לפתוח את האגרוף לזכרו של רבין

בשבוע בו מציינים שמונה שנים לרציחתו של ראש ממשלת ישראל המנוח, יצחק רבין ז"ל, שיחררה לתחנות הרדיו הזמרת שלומית אהרון שיר חדש, על-פי שיר של יהודה עמיחי.

התזמון אינו מקרי והשיר בא כחשבון נפש דווקא בימים בהם נשמטת האחיזה בתקווה לשלום. את השיר שלקוח מתוך אסופת שיריו של עמיחי, "גם האגרוף היה פעם כף יד פתוחה ואצבעות", הקריא המשורר ביום ה-30 למותו של רבין ובהסכמתו הולחן על-ידי דורון ב.לוינסון ועובד מוזיקאלית על-ידי ישי אמיר.

בשיר כתב עמיחי: "ואתם שזוכרים רק פנים/אל תשכחו את הידים המושטות/ואת הרגליים הרצות בקלות/ואת המילים/זכרו שגם היציאה לקרבות הנוראים/עוברת תמיד דרך גנים וחלונות/וילדים משחקים וכלב נובח/זכרו והזכירו לפרי שנשר/את העלים ואת הענף/הזכירו לקוצים הקשים/שהיו רכים וירוקים באביב/ואל תשכחו שגם האגרוף/היה פעם כף יד פתוחה ואצבעות".

"השיר מבקש להזכיר לנו על מה ולמה אנו נלחמים, הוא מחפש לחזור למקום הרך שבנו", אומרת שלומית אהרון, "זהו לא שיר פוליטי אלא אנושי. דורון ביקש את רשותו של עמיחי, לפני מותו, להקליט את השיר ולשנות את שמו ל'זכרו והזכירו' וכך נעשה. החלטנו לצאת עם השיר לכבוד ה-4 בנובמבר מכיוון שהמסר שלו רוצה להראות לנו לאן הגענו בשל אותה התקשחות, אטימות וסגירת כף היד לאגרוף משני צדי הסכסוך. רבין בדרכו ניסה להחזיר לנו את התקווה, להחזיר את ההכרה ביופיים של החיים, הרוך והשמחה ואנחנו ראוי שנאחז במורשת הזו".

אהרון מוסיפה ואומרת: "אני אמא לילד שבעוד שנתיים יתגייס לצבא לכן אין לי ברירה אלא להתחבר לתקווה ולאמונה שבזכות היד שאולי תפתח, הוא לא יצטרך לחוות את המלחמה".