ליטופים ושריטות, יחסים של צמר פלדה

האמנית נולי עומר, מהיוצרות של יקירנט, רומן מיילים מקורי שהתפרסם כאן בערוץ בהמשכים יומיים, לוקחת כל מיני חפצים יומיומיים פשוטים שמונחים בסביבתנו ויוצרת מהם הומור נוקב. אם זה נשמע כמו משהו שהעתקתי מתוך קטלוג של תערוכה, זה לא - במו עיניי ראיתי את הבית שלה המדליק, עם עבודות יפות ומצחיקות, שמבוססות על מפתחות, חרוזים, בננות מפלסטיק וכיוצא באלה קשקושים, שאיכשהו הפכו ליופי של מוביילים, תמונות ופסלים פרובוקטיביים ומעוררי מחשבה.

כטקסט נלווה לתערוכה תופיע רשומה שכתבה נולי בבלוג שלה, האם פנטזיות רומנטיות הן אינפנטיליות לשמה. היא כותבת שם, בין היתר:

עדיין, אינני רואה בעצמי טיפוס שמרני, אבל אני לא יכולה להתפשר על רצוני להתאהב.

לא זו בלבד! אני מאמינה, אני מאמינה באהבה ממבט ראשון (תפסיקו לגחך בבקשה). אוקיי, נכון, זה נדיר מאוד שזה קורה, אבל זה קורה. יופי, אני עונה לעצמי בקול של עורב מצוי, אהם! לא נראה לך שאחרי כל כך הרבה שנים, את קצת נאיבית? ואינפנטילית? ואז עולה מן האוב קול של ידיד שהיה לי, ונזכרת איך אמר לי פעם: 'מה, את ילדה בת 14? את נראית טוב לגילך, אבל את לא מציאותית! יש המון גברים, מבוגרים ממך אמנם, שאת פשוט לא רואה אותם כי הם לא לטעמך. מה רע ברואה חשבון? אז מה אם יש לו כרס, למי אין בגילים האלה? אולי תגלי שם עולם ומלואו? את צריכה להתפשר! בגילך, אם את לא רוצה להישאר לבד, את חייבת להתפשר'.

נולי עומר, "אצל הגינקולוג"

"זיון"

"רחם"

אני לא נערה, ואני לא במצוקה

-היי! קודם כל, אני לא נערה, ואני לא במצוקה. ואני לא מצפה שאף אחד יציל אותי".

הרשומה הזו עוררה בבלוג שלה דיון מעניין על מיניות ועל שחרור האשה. דוגמית לתגובה מאת "דן", שעוררה את נולי לזעוק חמס יצירתי:

"אני חי פה ועכשיו ומה שקורה עם נשים מזעזע אותי ואני מחשיב את עצמי ליברלי, תרבותי ואדם נאור.

לדעתי את מתעלמת או שלא יודעת, מה שנראה לי הכי נכון, ממאות אלפי מקרים של הרס משפחות בישראל על ידי נשים לא נשואות, את גם לא מודעת למספרים העולים וגוברים של מחלות מין ובכללן האיידס שהוא פועל יוצא של מתירנות מינית.

לדעתי את גם לא ממש מודעת לכך שנשים לא בנויות מעצם טיבן לעשרות או מאות או אלפי מאהבים לאורך החיים שלהן, רובן מתבלות מהר מאוד ומתות משיברון לב, על פי כל הסטטיסטיקות ועל פי כל הדעות על פי הניסיון שנצבר והידע שיש בידי פסיכולוגים היום - השחרור המיני שאנו דנים בו כעת, הוא תסמונת חברתית איומה ונוראה, שתוצאותיה החברתיות גורמות לבדידות איומה, ליחס סקסיסטי לנשים, לריבוי מקרי אונס ואלימות בנשים, לעבריינות נוער ולנוער בכלל בודד אומלל ללא תמיכה בבית המחונך רע מאוד.

זאת משום שהנשים לא מתפקדות כאמהות, לא מעבירות ערכים מוסריים לילדיהן, ולילדים יש רק דוגמא רעה מהבית. וכן, כל זה קשור קשר הדוק לשחרור המיני".

• תערוכת היחיד של נולי עומר "גבר אישה צמר פלדה" תוצג בגלריה "המשרד" בשלמה המלך 3 ת"א מ-25.10 עד 22.11. כל הצילומים בכתבה הם של עבודות מהתערוכה.

נוליזם: עוד על היוצרת