בתקופה כה נפלאה זו של שינויים, העונה משנה את צבעיה, הרגשות משתנים ואנו מתעוררים דרך סולם אלוהי של תודעה. רוחות הסתיו מנשבות ומעיפות את כל הסיבות, הזיכרונות ואת ההשפעות הישנות על חיינו ואנו חווים יותר ויותר התגלות וחיבור שלנו עם עצמנו.
אמש נפרדתי מאישה יקרה ואהובה שלא ידעה שהיא כזאת ולא יכלה עוד לשאת את ייסורי הנפש, הבדידות והדיכאון וקפצה אל "מותה"/ מציאות אחרת.
בעזיבתה היא סייעה לרבים לחוות פרידה, להעלות רגשות של עצב וכאב ולפתוח להם את הלב. לשמע התגובות השכיחות על לכתה תהיתי מה אם נסכים לראות את טבעו האמיתי של העולם המשתנה ושל עצמנו באמת?
אנשים בוחרים לבוא או ללכת, תפיסות מתות ונולדות תפיסות חדשות, כמו העלים הנושרים מהעץ. העץ או העלים לא פוחדים משינוי, לא חוששים מאובדן ולא חושבים לרגע שמשהו לא בסדר עם זה.
בחודשיים הקרובים רבים יוקירו תודה על המתרחש בחייהם ויהיו גם רבים שלא. בעת הזאת רבים חווים פרידה מהישן דרך מערכות יחסים שעה שאחרים חוברים לשותפות נפלאה. חלק חווים יציבות, אחרים בהירות ויהיו כאלה, שילכו מעבר לשטויות של האגו ויחוו מיזוג פנימי הרמוני שפועל מעבר לקוטביות של מי צודק ומי טועה. בסופו של דבר כולם צודקים כי כל אחד בוחר עבור עצמו דרך שונה וייחודית.
בלבנו הפתוח נוכל לראות את המדהימות של האנשים, שבחרו להשתתף במשחק של חיינו, נוכל לראות אותם מעבר למה שהם אומרים או עושים, לראות את קרני האור מבקשים להיראות מתוכם מבעד לשכבות מעורפלות של דחיסות. נאתגר את עצמנו כשנבחר לראות את האור דרך הפוליטיקה המשתנה כי אין באמת מפלגה טועה או צודקת . נאתגר את עצמנו לראות מעבר לקוטביות כי בסופו של דבר אין צודקים או טועים. זה על כל אחד שהולך את ההליכה שלו.
כשמסתכלים על התמונה הגדולה ממקום של חמלה כולם מנצחים. לא משנה כמה ואיך נושבות רוחות הטורנדו הסוערות בבחירות באמריקה או מה יקרה ומתי בארץ, הם יובילו בסופו של דבר לסדר הרמוני חדש.
ניקח נשימה עמוקה, נחליף את התפיסה הישנה שיש לנו עוד מה להוכיח ולרצות ונעצים את התקווה שמשתוקקת לעלות לחזית בימים אלו.
שרונה פומס, פנג שואי
