גילתה את סוד החיים

לא שזה מה שיקרה חלילה לג'ולי, 28, יפהפייה מהממת עם עיניים מדהימות, שפתיים חושניות וגוף סקסי מערפל חושים. אבל תכונות כמו מרדנות, התנהגות בלתי צפויה, אקטים ביזאריים, חיים אישיים מורכבים ולא יציבים - אפשר בקלות לאתר אצלה. ולמרות שהיא נחשבת בהוליווד לשרוטה, לכוכבת "אחרת", את הקריירה הקולנועית שלה היא מנהלת בהקפדה, ודי במפתיע לא נחשבת לטראבל מייקרית ולא רשומים בתיק האישי שלה יותר מדי כרטיסים צהובים שהוציאו לה במאים.

ברשימתה, בין היתר, "נערה בהפרעה" (שזיכה אותה באוסקר המשנה), "עקיצה ב-60 שניות", "אספן העצמות", "החטא הראשון" ושני חלקי "לארה קרופט - טומב ריידר" (השני, "טומב ריידר - סוד החיים", שביים יאן דה בונט, יוצא כאן בשבוע הבא), שהכניסו אותה לנישת האקשן המסחרית של סרטים שנעשים על פי משחקי מחשב (מילה ג'ובוביץ' עשתה את זה ב"האויב שבפנים", קיילי מינוג ב"סטריט פייטר"). ג'ולי מודה שלאחר סיום צילומי הסרט השני היא הרגישה פתאום קצת אבודה. "כשאתה בתוך העניין אתה נמהל לתוכו, וכשזה נגמר לפתע זה מוזר, כי בסרטים כאלה אתה נכנס למעין יוניברס", היא אומרת. "ובמקרה הזה, עם כל התירגולים הפיזיים, ההכנות המוקדמות והצילומים הארוכים, בעצם הייתי בתוך הסיפור הזה שמונה חודשים תמימים, וזה המון זמן בחייו של כל אדם. אז כשהכל כבר היה מאחורי, פתאום נוצר אצלי חלל ריק. אבל זה היה כיף גדול".

לגבי הדמות של לארה קרופט, שאחרי שני סרטים בוודאי כבר מזוהה איתה, היא אומרת: "דרוש המון ריכוז לחזור ולאפיין אותה, זה קטע תובעני אבל נורא מאתגר מבחינתי. כשהלכתי על סרט ההמשך ידעתי שיהיה עלי ללמוד גם מיומנויות חדשות, והנסיעות במסגרת ההפקה למקומות מדהימים לימדו אותי על העולם דברים שלא ידעתי. היינו ביוון, בוויילס, בהונג קונג ובאפריקה, והחלק הזה של לשוטט בעולם הוא המעניין והיפה ביותר בעבודה הזו. למצוא את עצמך על פי לוע הר געש, או באיזשהו אי ביוון, מקומות אליהם לא היית זוכה להגיע אילולא הג'וב הזה. או למשל, הזמן שבילינו במחיצת שבט המסאי באפריקה. זה היה מדהים".

זה כשנה ג'ולי (שבעלה הראשון היה ג'וני לי מילר) כבר גם לא חיה עם בילי בוב תורנטון (היא היתה אשתו החמישית, וכשהם נישאו הוא היה בן 44 והיא בת 24), ולמעשה אין ביניהם בכלל קשר. "הוא התחיל להתמקד בדברים מסוימים, המוסיקה שלו, הסרטים שלו", היא מסבירה את הסיבה לפרידה. "אני התחלתי להתעניין במסעות שלי (היא מונתה מטעם האו"ם לשגרירה של רצון טוב לענייני פליטים, התמסרה כליל לפעילות ההומניטרית הזו, ולאחר כמה ביקורים בקמבודיה היא אימצה משם ילד, מדוקס). בילי ואני השתנינו וכל אחד הלך לכיוון שלו. רציתי להסב לבילי אושר, אני חושבת שזה מה שאשה צריכה לעשות למען בעלה, ולמשך תקופה זה עבד, וחשבתי שהוא בן אדם נפלא. היום אני מרגישה שאני לא מכירה אותו, אנחנו לא חברים".

כעת היא מתמסרת לאימהות. "זה דבר מדהים, לטפל בילד שבוטח בך ואוהב אותך", נרעשת ג'ולי מהתגלית. "זה גורם לי להרגיש שיש סיבה לקיומי. לא ידעתי איך ארגיש כשאהיה הורה, וכעת אני מוכרחה להודות שאני אוהבת להיות אמא. חשוב לי שיהיה לו טוב ושהוא יהיה בריא, שום דבר מעבר לזה לא נראה לי חשוב". היא חושבת על אימוץ ילד נוסף, אבל לא שוקלת להביא ילד ביולוגי לעולם. "זו ההרגשה המוזרה הזו שאם היה לי ילד ביולוגי, זה היה בא על חשבון ילד שאותו הייתי מאמצת וכעת הוא לא מאומץ וחי בבית יתומים", היא דופקת נימוק מהסרטים.

אפרופו "ג'יה", ג'ולי מודה שהיא עצמה פלירטטה עם הרואין ושהיו לה מחשבות אובדניות. "נהגתי לחשוב שאני לא יציבה, בגלל שהיתה לי תמיד תשוקה למשהו שלא ידעתי מהו", היא אומרת. "לא יכולתי לישון בלילה, ותמיד רציתי להיות במקום אחר מהמקום בו נמצאתי".

