לאחרונה צפיתי בסרט "ארץ נוודים", שעסק בין היתר בבית, בהיעדר בית ובעיקר איך אנשים לוקחים איתם את חסרונו ואת משקלו של הבית לכל מקום שהם הולכים.
אלמנה בשם פרן נושאת איתה משא מכביד של זיכרונות עבר לכל מקום תוך כדי תנועה, גם כשהיא מתניידת בקרוואן, מתמזגת עם הטבע ולא מסכימה להיסגר בכלוב של קירות.
הכלוב נמצא בזיכרונות החיים בתוכה, שלא מאפשרים לה ליהנות ולהיפתח. החופש הבא לידי ביטוי בעזיבת מקום עבודה ובית, מטלות ומחויבויות, שרבים מתקשים לעשות, יחד עם ביקור במרחבי הטבע המדהימים של אמריקה מתגלה כאשליה.
לאנרגיה של זיכרונות יש משקל כבד
הסרט מאפשר לנו להיזכר ביכולת להסתדר בכל מקום שנבחר להיות בו. אנשים נדיבים במפגשים ספונטניים, שהיקום מזמן, לא משאירים אף אחד באמת לבד או רעב, אלא אם הוא בוחר בזה.
פרן השיבה למי ששאלה אותה "אם היא הומלסית?" ש"היא לא חסרת בית, היא פשוט לא גרה בבית", אך היא לוקחת אותו איתה לכל מקום.
יש בסרט קטע סימבולי בו אוסף צלחות שהיא קיבלה מזכרת מאבא שלה, שהייתה מאוד קשורה אליהן, מתנפצות לפתע ואיך היא יושבת להדביק את החתיכות הקטנות, ממאנת להיפרד ולשחרר.
הסרט הזה חובר למה שקורה בזמן האחרון ויתפוס מקום יותר ויותר. יש סביבנו כל כך הרבה הרס ובנייה חדשה, עזיבת בתים, חיפוש אחר בתים חדשים להשכרה ולרכישה, קומות חדשות הנבנות מעל בתים מתחדשים – כל אלו משקפים את דינמיקת השינויים שהאנושות חווה בכל מקום ובאופן אישי.
בשנה וחצי האחרונות גם באזור מגורי הרסו, חידשו ובנו סביבי, מאחורי, מלפני ומעלי. כך גם אני עשיתי וממש עכשיו אני שומעת את רעש הבנייה מצד בית השכן לשמאלי, שבחר גם הוא לחדש את ביתו בן 50 שנה ויותר.
בזמן שהיינו בבתים בשנת הקורונה החלו גם בחידוש הכבישים, הרחובות, גישה לרוכבי אופניים, לרכבת הקלה ולקלות הסימבולית המתלווה לזה.
כמה יופי יש בדינמיקה המבקשת להרוס את הישן ולבנות מחדש
באופן מעניין אני יכולה לראות איך אנשים כמהים לחדש, אך בפועל הם מוכנים לשנות רק קצת, שיהיה מעט יותר נוח.
השינוי הגדול שהם מוכנים לעשות זה לעבור לבית אחר. אך כשהם הולכים עם אותם זיכרונות, אותן תלונות ודאגות ומאבקים חוץ מהכתובת החדשה הרבה לא באמת משתנה אנרגטית.
הבתים לוחשים ליועצי פנג שואי, מבלי שאנשים יאמרו מילה, כיצד איך ומתי הקירות חווים וסופגים את האנרגיה של דיירי הבית, ומוכיחים שוב ושוב, שהדפוס האנושי המהדהד לבתים משתנה מעט אם בכלל.
כך, למשל, לאחרונה בתמיכת הפנג שואי אני מסייעת למשפחה, שהתגוררה בשנים האחרונות בדירה הממוקמת בבניין חדש - שהתגלו בה עובש, נזילות ורמת לחות גבוהה - למצוא בית בריא ויהי מה. אולם, במהלך החיפוש, דווקא בתים לא בריאים מכל הסוגים היו מנת חלקם של דיירי הבית בחיפוש המייגע.
הם הספיקו לפגוש דירות של אנשים שזה עתה נפטרו או חלו, בתים חשוכים, בתים חסומים, בתים שאזור הבריאות שלהם חסר באופן כללי או לא תומך בריפוי בעלי הבית באופן אישי ובתים שהאנרגיה בהם לא זורמת בנינוחות בכל מיני רמות. אלה באים שוב ושוב לפתחה של אותה משפחה, שבסך הכל ביקשה לקבל תמיכה לבעיות הבריאות שלה.
תעצרו רגע ותשאלו - מה תסכימו לשחרר, לנקות, לחדש, לשנות? האם תרצו שינוי אמיתי או מעט יותר נוח? הבית יתמוך בכל מה שתאפשרו לעצמכם לחוות.
שרונה פומס על בתים ונדודים
שרונה פומס, פנג שואי
