הקרב על הוועד בחברת החשמל
בעוד שבוע יתקיימו בחירות לראשות ועד עובדי חברת החשמל, המייצג 18,000 עובדים בחברה החזקה ביותר במשק. ביקשנו מהמועמדים לתפקידי היו"ר וראשי הוועדים המחוזיים לתאר איך יתמודדו עם הבעיות שמחכות להם בעידן שאחרי אוברקוביץ' ולפני ההפרטה הגדולה
לפני שנה ורבע נפטר במפתיע יורם אוברקוביץ', היו"ר המפורסם של ועד עובדי חברת החשמל ומי שנחשב למנכ"ל האמיתי של החברה החזקה במשק. את מקומו מילא מאז דוד ביטון, המשמש גם כיו"ר הוועד של מחוז הצפון בחברה.
מותו של אוברקוביץ' הנחית מכה קשה על ארגון עובדי חברת החשמל, שעדיין מתאושש מהזעזוע. עוד קודם לכן נחלו העובדים מפלה לאחר שהשר אברהם פורז הצליח להעביר בכנסת חוק המצמצם מאוד את הטבת החשמל חינם הניתנת לעובדים.
עכשיו נכון להם הקרב הגדול והאחרון - המאבק נגד תוכנית הממשלה לפצל את החברה לחברות-בנות ולהפריט אותה, מה שיגרור פיטורים רבים וירידה גדולה בכוחם.
בעוד שבוע יתקיימו, לראשונה מאז מותו של אוברקוביץ' ז"ל, בחירות לוועד הארצי ולוועדי שלושת המחוזות - חיפה והצפון, ירושלים והדרום. האנשים שיעמדו בראשות הוועדים לאחר הבחירות הם אלה שינהיגו את המאבק העתידי.
ועד עובדי חברת החשמל מייצג כ-18,000 עובדים ומרכז בידיו כוח עצום. כל יו"ר ועד מקבל מהחברה רכב ושירותי משרד, כולל מזכירות, ומעבר למאבקים הגדולים על הסכמי השכר ותנאי העובדים, חוק החשמל וההפרטה, חברי הוועדים משתתפים גם בהחלטות הקובעות את עתידם האישי של עובדי החברה - מי יקבל קביעות, מי ילך הביתה, מי יצליח להכניס מקורבים לחברה, אילו כלי רכב יחולקו לעובדים ולמי, ועוד.
גורם פנימי בוועד מוסיף: "בכסף שהוועד מקבל בוחרים איזו חברה תסיע את העובדים פעם בשנה לחו"ל, איזו תארגן להם חופשה בארץ, איזה ספק יזכה לספק לנו סחורות בצרכניות שמפעיל הוועד, שמוכרות הרבה הרבה יותר זול מאשר בחנויות ובמרכולים".
"הוועד הוא גם זה שמחליט לאיזו קייטנה יישלחו ילדי החברה בקיץ (בסבסודו), איזו חברת כרטיסי הפצה לאירועי תרבות תיבחר לעבוד עם החברה, עם איזו חברת ביטוח יתקשרו העובדים לקבלת ביטוחים שונים, אילו תרומות יאושרו (לבתי-חולים, לחיילים) ועוד".
"כולם רוצים לעבוד עם ועד עובדי חברת החשמל. זה גם פותח דלתות לוועדים אחרים. כי יודעים שאנחנו בוחרים את הטוב ביותר לעובדים שלנו, גם בשי לחג וגם בפעילות הרווחה", אומר הגורם.
הוועד הארצי מונה 20 אנשים, והוא הגוף המקבל החלטות אופרטיביות. את הוועד הארצי בוחרת מועצת העובדים, שנבחרת על-ידי כלל עובדי החברה, מונה 400 אנשים ומהווה את הוועדים של שלושת המחוזות.
את יושבי ראש הוועדים של המחוזות בוחר הוועד הארצי. יו"ר הוועד הירושלמי הנוכחי הוא משה לוי, היו"ר של חיפה והצפון הוא דוד ביטון, והיו"ר של הוועד הדרומי הוא דוד (מיקו) צרפתי.
בבחירות שיתקיימו בשבוע הבא לא צפויות הפתעות גדולות. כיוון שאיש לא
העז להתמודד מול יורשיו של אוברקוביץ' המכהנים כרגע, כמעט כל התוצאות כבר ברורות: יו"ר הוועד הארצי יהיה מיקו צרפתי, בראשות ועד ירושלים ימשיך לעמוד משה לוי, ובדרום יכהן ציון לוגסי. רק בצפון טרם ידועות התוצאות ומתנהל קרב אמיתי בין ביטון ליעקב דבידה, שהחליט לקרוא תגר עליו.
