האם מותר לעקר את הכלבה?

שאלה:

יש לנו כלבה קטנה. הווטרינרית אמרה לנו שכדאי לעקר אותה. אנחנו מתלבטים אם לעשות זאת, ולמרות שרציונלית זה נשמע נכון, קשה לנו עם כך. אנחנו גרים במושב, ולא יכולים להשגיח עליה כל היום, ויש הרבה כלבים חופשיים בסביבה. כמובן שאיננו יודעים מה לעשות במקרה ויש הרבה גורים. אשמח לדעת כיצד לנהוג (סיגל, איזור הוד השרון).

תשובה:

וטרינרים וארגונים המטפלים בבעלי חיים אכן ממליצים על עיקור כלבות, הן בכדי למנוע ילודה מוגברת - והן משום שכלבה מעוקרת היא, ברך כלל, רגועה ואף בריאה יותר. בנוסף, בכך יימנע סבל מגורים שעלולים להיוולד, מבלי שיימצא מי שיטפל בהם כראוי.

אך מבחינה הלכתית יש עם כך בעיה. בגמרא (חגיגה י"ד, ב') נאמר ששאלו את בן זומא האם מותר לסרס כלב, ותשובתו הייתה שהדבר אסור, שנאמר: "ובארצכם לא תעשו" (ויקרא כ"ב, כ"ד). במקרה של כלבה האיסור הוא לדעת פוסקים רבים לא מהתורה, אלא מדברי חכמים, כך נראה מלשון הרמב"ם (איסורי ביאה טז, יא), ומפירוש המגיד משנה שם.

לכן אם אפשר להסתפק במתן גלולות למניעת הריון לכלבה (על ידי ערבוב בתוך המזון שלה) - הדבר עדיף. בעדיפות שנייה:

לבצע עיקור על ידי לא-יהודי. אמנם יש פוסקים הסבורים שגם לבני נח אסור לבצע סירוס, אבל במקרה של כלבה יש מקום מרווח יותר להתיר, וכך פסק הרב וואזנר בשו"ת שבט הלוי (ו, רד) שאמירה לנוכרי לעקר נקבה היא כשבות דשבות, ויש אומרים שמותרת לכתחילה.

אם שני הפתרונות הראשונים אינם ניתנים ליישום - אפשר לעקר בעזרת וטרינר יהודי, ולסמוך על הרבנים המתירים לאור העובדה שמדובר במניעת צער בעלי חיים (משיב: הרב רונן לוביץ')