ביום שישי בערב נורה מטח כבד לעבר המרכז, בדיוק בזמן שמטוס ארקיע עמד לנחות בנמל התעופה בן גוריון. בסרטון ויראלי שתיעד את הנחיתה הדרמטית ניתן היה לראות את המטוס מתקרב אל המסלול כשברקע רקטות ומיירטים של כיפת ברזל מאירים את השמיים. הקברניט אייל בירק שוחח הבוקר (יום א') עם ynet Live ושחזר את הנחיתה שלא ישכח כל חייו.
(צילום: ירון ברנר)
"מבחינתנו זו הייתה עוד טיסה שגרתית מאילת לתל אביב", סיפר בירק, "היינו בפיינל, כלומר בשלב הסופי של הנחיתה, עם הפנים דרומה, ואנחנו רואים באופק רחוק משהו שנראה כמו שיגורים מאוד עמומים, אנחנו מעריכים שזה משהו באזור הדרום, בדיעבד זה התברר לנו כשיגור לאזור המרכז, אנחנו מחליפים מילה על זה בתא הטייס, אבל לא מאמינים שזה ישפיע עלינו. באותו יום היו כבר שני שיגורים לאזור המרכז. אנחנו ממשיכים בגישה לנחיתה כהרגלנו וכ-15 שניות לפני הנחיתה אנחנו מבינים שזה מטח לאזור תל אביב, לא היה ספק, זה היה מטח כבד, התחלנו לראות את היירוטים של כיפת ברזל סביבנו ולאור המצב וניתוח העניינים אנחנו מחליטים להמשיך לנחות.
"אנחנו מורגלים, לצערנו, בעניין הזה כבר חודשיים ולמעשה כבר כמה שנים. יש נהלים ברורים במצב, שדה התעופה יחסית מוגן ותפקידנו כטייסים זה להחליט מה לעשות ברגע שמתעוררת בעיה. בשלב הזה הערכתי שנכון יותר לנחות, היינו כבר בשלבים סופיים של נחיתה, היירוטים לא היו בדיוק מעלינו ולכן המשכנו לנחיתה".
"הנוסעים שמו לב, אי אפשר לפספס, גם רואים את היירוטים עצמם וגם את המיירטים עצמם, אני מניח שהיו רגעים לא נעימים לנוסעים. לאחר הנחיתה עצרנו על המסלול והמתנו 10 דקות"
כמה היירוטים היו קרובים?
"אני לא יכול להעריך וגם לא רוצה להיכנס לזה, זה נראה מאוד דרמטי, אבל זה פחות דרמטי ממה שזה, בשום שלב זה לא היווה סכנה למטוס.
"הנוסעים שמו לב, אי אפשר לפספס, גם רואים את היירוטים עצמם וגם את המיירטים עצמם, אני מניח שהיו רגעים לא נעימים לנוסעים. לאחר הנחיתה עצרנו על המסלול והמתנו 10 דקות עד שעשו סריקה בשדה לראות שאין נפלים או רסיסים, בזמן הזה נתתי דיווח קצר לנוסעים בכריזה, שמתי אותם בתמונה והרגעתי אותם.
"במטוס זה פחות מלחיץ מאשר על הקרקע, אתה לא שומע את האזעקה ואת הפיצוצים, אתה כן רואה אותם. זה יכול להיות דרמטי או מלחיץ למי שלא רגיל לטוס, כי בלילה קשה מאוד להעריך מרחקים".
ומה יקרה בטיסה הבאה כשיהיה מטח לעבר נתב"ג, יש מה לעשות או שמתפללים?
"לא, לא מתפללים, נתב"ג ערוך לזה, נתב"ג מוגן. אישית אם יש מטח לאזור המרכז אני מרגיש בטוח יותר להיות בנתב"ג. יש נהלים של שדה התעופה, של חברת התעופה, אנחנו מתורגלים, אנחנו עוברים הדרכות, הטייסים והדיילים, למקרה כזה ואני מרגיש בטוח".
כמה תגובות קיבלת?
כשהגעתי לעמדה והתפנינו פתחתי את הטלפון וקיבלתי מאות הודעות מחברים ומקולגות, וגם מחברים טייסים אמריקנים שהתקשרו אליי ונדהמו ושאלו איך אני מסכים לטוס במצב כזה, ניסיתי להרגיע אותם ולהסביר להם את המצב. אין מה לעשות, אנחנו בשגרה לא שגרתית, אנחנו בארקיע ובתעופה הישראלית - מאוד חשוב שנשמור על קשר אווירי בתוך הארץ ומהארץ ואליה, ומשתדלים למזער את הסיכונים.
בכתבה זו שולב סרטון מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם ידוע לכם מי צילם אותו - שלחו לנו במייל אדום.