המתנגדים לוועד הארצי הקיים טוענים כי גם הבחירות למועצת העובדים (400 הנציגים) הן לא בדיוק דמוקרטיות. לטענתם, חברי הוועד הנוכחי מחלקים לעובדים רשימות מוכנות של נציגים ומבקשים מהם להצביע עבורם. אין חשאיות, ואם אתה מסרב לקבל את הרשימה המוכנה ולהכניס אותה לקלפי, הם עוד יתנקמו בך בעתיד, טוענים עובדים. לכן לא צפויות הפתעות. המשטר הסובייטי עדיין קיים בחברת החשמל.
מיקו צרפתי מכחיש את הטענות. "אנשים מתבקשים להצביע לרשימה של 40 מתמודדים", הוא אומר, "אבל מגיעים עובדים לחברי הוועד שלהם ואומרים שהם לא מכירים את כל המועמדים ורוצים המלצה, אז אלה המומלצים שלנו, אבל בקלפי יש להם אפשרות לשים איזה פתק שהם רוצים. אני מזמין את כל מי שחושב אחרת להגיש את המועמדות שלו, ושיבוא ויגיד את דבריו בצורה הכי דמוקרטית ולא יחשוש שיסמנו אותו או יפגעו בו".
פנינו לחמשת המתמודדים על תפקידי יו"ר הוועד הארצי וראשי הוועדים המחוזיים וביקשנו מהם לתאר איך הם רואים את תפקידם העתידי לנוכח האתגרים שצפויים לעובדי החברה.
דוד (מיקו) צרפתי
גיל: 54.
מצב משפחתי: נשוי + 3.
תפקיד בחברה: סגן מנהל מחלקת לקוחות אסטרטגיים במחוז דן.
תפקיד בוועד: יו"ר הוועד הדרומי.
מתמודד על: יו"ר הוועד הארצי.
מספר שנים בחברה: 32.
מספר שנים בוועד: 10.
למה לבחור בי: "אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל אני מתאים כי מבחינתי התפקיד הזה הוא לא רצון אישי אלא שליחות".
הבעיות שצריך להתמודד איתן: "תפקיד הוועד הוא לאזן בין הצרכים הכלכליים האמיתיים של החברה לבין הצרכים הסוציאליים והחברתיים של העובדים. הבעיה העיקרית שלנו היא הרפורמה בחברה - הפיצול וההפרטה, שהיא רעה למדינת ישראל, למשק החשמל ולעובדים".
"הרפורמה כפי שהיא מוצעת ונכתבה בחוק היא לטעמי בעיה לאומית, לא רק של עובדי חברת החשמל, והתפקיד שלנו הוא להחזיר את השפיות למערכת. כי אני מרגיש ויודע שמי שמוביל את המהלכים נגדנו מוביל אותם מטעמים, רגשיים או פוליטיים, שהם רחוקים מלהיות רציונליים טהורים".
מה צריך לעשות: "צריך לשכנע את הציבור ואת מקבלי ההחלטות באמיתות שאנחנו מאמינים בהן, ולהגיע לקבלת ההחלטות הנכונות לכולם. זה אפשרי וניתן. אנחנו רוצים להיות דוגמה לכל המשק איך ועד צריך להיות".
האם צריך לשפר את דימוי עובדי חברת החשמל: "אני מודע לכך שהדימוי שלנו הוא מאוד לא טוב וזה חורה לי, כי זה מוביל לקבלת החלטות לא רציונלית ולא נכונה. אני יודע שזו משימה כמעט בלתי אפשרית, כי דימוי מושפע מדעות קדומות שקשה לשנות, אבל חייבים להשתחרר מזה, כי זה עלול להוביל לאסון".
"יש היום עליהום על חברת החשמל, וזה משפיע גם על מקבלי ההחלטות. זה פופולרי לדפוק את עובדי חברת החשמל, לא חשוב מה ההשלכות על המדינה. אבל מי שישלם בטווח הארוך תהיה המדינה".
