מספר שיא של כ-4.7 מיליארד בני אדם צפויים לטוס בשנת 2024 – כך עולה מהתחזית שמפרסם ארגון חברות התעופה הבינלאומי יאט"א לקראת השנה החדשה. בארגון צופים שנה מוצלחת לענף התעופה שתוביל לרווח נקי של 25.7 מיליארד דולר לחברות התעופה, עלייה מהרווח הנקי של 2023 שצפוי לעמוד על 23.3 מיליארד דולר.
מספר הנוסעים בשנה הקרובה צפוי לשבור את השיא שנקבע ב-2019 לפני מגפת הקורונה, אז טסו במהלך השנה כ-4.5 מיליארד בני אדם. ההכנסות הכוללות צפויות לגדול ב-7.6% במהלך השנה ולהגיע לשיא של 964 מיליארד דולר.
מנכ"ל יאט"ט ווילי וולש אמר כי "בהתחשב בהפסדים הגדולים של השנים האחרונות, הרווח הנקי של 25.7 מיליארד דולר שצפוי להתקבל ב-2024 הוא עדות לחוסן של התעופה. אנשים אוהבים לטייל, וזה עזר לחברות התעופה לחזור לרמות של לפני המגפה. מהירות ההתאוששות הייתה יוצאת דופן. עם זאת, נראה גם כי מגפת הקורונה עלתה לענף התעופה בארבע שנות צמיחה. כעת, החל משנת 2024, התחזית מצביעה על כך שאנחנו יכולים לצפות לדפוסי צמיחה נורמליים יותר, הן עבור טיסות הנוסעים והן עבור טיסות המטען".
"בממוצע יישאר לחברות התעופה רק 5.45 דולר על כל נוסע שטס. זה בערך מספיק כדי לקנות כוס קפה לאטה גדול בסטארבקס בלונדון, אבל זה הרבה פחות ממה שדרוש כדי לבנות עתיד שיהיה עמיד בפני זעזועים עבור התעשייה"
וולש ניסה לקרר קצת את ההתלהבות מהמספרים, ואמר: "צריך לשים את רווחי התעשייה בפרספקטיבה נכונה. בעוד שההתאוששות מרשימה, שולי רווח נקי של 2.7% בממוצע הם נמוכים בהרבה ממה שמשקיעים כמעט בכל ענף אחר מצפים לקבל. כמובן, חברות תעופה רבות מצליחות יותר מהממוצע הזה, ורבות מהן נאבקות. אבל יש מה ללמוד מהעובדה שבממוצע יישאר לחברות התעופה רק 5.45 דולר על כל נוסע שטס. זה בערך מספיק כדי לקנות כוס קפה לאטה גדול בסטארבקס בלונדון, אבל זה הרבה פחות ממה שדרוש כדי לבנות עתיד שיהיה עמיד בפני זעזועים עבור תעשייה גלובלית וקריטית שאחראית ל-3.5% מהתמ"ג ומייצרת פרנסה ישירה ל-3.05 מיליון בני אדם. חברות תעופה תמיד יתחרו באכזריות על הלקוחות שלהן, אבל הן ימשיכו לכרוע תחת נטל של רגולציה מכבידה, שרשרת אספקה מקוטעת, עלויות תשתית גבוהות ושרשרת אספקה במבנה שוק שנשלט על ידי מספר קטן של מוכרים".
עוד נכתב בדו"ח כי המחיר הממוצע של כרטיס הלוך-חזור בשנת 2023 עומד על 254 דולר, כ-20% נמוך יותר מהמחיר הממוצע ב-2019 שעמד על 315 דולר.
בדו"ח מזכירים את המלחמות בעולם כאחד מארבעת גורמי הסיכון העיקריים שעלולים לפגוע בענף. "ההשפעה התפעולית של המלחמה באוקראינה והמלחמה בין ישראל לחמאס הוגבלה בעיקר לשינוי מסלולים בשל סגרים אוויריים. מבחינת העלות, העימותים העלו את מחירי הנפט שמשפיעים על ענף התעופה באופן גלובלי. שלום בלתי צפוי במקרה אחד או בשני המקרים יסייע לתעשייה, אך כל הסלמה עלולה ליצור מצב קיצוני בכלכלה העולמית שבו התעופה לא תהיה חסינה".
גורמי הסיכון הנוספים שמוזכרים בדו"ח הם התפתחויות גלובליות בכלכלה בהקשר של אינפלציה ואבטלה, בעיות בשרשרת האספקה ורגולציה מוגברת שתחייב, בין היתר, פיצויים גבוהים לנוסעים.
כמו כן, ביאט"א מדגישים כי בענף התעופה ממשיכים להיות מחויבים למטרה של נטו אפס פליטות (net zero emissions) עד שנת 2050.
