"הממשלה הפכה אותי לעבריין"

"אני קבלן שיפוצים ומתעסק בעיקר בשיפוץ בתים מבחוץ. בתחום שלי, האמת, יש הרבה עבודה, אבל רק אם אתה מוכן לעבוד בהפסד. אני לא עובד היום בשביל הכסף, אלא רק בשביל לא להיעלם: ברגע שאתה לא עובד, ולא רואים אותך בשטח, עובר מבניין לבניין, אתה נעלם וזה הפחד הגדול שלי.

"אז בשביל להפסיד פחות אני נאלץ להעסיק זרים, והממשלה הפכה אותי לעבריין ומטילה עלי קנסות כבדים. אם אני מוציא 3,000 דולר רק בשביל להכשיר את העובד, איל אני יכול להעסיק אותו אחר כך במשכורת של ישראלי? ואם תופסים אותו אתה עוד מקבל קנס של 80 אלף שקל.

"אז אני הולך בין הטיפות, מה אני יכול לעשות? אם אני מפסיק לעבוד, אפילו דמי אבטלה אין לי. מי צוחק עלינו הכי הרבה? הגנבים. הם גונבים בשביל לא לעבוד, אנחנו גונבים בשביל לעבוד. וכל זה למה? 

"יש לי תזה כלכלית שיש אנשים שרואים בה כלכלה פרימיטיבית, אבל זאת הכלכלה הנכונה שעליה נבנתה מדינת ישראל -

"פעם עליתי לגג של בניין שעבדתי עליו, ובדרך ראיתי אדם זקן מאד עם מקל עולה במדרגות. הוא התחיל להעיר לנו על משהו בעבודה שלנו, ואז הוא אמר: 'אני היית הטפסן של הבניין הזה. עליתי מרומניה, ואני נגר במקצועי, אבל טפסן בניין הרוויח אז יותר, כי הסיסמה אז הייתה  - עבודה יותר קשה - כסף יותר טוב'. שאלתי אותו, כמה הרווחת, אז הוא אמר, 'שתי לירות לשבוע'. וכמה הרוויח אז פקיד בבנק, שאלתי והוא אמר: 'הפקיד בבנק? הצחקת אותי. מנהל הסניף בבנק הרוויח אז לירה לשבוע. ואני בבניין הרווחתי שתי לירות לשבוע'. בעיני, זה כל הסיפור.

עריכה: תני גולדשטיין