איך אתמודד עם הדרג הפוליטי: "אני לא יודע. ננסה להיעזר בכל דבר שיעזור לשנות את ההחלטות. אני אחפש כל דרך. לצערי הרב, היום הפוליטיקאים מסתכלים על הטווח הקצר, על הרווח הפוליטי שהם יעשו ממהלך כזה או אחר. אין להם שום תכנון לטווח ארוך. ההחלטות מתקבלות רק לפי הכותרת מחר בעיתון".
"כל שר יהיה מאוד פופולרי אם הוא יציג רושם כאילו הוא פירק את ארגון העובדים החזק. אין שום דיון ענייני באמת. לצערי, אין לנו הרבה עם מי לדבר בקטע הזה. אין הרבה אנשים שהם מנהיגים".
היתרונות שלי: "בשבילי זו משימת חיים שלקחתי על עצמי, וברגע שאני יודע שאני עומד במשימה הזו, אין לי בעיה להיפרד מהתפקיד הזה. זו לא השאיפה שלי להיות פה. אין לי בעיה להחזיר את המפתחות ברגע שאמצא אדם מתאים ממני".
על מה אני גאה: "על השמירה, יחד עם ציון לוגסי (יו"ר הוועד הדרומי), על היציבות בקרב העובדים אחרי המשבר הגדול של מותו של יורם אוברקוביץ ז"ל. זה חשוב הרבה יותר מכל הישג זה או אחר. אנחנו היום לא בתקופה של הישגים, ואני לא מתבייש להגיד את זה. השמירה על יציבות המערכת היא משימה שעמדנו בה יפה עד עכשיו".
האם צריך לרענן תפקידים בוועד: "כן, בהחלט. המשימה היא לשמור על הוותיקים בעלי הניסיון וגם לרענן את השורות. זה קשה, אבל הצבנו את המשימה הזאת כיעד. אני מקווה שנצליח לעמוד בה, כי עכשיו אנחנו זקוקים לכל טיפת ניסיון שיש בוועד".
השכר שלי: 17,000 שקל ברוטו.
דבר המערכת: צרפתי נחשב לאנטי-תזה של אוברקוביץ'. אין לו חברים פוליטיקאים, וכוחו הפוליטי אינו רב. הוא נחשב אדם ישר, אך אפילו זו אינה סיבה מספיק טובה לכך שאיש אינו מתמודד מולו על תפקיד יורשו של אוברקוביץ'.
דוד ביטון
גיל: 64.
מצב משפחתי: נשוי + 4.
תפקיד בחברה: מנהל המשק של המשרד הראשי של חברת החשמל בחיפה.
תפקיד בוועד: יו"ר הוועד הצפוני וממלא מקום יו"ר הוועד הארצי (במקום אוברקוביץ').
מתמודד על: יו"ר הוועד הצפוני.
מספר שנים בחברה: 32.
מספר שנים בוועד: 24.
למה לבחור בי: "חברת החשמל עומדת בימים אלה לקראת שינוי מבני שבסופו של דבר עלול לפגוע בציבור לקוחותינו, עקב עליית מחירים ופגיעה ברמת השירות הגבוהה הניתנת כיום. אמשיך לפעול למען טובת ציבור הלקוחות ולמען טובת העובדים המסורים".
"אני אדם עם קבלות בכל תחומי העשייה למען העובדים. אני מוכן לעשות הכול במסגרת החוק כדי לשמור על העובדים מפני כל המקטרגים והמאיימים לפרק ולרסק את החברה שבנינו בעמל רב במשך יותר מ-80 שנה. אני מאמין ביכולותיי להוביל את הספינה לחוף מבטחים".
הבעיות שצריך להתמודד איתן: "בראש ובראשונה למנוע מצבים של החלטות שרירותיות מצד מנהלים כלפי עובדים. בו-זמנית, על ועד העובדים להמשיך ולשמור על זכויות העובדים, על הביטחון התעסוקתי שלהם, ועל רווחתם וקידומם המקצועי".
מה צריך לעשות: "צריך לשמור על ארגון עובדים אחד, על הסכם קיבוצי אחד, על חוקת עבודה אחת ועל חברה אחת מאוחדת, ובכל מקרה של שינוי עתידי או שינוי מבני - על שיתופם של העובדים בבעלות".
האם צריך לשפר את דימוי עובדי חברת החשמל: "אדאג שהציבור יידע מהי העבודה הקשה שעובדי חברת החשמל עושים. אפתח בשורת פעולות שמטרתן לחבר בין הציבור לעובדים. אילו ידעו כמה עובדי חברת החשמל תורמים מכספם ומזמנם וממרצם לטובת הקהילה, הדימוי שלהם היה משתנה מקצה לקצה".
