לפני כ-17 שנים, בביקור אי שם בכפר נידח ועני בקמבודיה, לראשונה נפעמתי לראות בתוך מי ביצה עכורים לוטוסים ורודים בשיא פריחתם. הלוטוסים פרחו במלוא הדרם למרות זיכרונות טריים ממלחמה עקובה מדם שחוותה קמבודיה עד סוף שנות ה-80. כמה סימבולי.
פרח הלוטוס הפך לסמל בכל תרבות המזרח, בהודו, בטיבט, בסין וגם בתרבויות עתיקות אחרות כמו יוון, מצרים העתיקה. פרח הלוטוס מרבה להופיע באומנות הסינית.
במצרים העתיקה הוא מסמל את היקום, את האנרגיה הנקבית ואת רה אלת השמש. במזרח הפרח מייצג מסתורין קדושה, רומנטיקה, יופי ואת הגלגולים הרבים שאדם צריך לעבור כדי לשחרר כאב והיאחזות בעולם החומר.
מסע חייו מתחיל בבוץ, בבורות, בחשיכה עד שהוא זוכה לחוות הארה או נירוונה. פריחתו הוא במגוון צבעים והוא גם מייצג טהורות, לידה מחדש, התחדשות ועוצמה פנימית.
שרונה פומסצילום: נוח שחריחודו של פרח הלוטוס שהזרע שלו יכול לעמוד אלפי שנים ללא מים ולנבוט שנים מאוחר יותר. הוא גדל בסביבה בוצית והוא עוקב אחר מחזוריות השמש. בלילה הוא יורד להתכסות מתחת למים וביום, באורח פלא, הוא שב לפרוח, נושא בגאון את פניו אל השמש, גבוה אל השמיים. עלי הכותרת הרב שכבתיים שלו מוסיפים לחוות התרחבות כל פעם מחדש. בזכות שעווה המגנה על עלי הכותרת הוא מתחדש עם פריחה יפיפייה ונקייה. אי אפשר להתעלם מיופיו של הפרח הנקי והמקודש הבולט בסביבה העכורה.
נזכרתי במשמעות העמוקה שלו ובהיותו כה רלבנטי לייצג את השינויים המתרחשים כעת. באופן סימבולי הוא מתאר את מצבנו האנושי.
כיצד הוא רלבנטי למה שקורה עכשיו?
הקדמונים ידעו שבסופו של המסע צפויה לנו הארה. הם גם ידעו לחזות שזה יקרה אחרי 2012. אם נתבונן על העולם עכשיו, הבוץ מסמל את הכאוס ואת הסחות הדעת והלוטוס היפיפייה מייצג את ההארה שרבים יחוו יותר ויותר בשנים הקרובות.
כאשר אדם משחרר אשמה שלקח על עצמו והפנה כלפי אחרים, כשהוא משחרר היאחזות בעולם החומר ומתחיל לקחת אחריות על חייו, הוא זוכה להפריח את יופיו.
הלוטוס מחובר לסביבה ועם זאת שונה ייחודי, ההארה מתאפשרת כאשר הרגליים על הקרקע כמו החיבור של הלוטוס לאדמה. או אז הראש יכול ללכת אל מעבר לפיזי ולגשמי. בסימבוליקה מעוררת ההשראה הזאת, נשמח להיזכר שאפשר להיות בעולם הזה, לא משנה כמה הוא מזוהם, דביק וחשוך, ועדיין לפרוח. במילים אחרות אפשר גם לומר שהלוטוס פורח בזכות הסביבה הבוצית. באופן דומה בני אדם יכולים לצמוח בזכות המסע המאתגר שהם חוו.
הקדמונים וגם הטבע נתנו לנו סימנים לקבל השראה ולהיזכר לפתוח שוב את הלב כמו פרח להשיב לעצמנו את הבהירות, התקווה, היופי ואת האמון בעצמנו. בכל יום שנבחר נוכל להיוולד מחדש. כי עכשיו יותר מאי פעם זה זמין ואפשרי.
שרונה פומס, פנג שואי
