מהו מקסימום סולרי?

בזמן שכתמי השמש היוו במהלך ההיסטוריה מדד לפעילות השמש, מאפיינים אחרים של השמש גדלים במספר ועוצמה ביחד עם תנודות במבנה השדה המגנטי של השמש. פליטות הילתיות מאסיביות (CME: Coronal mass Ejections) וכן התפרצויות שמש בעלות אנרגיה רבה הופכות עניין שבשגרה בתקופה של מקסימום סולרי ועוצמתם עולה. התגברות זו של פעילות השמש יכולה להשפיע עלינו, על כדוה"א וכן במסלול סביבו, והיא ידועה כמזג-האוויר של החלל.

השפעות על כדור-הארץ

בדרך כלל השדה המגנטי של כדוה"א מגן עליו מפני רוב הפליטות של השמש, אך בזמן תקופות של פעילות שמש חזקה, סופות גיאו-מגנטיות יכולות להפיק מראה מרהיב של זוהר הקוטב הצפוני (אוֹרוֹרָה בּוֹרֶאָלִיס) וזוהר הקוטב הדרומי (אוֹרוֹרָה אוֹסְטְרָלִיס). סופות גיאו-מגנטיות יכולות להפריע לשידורי רדיו ולהשפיע על רשת קווי חשמל: הפצצות אלקטרומגנטיות חזקות עלולות להפריע לשידור של גלי רדיו ולזרימת הזרם החשמלי בחוטי החשמל. מפעילי רדיו מכירים את תופעת המקסימום הסולרי ונאלצים להתמודד עם עלייה בסטטיות שבשידורי הרדיו. לעיתים אותות רדיו נעלמים לגמרי. קווי חשמל יכולים להגיע לעומס יתר עקב הפצצות אלה: במקסימום הסולרי של 1989 נפלו לגמרי קווי החשמל המספקים מתח למחוז קוויבק שבקנדה, עקב סופה גיאו-מגנטית.

לווינים נמצאים מחוץ לטווח ההגנה של אטמוספירת כדוה"א ולכן הם פגיעים במיוחד לסופות גיאו-מגנטיות חזקות הנובעות מפעילות השמש. ע"פ פיזיקאי הכוכבים דיוויד דירבורן (Dearborn): "בזמן שחלקיקי הגז האנרגטיים והמואצים באים במגע עם השדה המגנטי של כדוה"א, הם "מחליקים" מסביב לכדוה"א ויוצרים יריעות של זרם (חשמלי - א.א) והלווינים צריכים להתמודד איתם. לוונים נעים בחלל מאזור בעל מטען חשמלי אחד לאזור בעל מטען חשמלי אחר. בזמן שהם חוצים את הגבולות הללו, פני השטח של הלווין יכולים לפתע לשנות קוטביות (תוך כדי תנועה לתוך אזור בעל שדה חשמלי אחר). נוצרת קשת וזרמים חשמליים זורמים בלווין במקומות אסורים. דבר זה עלול להיות רע מאוד ללווין."

בנוסף לשינויי הקוטביות האלה, שיכולים לפגוע באלקטרוניקה עדינה בלווינים, פליטות השמש המוגברות יכולות לגרום לאטמוספירת כדוה"א "להתנשף" - דבר הגורם למשיכה מוגברת של מסלולי הלווינים. משיכה זו גורמת לדעיכה מהירה מדי מהמתוכנן במסלולי הלווינים. "סקיילאב" (Skylab) , תחנת חלל במשקל של מעל 100 טון, היא דוגמא טובה: היא שוגרה ב-1973 במטרה להישאר במסלול עד שנות ה-80. המטרה העיקרית של סקיילאב, בנוסף למטרות אחרות, הייתה לחקור את השמש. באופן אירוני, עקב פעילות שמש מוגברת, סקיילאב נכנסה לאטמוספירת כדוה"א ב-1979 והמטירה שברים מעל האוקיינוס ההודי וחלקים מאוסטרליה המערבית.

הכותב הוא חבר האגודה הישראלית לאסטרונומיה .