א', אם חד הורית בשנות השלושים לחייה, הרגישה שהחיים מזמנים לה רק אכזבות וחיפשה מישהו שיזרוק לה חבל הצלה שיחזיר אל סיפונה של אונייה יציבה וימשה אותה מים חייה הטובעניים.
היא התיישבה מולי, וכששאלתי אותה מדוע ביקשה לבוא, היא פרצה בבכי. "למה את בוכה?" שאלתי אותה. "החיים שלי קשים. שום דבר לא הולך לי", ענתה.
היא סיפרה על הילדה שהיא שמגדלת לבד, אחרי שהתגרשה מבעלה שמבוגר ממנה בכמעט 30 שנה. היא עובדת בניקיון יותר מ-10 שעות ביום כדי להביא אוכל הביתה והיא לא רואה דרך לצאת ממעגל הקושי עם 10 שנות הלימוד שלה. הכאב שלה נגע בי.
אחרי שנרגעה הסברתי לה את תהליך האבחון הכירולוגי שנבצע. צילמתי את ידיה, בדקתי את המרקם של הידיים והאצבעות ולקחתי הדפס של דיו של טביעות האצבע וכפות הידיים שלה.
הסתכלתי על הקווים בכפות ידיה וראיתי שמדובר באישה מאוד חכמה, עצמאית, עם משמעת עצמית ויכולת להשיג את מבוקשה.
אז איך יתכן שהבחורה החכמה שיושבת מולי לא הצליחה לסיים בית ספר תיכון, מבטאת עצמה בצורה ילדותית ולועסת מסטיק במהלך פגישת האבחון כאילו אינה מודעת לכללי הנימוס המקובלים?
התשובה לפער בין הפוטנציאל של אותה אישה לבין המימוש בשטח לא נמצא במקומות הבנאליים של כף היד, כמו קו החיים, הראש או הלב.
התשובה נמצאת במורפולוגיה של כף היד שמגלה את רזי נפש האדם והיכולת שלו להתמודד עם העולם שבחוץ, ובעיקר, העולם שבפנים. ב"מורפולוגיה" הכוונה לצורת כפות הידיים, מבנה כף היד והאצבעות, הצבע והצורה שלהם.
צורת האצבעות וכף היד מבטאת יותר מכל עד כמה האדם הוא בוגר ברמה הנפשית או אולי ילדותי, עד כמה הוא יציב או חסר יציבות, אם הוא בעל הערכה עצמית גבוהה או נמוכה, ועד כמה הוא נותן לגירויים החיצוניים לשלוט בחייו או מנגד, עד כמה הוא מצליח לווסת את אותם גירויים בצורה בוגרת ועצמאית.
מבנה וצורת כפות הידיים והאצבעות מלמד עד כמה האדם השלים בצורה נכונה את המעבר מהיותו ילד להיותו אדם בוגר שיכול לקחת את גורלו בידיו.
אם תסתכלו על הידיים של ילד קטן תראו שגב כף היד הוא מלא ומעוגל במקצת, והעור שעוטף אותו הוא עדין מאוד. האצבעות מלאות, בעיקר בפרקים התחתונים והן גמישות ביותר.
הנתונים של כפות הידיים משקפים את רמת ההתפתחות של מערכת העצבים המרכזית. המאפיינים המתוארים לעיל, מאפשרים לילד לספוג כמה שיותר מידע על מנת ללמוד מהר את עולמו החדש. היכולת של ילדים לווסת מידע וגירויים היא נמוכה מאוד. כל מה שיש בחוץ חודר אל נפשו בלי בלמים או מסננים.
כאשר אנחנו מתבגרים, המרקם של גב כף היד משתנה ונהיה פחות עדין, האצבעות מקבלות יציבות וצורה קשיחה יותר, וכל אלה משקפים את השינוי שחל במערכת העצבים שלנו. השינוי במבנה של כף היד והאצבעות ככל שאנחנו גדלים מבטא שינוי תודעתי, שכלי, אנרגטי, וגם שינוי והתאמה ברמה של הלא-מודע.
השינוי המבני של הידיים מאפשר לנו לווסת את המידע שמגיע מן החוץ בצורה טובה יותר. כבר אין צורך לספוג כל מה שקורה בחוץ. עכשיו אנחנו לוקחים את ההגה לידיים ומסוגלים להחליט מה נכנס אלינו ומה נשאיר בחוץ.
