלייה והוא גר בישראל ובאתי לבקר אותו".
מתי הגעת?
"היום בבוקר, וכבר התפללנו בכותל ואני חוזר הביתה לבלגיה בעוד יומיים".
רפאל מראה לי בגאווה את הדיסקית שעל צווארו, סמל המאבק לשחרור החטופים הישראליים משבי החמאס. "חייבים להחזיר את כל החטופים הביתה עכשיו. בבלגיה יש אנטישמיות רבה, מהבוקר עד הערב, אבל יהיה בסדר כי יש לנו את ישראל וככה אנחנו יותר חזקים".