"אני מדבר על תרומה ליחידות צה"ל, כמו אימוץ חיילי מוצבי החרמון במשך למעלה מ-30 שנה, רכישת ציוד חדיש ומשוכלל בכל בית-חולים בארץ ובעיקר למחלקות האונקולוגיות, התנדבות של יותר מ-1,200 עובדי החברה למען נפגעי הטרור, ועוד אינספור פעילויות למען קשישים, נשים מוכות, ילדים בסיכון גבוה. המרחק בין הסטיגמה והסטריאוטיפים שדבקו בארגון כארגון כוחני ומפחיד לבין המציאות הוא שנות אור".
איך אתמודד עם הדרג הפוליטי: "בישראל נהוג להיעזר בלוביסטים, וככל ארגון מכובד שרוצה לקדם את מטרותיו בצורה דמוקרטית וחוקית, אני לא מוצא פגם בגישה זו".
היתרונות שלי: "דבקות במטרה, נחישות, רגישות חברתית, מנהיגות, יכולת הידברות בכל רמה, התמקדות בתוצאה ופחות בתהליך, קשרים חברתיים ופוליטיים, כושר ניהול מוכח, הגינות, יושר ואמינות".
על מה אני גאה: "שמרתי על מזכירות ארצית מאוחדת, לנוכח חשש לפילוג אפשרי אחרי מותו של יורם אוברקוביץ', גדול מנהיגי העובדים שקם במדינת ישראל".
האם צריך לרענן תפקידים בוועד: "על כך ניתן להחליט רק אחרי שציבור הבוחרים יאמר את דברו. מאחר שאני מתכוון להישאר כתמיד קשוב לרחשי הציבור, אחליט על סמך תוצאות הבחירות".
השכר שלי: סירב למסור
דבר המערכת: ביטון מוכר כאדם ססגוני ורב כוח בחברה, אך גם כמי שמעורר עליו זעם רב בשל דרכי עבודתו הכוחניות. מבחינתו הקרב הזה הוא קרב הישרדות.
יעקב דבידה
גיל: 64.
מצב משפחתי: נשוי + 2.
תפקיד בחברה: מנהל אתר ביצוע קישון במחוז הצפון.
תפקיד בוועד: חבר הוועד הארצי.
מתמודד על: יו"ר הוועד הצפוני.
מספר שנים בחברה: 12.
מספר שנים בוועד: 8.
למה לבחור בי: "אני הראשון שקורא תגר על הוועד הקיים בצפון ועל דרכי ההתנהלות שלו. אני בא עם ניקיון כפיים ודוגמה אישית. אני מביא איתי משהו שונה. אני אלטרנטיבה, מה שלא היה מעולם. יש לי יושר אישי, עשייה מרובה לאורך שנים ומנהיגות".
הבעיות שצריך להתמודד איתן: "ההפרטה, הביטחון התעסוקתי של העובדים, הסכמי השכר שאין לנו מזה שנים, רכיבים פנסיוניים שאין לנו. מבנה השכר לא נכון. ההסכמים הכושלים עם ההנהלה וניהול המו"מ הכושל לשמירה על האינטרסים של העובדים. ההסכם הכושל עם פריצקי בעניין פיצול החברה".
"הוועד הארצי הכריז על כמה סכסוכי עבודה חשובים מאוד ולא עמד מאחוריהם, כמו סכסוך העבודה על צינור הגז (הוצאת פרויקט בניית צנרת הגז מחברת החשמל לחברה חיצונית - נ.פ), שבסוף ויתרנו עליו בלי תמורה, וההסכמה לאפשר להעביר ביאור של הנתונים הכספיים שנדרשו לממשלה כדי לבצע את ההפרטה של חברת החשמל. חבל שזה נעשה כך, כי למעשה כל חברי הוועד התנגדו".
מה צריך לעשות: "צריך להחזיר עטרה ליושנה, להחזיר את האמון בוועד העובדים, לאחד את כל העובדים בחברה לכוח אחד חזק. צריך לטפל בנושא הפנסיה ולדאוג לתנאי פרישה מכובדים לעובדים, ולטפל בחיי הפרט בצורה נכונה יותר - טיפול פרטני בבעיות עובדים מול ההנהלה ועמדה קשוחה יותר מולה".