היא מודה שמה שהוציא אותה מהלכי הרוח הקודרים ומהפינות האפלות של נפשה היו מסעותיה ברחבי העולם, והעוני המרוד בו נתקלה במחנות הפליטים. "פתאום התחלתי להתבייש שיש לי על מה להתלונן", היא מודה. הרבה לפני כן, לדבריה, היא היתה טיפוס פרוע, אבל מסבירה שזה נבע מטיפשות, מצורך להרגיש חופשיה, מנטייה להרס עצמי ומסקרנות עצומה ללא נודע. למשל המוות. היתה לה אובססיה לעניין, וכבר בגיל 15 היא לקחה קורס בנושא "הכנת הגוף לקראת המוות"... "חשבתי להיות מארגנת לוויות", היא אומרת. "הייתי בטוחה שאהיה טובה בלעזור לאנשים להתאבל על אובדנם, לגרום להם להבין מי היה יקירם, שאותו הם קוברים".

ואם כבר עוסקים בתחביביה הלא קונבנציונליים, נציין שגם סכינים מקסימים אותה ויש לה אוסף מפואר של הכלים החדים והמסוכנים האלה בבית. "תמיד התעניינתי בתרבויות אחרות ובהיסטוריה של עמים אחרים, והסכינים שיש לי אינן אלה הנוצצות והמושחזות שקונים בחנות, אלא סכינים עתיקות ממדינות אחרות, והם נעולים במגירה, כדי שבני לא יוכל לגעת בהם". אלא שכבר בילדותה התאחדו אצלה המשיכה להרס עצמי והסקרנות לגבי סכינים, והיא חתכה את עצמה בסכין כדי להרגיש כאב. וכשהחוויה הזו לא הספיקה, היא שילבה סכינים בסקס. "במגעים שלי עם גברים היה חסר משהו, לא הרגשתי מספיק קירבה, ומאחר שהיו לי סכינים, באחת ההתנסויות המיניות הראשונות שלי לקחתי סכין וציידתי את הפרטנר שלי באחרת, ותקפנו זה את זה... יש לי עדיין צלקות מהחוויה הזו. לא מדובר בפגיעה פיזית קשה, זה נשק קר והתחושה היתה של משהו פרימיטיבי, כנה ומרגש". האימהות יישרה לה את הראש בהרבה מובנים, היא אומרת. "יש לי ילד כעת, וכשאת ממקבלת החלטה להפוך לאם, אינך יכולה יותר לחשוב על התאבדות והרס עצמי".

היא לא שוקלת להתחתן שוב. "אני יכולה להעריך ידידות גדולה ואהבה גדולה מהחיים, אבל נישואין, אני לא יודעת בדיוק מה זה ואם אני בכלל בנויה לזה עוד פעם. אני חושבת שכעת, כשיש לי ילד, פירושו של דבר שהגבר שיהיה איתי יצטרך להיות האבא שלו. ומאחר שאין לי ניסיון טוב ומאריך ימים במערכות יחסים עם גברים בחיי, ואפילו לא אצל אבי (הכוכב ג'ון ווייט, שנפרד בצעירותה מאמה, השחקנית הצרפתייה מרשלין ברטראן), אינני רוצה שיהיה לבני אב זמני".

לג'ולי, החיה בלונדון אך יש לה גם דירה בניו יורק ובית בקמבודיה, אין כרגע קשר רומנטי, והיא מודה שלפעמים חסר לה "מגע של גבר או אשה, המין לא משנה כשזה מגיע לאהבה", היא אומרת. "אני רואה עצמי כאדם סקסי מאוד, שאוהב את מי שהוא אוהב, ולצורך העניין גבר או אשה זה היינו הך". היא חושפת שב-96' היתה לה מערכת יחסים עם אשה. "לא ציפיתי לקשר כזה", היא משחזרת. "הייתי מופתעת כשלפתע גיליתי בעצמי את הרגשות האלה, שתמיד היו לי כלפי גברים, ופתאום בא לי לנשק אשה ולגעת בה".

גם עם אביה אין לה כעת קשר בכלל, למרות שהשניים כיכבו יחד (הוא גילם את אביה) ב"לארה קרופט - טומב ריידר". "זה היה כנראה סוג של היי וגודביי", היא אומרת. "הזכרונות הכי טובים שיהיו לי ממנו הם מאותה תקופת צילומים משותפת". היחסים נקטעו לאחר שבקיץ שעבר, בעקבות הפרידה של ג'ולי מתורנטון, אביה התבטא פומבית שבתו זקוקה לטיפול ושהיא סובלת מבעיות נפשיות חמורות. "היא הילדה שלי", אמר, "ואם היא תקבל טיפול הולם היא תוכל לחוות אהבה אמיתית בחייה". ג'ולי נפגעה מאוד מהדברים, ומה שהכי הכאיב לה אלה ההשלכות שעלולות להיות לעניין על אימהותה למדוקס. "מישהו יכול להחליט שהוא צודק ושאני מטורפת, ושאולי כדאי לקחת ממני את הילד, וזה בלתי נסלח", היא אומרת. "אני מודה שהייתי מופרעת ופרועה בחיי, אבל מעולם לא הייתי אדם רע. לא פגעתי במישהו בכוונה, כדי להרע לו. אני מנסה לעשות רק דברים טובים בחיים שלי".