הבשורה על פי שאשו
לחגוג את חג המולד בישראל זה כמו להדחף למסיבה שלא הוזמנת אליה, וזה גם חבל, כשיש עוד מסורות שאפשר לייבא לכאן מחו"ל
מי שרוצה גליון בלייזר במתנה הביתה שילחץ פה , פה או פה .
בחודש דצמבר האחרון שמתי לב לתופעה מוזרה מאוד: המון ישראלים, לא כאלה שהוטבלו בלידתם, אשכרה חוגגים פה את חג המולד. כאילו, אני חושב שרובם לא ממש משקיעים בעץ אשוח והולכים לשבת על ברכיים של מישהו באיזה קניון — אבל כן הולכים על הקטע של המתנות, הקישוטים וכל זה. עכשיו, שיהיה ברור, אין לי באמת בעיה עם זה. כלומר, בטח לא במובן שלחברי ארגון להב"ה יש. אני סתם מוצא את זה קצת מעפן לחגוג חגים של דתות אחרות. אין שום דבר רע ברצון של אנשים לחגוג וליהנות, רק שזה מרגיש לי כמו להידחף למסיבה שלא הוזמנת אליה. חוץ מזה, עם כל הכבוד, יש כל כך הרבה דברים מגניבים יותר שאפשר לייבא לכאן מחו"ל, אבל אין לי את הסבלנות לפנות למשרד החוץ בעניין הזה, אז אני פשוט אפרוק את זה עליכם:
1) להיראות מגניב על וספה כמו האיטלקים. אם ביקרתם פעם ברומא, בטח שמתם לב לטריליוני הגברים והנשים שמתניידים שם על וספות (כאילו, באמת וספה, מתוצרת Vespa) ואשכרה מצליחים לגרום לסיפור הזה לעבוד. לא מבחינה תחבורתית — כי רומא עדיין פקוקה רצח, וכל המקומיים מתייחסים לתמרורים ורמזורים כמו לקישוטים שתלתה העירייה — אלא מבחינת סטייל. הם אשכרה נראים פגז על מכונת התפירה המטרטרת הזאת, בזמן שיחידי הסגולה בישראל שעדיין מתניידים על הדבר הזה הם שליחים בעשור השביעי לחייהם, או המעיקים האלה שאוספים ומשפצים דברים. הבהרה חשובה: אין לראות בפסקה הקודמת המלצה לווספה עם סירה. לאישה שלכם מגיע יותר מזה.
2) לתגמל שתיינים כמו הצ'כים. לפני כמה שנים הייתי בפראג. ישבתי שם באיזה בית קפה, והזמנתי פילזנר מהחבית. המשבית שמחות שאיתו טיילתי הזמין מים מינרליים, והבירה שלי עלתה איזה חצי יורו פחות משלו. במילים אחרות, הצ'כים לוקחים מים, מוסיפים להם לתת, כשות, מערבבים, מתסיסים, מודדים אלכוהול, ומכניסים לבקבוק זכוכית — ועדיין לוקחים על זה פחות מסתם מים בבקבוק פלסטיק. ככה רבותיי שומרים כבר שנים על תואר שיאני צריכת הבירה העולמית. וגם נמנעים מהניג'וס הזה של "ישראל מתייבשת", אבל זה כבר סתם בונוס צדדי.
3) לישון צהריים כמו הספרדים. כאילו, ממש בצורה מאורגנת ומקובלת. אני לא מדבר על המקרים שאתה מנקר במשרד על המקלדת כי אכלת בצהריים חומוס פול אצל הסורי, ועוד בלי להתבלבל קינחת עם תה ומלבי.
4) הפטיש לשלטי ניאון של היפנים. בגדול, להתחיל לדבר על פטיש בהקשר של יפנים זה מדרון חלקלק שעשוי להסתיים באייטם מחריד על סטודנט מקיוטו שהתחתן עם תיבת הדואר שלו, אבל דווקא את הסטייה שלהם עם הניאון אני אוהב. יכול להיות שזה מצועצע ומיושן, אולי זה טוחן חשמל ולא ידידותי לסביבה, ואני מניח שאם אתה גר מול שלט ניאון ענק זה מסוג הדברים שהופכים אדם רגיל לרוצח המונים. אבל בחייאת, איזה מגניב זה.
5) זריקת הזין המובנית של היוונים. די מדהים שבמרחק של שעת טיסה ועוד איזה שקיק בוטנים מהדיילת, נמצאת מדינה שהיא בדיוק ההפך הגמור מישראל. כאילו, אנחנו מחזיקים מעצמנו חפיפניקים, אבל האמת היא שבקטע הזה היוונים לא רואים אותנו ממטר. אתם חייבים להעריך אומה שבה התוכניות הכי רחוקות שמישהו מוכן לעשות זה איזה דג לטגן לצהריים, או האם הגיע הזמן לכפכפי אצבע חדשים. יכול להיות שגם אנחנו היינו כאלה אם היינו יודעים שמקסימום אם נסתבך אז הגרמנים כבר ישלמו עלינו, אבל נראה לי שזה משהו הרבה יותר מובנה באופי הלאומי. נכון, לפעמים המשברים הכלכליים הולכים מספיק רחוק עד לרמה שאנשים שם כבר חושבים פעמיים לפני שהם זורקים מטבעות על כדורסלנים, אבל רוב הזמן הם לא מטרידים את עצמם בדברים כאלה. קיבינימט, אפילו פטה זה משהו שהם המציאו כי לא היה להם כוח לחכות לגבינה שיש לה ממש טעם.
6) האפשרות לקנות אוכל בלי לצאת מהאוטו של האמריקאים. נו, מה שהם מכנים Drive Thru כמו שיש במקדונלד'ס. רק שיהיה לא רק במקום שמגיש המבורגרים דקים וארוחות ילדים עם צעצוע מעפן. אני מניח שזה עניין של מקום — הרי פה אפילו במסעדות ממש טובות חניה לאורחים זה לא משהו שקיים — אבל מבאס אותי שאפילו מחוץ לעיר הקונספט הזה לא תפס. כל בר דעת שאי פעם חווה את המיגרנה הכרוכה בלהכניס ולהוציא ילדים מהאוטו יבין את היתרונות הגלומים ברכישת אוכל בצורה הזאת. ואם אתם מודאגים מהקטע של לאכול בתוך הרכב, אז חלאס עם זה. מי ישמע איזה מאסטרפיס מוטורי היונדאי שלכם מהעבודה.
7) הקואלות של האוסטרלים. נכון שבשביל טיפוסים מנומנמים שלועסים עלים כבר יש לנו כאן תימנים מבוגרים. אבל אותם פחות נפוץ לראות מחבקים עץ, והם גם לא מגיבים טוב לליטופים. נראה לי.
למקרה שפספסתם:
• אמרו לה שהיא חשופה מדי, רוכבת על הצלחות ועושה פרובוקציות בכוונה. אבל עדן פינס לא משחקת לפי כללי המשחק .
• דני קושמרו לקח את פורמולה E לסיבוב בעתיד.
• קוראים קדיש על תרבות הפיטנס ומחבקים את הגוף הרך והרופס. איך? ממש ככה .