האם צריך לשפר את דימוי עובדי חברת החשמל: "לדעתי יש צורך לשפר את הדימוי. שכרנו לצורך כך חברת ייעוץ אסטרטגי. יש שנאת חינם של הציבור לעובדי החברה. הם מסורים, עובדים ביום ובלילה ונותנים שירות אמין, זמין ואיכותי. מחיר החשמל הוא מהזולים בעולם. חברת החשמל קיבלה בפעם השביעית את אות החברה המצטיינת בשירות".
איך אתמודד עם הדרג הפוליטי: "או במשא ומתן או בכוח. מתברר שבמשא ומתן הממשלה לא יודעת לכבד הסכמים, ראו דוגמת הנמלים, שם כבר היה הסכם חתום. אי-אפשר לסמוך על הפוליטיקאים, ומה שלא נעשה לטובתנו אף אחד לא יעשה בשבילנו. אם נדע לקחת את המושכות ולעשות את המאבקים נכון ובצורה תקיפה וללא פשרות, אני בטוח שנצליח במאבק".
היתרונות שלי: "אני לא מחויב להנהלה ולא שבוי של אף אחד. אני מביא שינוי. אני הרבה יותר תקיף".
על מה אני גאה: "הצלחתי לשמור על עובדי המחוזות ועל האינטרסים שלהם מול ההנהלה. יחד עם ההנהלה נתנו קביעות לעשרות עובדים לפי הוותק בעבודה, בניגוד למקובל (לפי רמת הקרבה לוועד - נ.פ). הצלחתי לוודא שלאחר עשור אף עובד לא נזרק הביתה".
האם צריך לרענן תפקידים בוועד: "כן, ודחוף. לוועד אין היום תדמית טובה בקרב העובדים. החלק העיקרי של חברי הוועד טובים ומצוינים. את חלקם האחר יש להחליף".
השכר שלי: 13,000 שקל ברוטו. שכר בסיס: 6,000 שקל.
דבר המערכת: דבידה מוכר לציבור בעיקר כשחקן שמנפנף במנגל בפרסומת הטלוויזיה של חומוס אחלה, אבל בחברת החשמל הוא אכן מייצג חידוש, שכן הוא הראשון שקרא תגר על מעמדו של היו"ר הנוכחי של הוועד הצפוני, דוד ביטון. נכון לעכשיו עומדים מאחוריו גם המהנדסים והטכנאים, ונראה כי יש לו סיכוי.
משה לוי
גיל: 45.
מצב משפחתי:
תפקיד בחברה: מנהל עבודה בקבוצת מתח על.
תפקיד בוועד: יו"ר ועד ירושלים.
מתמודד על: יו"ר ועד ירושלים.
מספר שנים בחברה: 23.
מספר שנים בוועד: 16.
למה לבחור בי: "בגלל הניסיון, היושר, הדרך".
הבעיות שצריך להתמודד איתן: "אני צריך לשמור על זכויות העובדים ולדאוג שתהיה להם תעסוקה, כי אצלי בארבע השנים האחרונות יש ירידה רצינית בכמות העבודות, וצריך לדאוג שהעובדים לא יישבו חסרי מעש".
"הבעיה העיקרית שלנו בחברה היא השינוי המבני הצפוי, שימוטט את משק החשמל, גם לפי חוות דעת מומחים. אני לא יודע אם הכוונות של כל מי שרוצה רפורמה והפרטה הן טהורות. לצערי, במדינת ישראל כל עסקה שלא תהיה, מסתתר מאחוריה כסף גדול ואחד שומר על השני".
"בכותרות את קוראת על אותן דמויות ומשפחות שמעבירים עסקים מאחד לשני, וזו הבעיה של השינוי המבני, שעבר באישון ליל. בסופו של דבר גם ביבי ילך, גם מודי זנדברג ילך, ואנחנו נישאר ונצטרך להתמודד עם זה. בשבילנו חברת החשמל זה יותר מבית, והרפורמה הזו תוביל לקטסטרופה במשק האנרגיה".
מה צריך לעשות: "צריך לשמור על ארגון אחד, בגלל כל מלחמות היהודים, להמשיך לטפל בעובדים באוזן קשבת, ולטפל בשכר הפנסיוני. אצלי, למשל, אחרי 23 שנה בחברה השכר שלי לפנסיה הוא 8,000 שקל".
