ראש בעננים

אורי דיקשטיין הוא, תנשמו עמוק, ממקימי "ענני הפקות" של "ענני תקשורת", מפיק ראשי של "אקזיט", "אודטה", "מירי לא חסה", "נערה 57" ו"צוקריה", היה ממקימי ערוץ הילדים ואחד האחראים להבאת ערוץ ניקלודיאון לארץ. דיקשטיין אוחז בתואר ראשון בפסיכולוגיה ותקשורת ובהשכלה בתחום הרפואה האלטרנטיבית. כל אלה - והוא בסך הכל מושבניק בן 38, נשוי ואב לשניים, שרצה להיות פועל במה. ואין לו גינונים של מפיק על.

כשהשתחרר מהצבא, ביקש ממכר שעבד בחברת ההפקות "טלעד" לסדר לו עבודה כפועל במה. משם המשיך להיות עוזר הפקה ב"המסעדה הגדולה" וב"ציפי בלי הפסקה". כעבור כמה שנים פרש מ"טלעד" ומצא עצמו אחראי על עריכה והפקת תוכניות במסגרות שונות. לפני כשלוש שנים הצטוות ל"ענני תקשורת" והקים את חברת ההפקות.

איך נשארים רגועים בתחום הזה?

"זה מתחיל בראש ובראשונה מהעובדה שיש לי גבולות. אחרי שש וחצי בערב אני כבר לא במשרד. יש לי משפחה, ואני לא מתכוון לפגוע בתפקוד שלי כאיש משפחה בגלל עבודה. אני שואב מהעבודה סיפוק אינסופי ונהנה מכל רגע, אבל לא רואה צורך לקבור את עצמי בה, לעבוד נון-סטופ ולקחת את העבודה הביתה. ולא רק אני. כל העובדים בחברה, מזוטר ועד בכיר, הולכים הביתה יחד איתי. לדעתי, זה בגלל שאנחנו יעילים. במקומות שבהם אנשים עובדים בלי סוף יש כנראה בעיה מבנית. למען האמת, לפני כמה שנים חליתי בסרטן, זה נשמע כמו קלישאה, אבל זה נכון שאחרי טרגדיות החיים נכנסים לפרספקטיבה, ואתה רואה הכל בצורה מפוכחת. עבודה זה עבודה וצריך סדרי עדיפויות".

אולי גם הרקע שלך ברפואה אלטרנטיבית השפיע?

"סביר להניח. כל העולם הזה מאוד דיבר אלי בעבר. אפילו טיפלתי באנשים תקופה מסוימת, עד שנגמר לי, היה לי קשה להיות אחד מול אחד בלי כל האקשן. אבל בהחלט לקחתי איתי דברים טובים מהתחום הזה. אני עושה כל בוקר מדיטציה, ואני חושב שהרקע שלי גם ניכר בעבודה. 'התחדשות' (תוכנית רוחניות בערוץ החיים הטובים), למשל, נולדה מהרצאה של רובין ס. שארמה ששמעתי".

בין הדברים שעשית יש משהו שאתה מצטער עליו?

"אני לא מצטער ממש על משהו שעשיתי. אבל אני מצטער מאוד, למשל, על משפטים שעופר שכטר אומר ב'אקזיט'. הרבה פעמים הוא מתבטא בדרך שאינה לרוחי".

ומה אתה מרגיש לאור הביקורות הקשות על "מירי לא חסה"?

"כל ביקורת טובה, גם אם היא שלילית. למרות הקטילה אני מאמין בתוכנית ומאמין במירי. יכולנו לבחור מנחה כמו אפרת רייטן או עינת ארליך, אבל אז היינו מפסידים את החמימות והכריזמטיות של מירי. מה גם ש'קשת' קצת שינו את הפורמט. אנחנו תמיד מחפשים את השונה והמיוחד, אף פעם לא הולכים על בטוח. מה, את חושבת שאודטה היא בחירה טבעית? לא ממש. זו היתה לקיחת סיכון, אבל כזו שהשתלמה. גם ניר צוק ("צוקריה") לא היה הבחירה הראשונה שלנו. לזכייניות יש נטייה ללכת על בטוח, לעלות על גל שמבטיח רייטינג. אנחנו עובדים לפי היגיון הפוך לחלוטין. מה שאיכותי, נכון ומיוחד, הולך. זה מפחיד, אבל ההצלחה רק מחזקת אותי. כשתוכנית שנראית הזויה ומוזרה תופסת תאוצה, כמו 'אקזיט' או 'אודטה', אני מרגיש יותר נאמן למה שאני מאמין בו".

איך זה שעוד לא הצטרפתם לגל הריאליטי?

"בדיוק מהסיבה שלא מדרוג זה מה שמנחה אותנו וגם לא פריים טיים. רק איכות. זה לא שלא הייתי מת להפיק איזה 'פרדייז הוטל' ישראלי, אבל תוכניות מסוג זה הן הדובדבן שבקצפת ולא הבסיס. לא תאמיני, אבל אין פגישה אחת עם זכיין שלא קופצים עם השאלה איפה הריאליטי בכל פורמט שאני מציג".

מה החלום הרטוב שלך?

"יש הרבה. הייתי רוצה לעשות קומדיות. מת על קומדיות. וגם סאטירה. יש אפילו משהו על הכוונת. גם סרט זה משהו שמאוד רציתי, ואנחנו בעיצומה של עבודה אינטנסיבית על אחד כזה. אבל מה שהייתי הכי רוצה זה להיות מעדנייה של הפקות ולא סופרמרקט שמספק סחורה לכל דרישות הלקוח. להפיק רק את הטופ שבטופ".