מרקם עור בגב כף היד עם טונוס שרירים יציב מלמד על אדם שיכול לווסת גירויים בצורה טובה ולהתרכז במטלות שלו. כאשר מרקם גב כף היד נשאר עדין מאוד כמו של ילד, הדבר יוצר אצל האדם הבוגר בעיות רבות של קשב וריכוז וחסך בהתפתחות הרגשית.
האיזון הרגשי של האדם בא לידי ביטוי בכפות הידיים גם באיזון בין הצד של הזרת והקמיצה (הצד האולנרי) לצד של האמה והאצבע המורה (הצד הרדיאלי).
אדם יציב רגשית עם הערכה עצמית גבוהה יהיה בעל אצבעות חזקות וישרות עם סימטריה טובה בין הצד השמאלי לצד הימני של כף היד. הווה אומר, שהגובה של אצבע הקמיצה והעובי שלה יהיה דומה לגובה ולעובי של האצבע המורה, הזרת תגיע עד לקו של הפרק העליון של הקמיצה ואצבע האמה תהיה ישרה ויציבה לכל אורכה.
במקרה של אדם בעל הערכה עצמית נמוכה שלא ממש מודע ליכולותיו, נראה זרת חלשה או נמוכה יותר מהרגיל וקמיצה נמוכה ודקה משאר האצבעות. אצבע האמה תהיה לא ישרה, כולה או במפרק העליון שלה.
במקרה של א', חוויות ילדות שעברה גרמו לפגיעה קשה בהערכה העצמית שלה וניתוק בין הפוטנציאל המולד שלה לביטוי שלה הלכה למעשה. ניתן היה לראות פער בין הצד השמאלי לצד הימני של כף היד ומראה ילדותי של כף היד המלמד על עצירה בהתפתחות הרגשית וברמת הבגרות.
אם נדמה את המצב של א' לספינה, נוכל לומר שיש לספינה שלה מנוע חזק עם מכשירים מתקדמים, אבל חסרים לה המפרשים ותוכנית השיוט שיכוונו אותה אל היעד הנכון עבורה. התסכול שלה נובע מהרצון שלה להיות יותר, לעשות יותר ולהשיג יותר אבל לא מאמינה שהיא מסוגלת לשום שיפור, וממילא לא יודעת לאן תוכל לכוון את מאמציה.
האם ניתן לתקן מצב כזה? התשובה היא כן.
אני מאמין שכאשר אדם מודע לכאב בחייו ורוצה לשנות ולהשתנות, ומוכן להשקיע מאמץ כדי להשתפר, השינוי הוא לא רק אפשרי אבל גם בלתי נמנע.
אז מאיפה מתחילים? מהמקום שכל שינוי יניב את התפוקה הגבוהה ביותר, וזה משתנה מאדם לאדם.
אצל א' הבעיה העיקרית שלה זה איך שהיא רואה את עצמה, תרתי משמע. במהלך השנים, מאז שהייתה קטנה זלזלו בה ולא העריכו אותה. היא הפנימה את זה טוב, ובבגרותה היא למדה שאין בה ערך. כך היא למדה להציג את עצמה, להתלבש, לדבר, ולחשוב.
השינוי אצלה יוכל להתחיל משינוי חיצוני שיחלחל לאט-לאט פנימה, הצעתי לה להתחיל לטפח את עצמה יותר, לדאוג לעצמה יותר מבחינה חיצונית - לא בשביל אחרים. זה לא מעניין מה אחרים יגידו.
בשבילה. בשביל הרגע שהיא תסתכל במראה והיא תגיד "אני אוהבת את מה שאני רואה". אחרי שהיא תתחיל לאהוב את מה שהיא רואה במראה, היא תוכל להתחיל לעבוד על לאהוב את מה שיש עמוק בתוך הדמות הנשקפת מולה.
זוהי תחילתה של הגשמה.
ואם בעוד כמה שנים שוב אראה את א', אני בטוח שגם כפות ידיה יספרו סיפור חדש, של אישה שעברה דרך. אישה שחוותה תהומות של כאב, והצליחה להגיע, עם מאמץ, אל פסגת האושר הקטן שלה.
לאונרדו דניאל – מומחה לכירולוגיה אישיותית-אבחונית וטיפולית, סו-ג'וק, NLP. אבחון-הכוונה-העצמה