האם צריך לשפר את הדימוי של עובדי חברת החשמל: "בוודאות צריך לשפר את הדימוי. לא אוהבים את עובדי חברת החשמל, ובטח ובטח לא אוהבים את הוועד. לא אוהבים אותנו כי אנחנו מונופול, ואין מה לעשות. לא פשוט לשפר דימוי".
"בפרשת פריצקי, לדוגמה, כולם התנפלו עלינו, למרות שלנו אין קשר לעניין הזה. אבל כולם יגידו שוועד עובדי חברת החשמל הדיח את פריצקי. אנחנו הוועד הכי אחראי במשק. לא נגענו בשלטר 25 שנה, והשביתות שהשתתפנו בהן היו של ההסתדרות הכלליות ולא נעשו עבורנו".
איך אתמודד עם הדרג הפוליטי: "ליורם אוברקוביץ' היו קשרים פוליטיים והיה לו קל להשפיע. היום נוכל להשפיע רק על-ידי פגישות עם מקבלי החלטות, שרים וחכים, אבל חברי הכנסת היום הם ברמה הנמוכה ביותר, הם האנשים הכי פחות אמינים במדינת ישראל".
"לקראת העברת החוק של חשמל חינם נאלצתי להיפגש עם הח"כים, וזה עשה לי בחילה, הייתי מקיא כשהייתי יוצא מהכנסת. באמת, לא כדימוי. לצערי הרב, מהיכרות איתם אני לא יודע אם הם מבינים בכלל על מה מדברים. מה שמעניין אותם בפגישות זה רק הפתק על המקורב שלהם שהם מבקשים שנקבל אותו לעבודה שם ופה. אבל אנחנו לא נרים ידיים".
היתרונות שלי: "קשה לי לענות. תשאלי את החברים שלי".
על מה אני גאה: "בשמונה השנים האחרונות אני מעורב כמעט בכל תהליך בחברת החשמל, והיו המון דברים ששינינו. אני מהווה הגורם הממתן והמפשר בין הוועד הצפוני לדרומי בכל מיני ויכוחים ביניהם".
האם צריך לרענן תפקידים בוועד: "בכל מקום מתחלפים כל ארבע שנים. אצלי בירושלים אין דבר כזה שלא מחליפים חברי ועד. אני, כיו"ר, מחליף חברים, וגם הציבור מחליף את נציגיו".
השכר שלי: 22,000 שקל ברוטו (כולל תוספות על עבודה בגובה 60 מטר, שעות נוספות ותוספת עבודה מעבר לקו הירוק).
דבר המערכת: איש בחברת החשמל לא מתמודד נגד משה לוי על תפקיד יו"ר הוועד של ירושלים. הוא עצמו מעיד שהוא מחליף חברי ועד שלו. הוא גם מודה שבמחוז ירושלים אין מספיק עבודה לכולם, אך גאה בכך שהצליח לשמור על מקומות העבודה של כולם, גם חסרי המעש שביניהם. וזה מעניין.
ציון מרדכי לוגסי
גיל: 53.
מצב משפחתי: נשוי+4
תפקיד בחברה: סגן מנהל מחלקה באגף הביצוע (מנהל מחלקה אישי).
תפקיד בוועד: יו"ר הוועד הדרומי.
מתמודד על: יו"ר הוועד הדרומי.
מספר שנים בחברה: 30.
מספר שנים בוועד: 20.
למה לבחור בי: "אני בא מהאגף הכי גדול בחברת החשמל, שבונה תחנות כוח. לצורך הבנייה שלהן נקלטו כ-2,000 עובדים. נבחרתי על-ידי העובדים, אני לא איש פוליטי, אין לי 'אבא' ו'אמא' שהכניסו אותי לחברת החשמל, ואחרי הליכתו של יורם צריך להמשיך לשמור על העובדים ועל החברה".
"אני נתפס כאדם נוח שאוהב את העובדים, יש לי המון סבלנות, ותודה לאל אחרי 30 שנה לא נדבק בי שום דבר".
הבעיות שצריך להתמודד איתן: "אנחנו מדינה נאורה, אבל קמנו בוקר אחד וללא הודעה מוקדמת גילינו שהפרלמנט שלנו מעביר במחטף לילה חוק שהוא לא למד אותו. זה מדאיג אותנו. הדאגה העיקרית שלנו היא לשמור על החברה ועל משק החשמל בישראל, כי אם יחלקו את החברה, כל עם ישראל ייפגע. החשמל לא יהיה אמין ולא זול, וזאת אומרים מומחים מהעולם".
מה צריך לעשות: "אני מאמין בהידברות. 25 שנים לא נגענו בשלטר ולא השבתנו, רק יצאנו להזדהות עם ההסתדרות. אף פעם לא הבאנו לכך שהמשק נפגע מחוסר חשמל. אנחנו מנסים להידבר בסבלנות ולא בדרך של איומים, כמו הדימוי שמדביקים לנו. מתי החשכנו את המדינה?"
האם צריך לשפר את הדימוי של עובדי חברת החשמל: "לחברת החשמל יש ועד עובדים אחראי, אכפתי, שמעורה בקהילה. התווכחתי עם יורם אוברקוביץ' למה אנחנו לא יוצאים להסביר איך אנחנו תורמים לצה"ל, לבתי-אבות, לבתי-חולים, לילדים חולים".
"אימצנו את מוצב החרמון ורכשנו מכספנו אפודים לחיילים שאין להם. אמרתי לו שחייבים להוציא את כל הפעילות שלנו החוצה לפרסום, אבל הוא לא רצה".
איך אתמודד עם הדרג הפוליטי: "היו הרבה שנים שהיינו מזוהים עם מפלגת העבודה והיו לנו לוביסטים בכנסת, נפגשנו עם ח"כים ושרים, הסברנו את העמדות שלנו וקיבלנו הבנה. היום אין עם מי לדבר, כל הפוליטיקאים חושבים על חברי המרכז שלהם. אנחנו נצא עכשיו בקמפיין שיסביר בדיוק מה הולך לקרות אם יפריטו אותנו".
היתרונות שלי: "אני התחלתי מלמטה, כפועל, מסגר ורתך. אני לא מזוהה פוליטית, ויש לי ניסיון רב. אנחנו במשבר לאחר פטירתו של יורם, וצריך אנשים מנוסים".
על מה אני גאה: "בשנה ורבע האחרונות, מאז מותו של יורם, לא נתתי לארגון הזה להתפרק".
השכר שלי: 22,000 שקל ברוטו.
דבר המערכת: אף שהוא טוען כי אין לו 'אבא' ו'אמא' שהכניסו אותו לחברת החשמל, לוגסי ידוע כמי שהצליח בעצמו להכניס לא פחות מ-20 קרובי משפחה ומקורבים לעבודה בתפקידים שונים בחברת החשמל - ממחלקת תה ועד אחראית על המכרזים של החברה. על רקע זה קצת מתמיה שהעדר אבא ואמא הוא דווקא היתרון שהוא בוחר להדגיש.
כל מעללי הוועד
ועד עובדי חברת החשמל וראשיו נקשרו במהלך השנים בפרשיות שונות, מפליליות ממש ועד כאלה המייצגות נורמות ציבוריות פסולות. לפני הכול ידועה חברת החשמל במינויי המקורבים ובני המשפחה הנפוצים בה.
במשך שנים מובילה החברה את דירוג המשכורות במשק, ותנאי העובדים בה הם מן הטובים במשק. התוצאה ידועה: בחברה עובדות כמעט משפחות שלמות, בניגוד לתקנון החברה, האוסר במפורש על מינוי מקורבים למעט באישור חריג.
"אנשי ועד העובדים דוחפים ומקדמים בחברה את האנשים שלהם", אומר עובד בחברה. "אין דבר כזה לקבל קביעות בלי אישור הוועד. ההנהלה לא יכולה לעשות כלום בעצמה. למעשה, הבוס האמיתי של חברת החשמל הוא הוועד, וההנהלה היא מריונטה בידו".
באחרונה יוחסה לחברי ועד עובדי חברת החשמל מעורבות אפשרית בניסיון לחסל את הקריירה הפוליטית של שר התשתיות לשעבר, יוסף פריצקי. שמו של דוד ביטון, ממלא מקומו של יורם אוברקוביץ' ויו"ר הוועד הצפוני של החברה, נזכר כמי ששכר, יחד עם אוברקוביץ', את שירותי החוקר יעקב אשל, שהקליט את השר פריצקי במסגרת ניסיון להשיג חומר על השר אברהם פורז.
חשיפתה של הקלטת הביאה לפיטוריו של פריצקי. ביטון הסביר שהרקע למעשה היה רצונם שלו ושל אוברקוביץ' להבין מה מניעיו של פורז ביוזמתו לצמצום הטבת החשמל חינם לעובדי החברה. אבל לעובדים הייתה גם סיבה לכעוס על פריצקי - ניסיונו לקדם את ייצור החשמל הפרטי בישראל.
פריצקי פעל דווקא למען העובדים בשני נושאים אחרים: הקמת ועדה לבחינת תוכניות ההפרטה והחלטה להקים תחנת כוח פחמית נוספת. אלא שלאחר חשיפת הקלטת טענה עמותת אדם טבע ודין, שקיים חשש כי בהחלטתו להקים תחנת כוח פחמית - בניגוד לעמדת מומחי משרדו והמשרד לאיכות הסביבה - היה פריצקי נתון ללחצים פסולים מטעם גורמים הקשורים עם חברת החשמל (הכוונה היא כמובן לוועד העובדים).
ועד עובדי חברת החשמל כבר חיסל בעבר קריירה של נבחר ציבור. בשנת 1996 התעקש גם גדליה גל, יו"ר ועדת הכספים לשעבר, לקדם את ייצור החשמל הפרטי במסגרת חוק החשמל, שנדון בוועדה. בפריימריס של מפלגת העבודה שהתקיימו אחר-כך הוא שילם את המחיר. הוא מצא עצמו מחוץ לחיים הפוליטיים, לאחר שעובדי חברת החשמל פעלו כדי למנוע את בחירתו.
ואם חוזרים לפריצקי, הוא גם היה זה שחשף בעבר את העובדה שוועד חברת החשמל הקים חברה-בת בחו"ל לצורך עשיית עסקים עם ממשלת רואנדה.
ועד עובדי חברת החשמל מקבל הכנסות של יותר מ-15 מיליון שקל בשנה כדמי ועד, ומגלגל מחזור עסקי של יותר מעשרה מיליון שקל בשנה. חלק מהכסף מושקע ברווחת העובדים, חלק באפיקים פיננסיים סולידיים, וחלק, כך התברר, הושקע בחברה-הבת, שהוקמה בשיתוף עם אנשי עסקים ישראלים.
החברה נרשמה בקפריסין ובאיי הבתולה, שתי מדינות שנחשבות מקלטי מס. פריצקי, שהיה אז חבר כנסת, טען כי החברה זכתה במכרזים של ממשלת רואנדה לפיתוח תשתית החשמל והגז במדינה, תוך העלמת מס. בעקבות חשיפת העניין והתערבות רשות החברות הממשלתית הופסקו השותפות בחברה-הבת וההתקשרות עם ממשלת רואנדה.
מעללי הוועד לא מסתיימים באיי הבתולה. לפני שנתיים הוגש נגד יורם אוברקוביץ' ונגד שלושה עובדים נוספים כתב אישום בחשד לקבלת שוחד מבעל חברה שעסקה בניהול חנויות רווחה לגופים מוסדיים ובאספקת שי לחגים.
על-פי החשד, נהג אוברקוביץ' לרכוש בחנויות הרווחה של חברת החשמל בלי לשלם, ובעל החברה שניהלה את החנויות, פנחס עציוני, מימן את קניותיו במשך ארבע שנים בסכום שנע בין 33 ל-220 אלף שקל.
ואם זה לא די, לפני כשנתיים הגיע המאבק על השליטה בוועד מחוז הצפון של החברה עד כדי ניסיון לרצח. הרקע היה ניסיון של הנהגת הוועד הצפוני, הנשלט על-ידי מגזר המינהלה, לעצור את מאמציו של ועד המהנדסים, המאוגד בתוכו, להגדיל את כוחו.
אנשי המינהלה ניתקו למהנדסים את החשמל והטלפונים במשרדים וגרמו לכך שכ-600 מהם נאלצו להישאר בבית שלושה ימים ברציפות. קבוצת מהנדסים נכלאה במשך שעות בחדר סגור, מהנדסת ספגה אגרוף בפניה, ו-150 עובדים התפרעו באתר החברה. אחד העובדים בחברה אף ניסה לדרוס את יו"ר ועד המהנדסים, יעקב חי. ככל הידוע, לא הוגשה שום תלונה במשטרה והעניין נמוג.
אוברקוביץ': מותו הנחית מכה קשה. צילום: שלום בר טל
שלום בר טל
צרפתי: משימת חיים. צילום: אביגיל עוזי
צילום: אביגיל עוזי
ביטון: אדם עם קבלות. צילום: אלעד גרשגורן
צילום: אלעד גרשגורן
לוגסי. לא החשכנו את המדינה
צילום: שאול גולן
מומלצים
