אקסטרה אקשן: בדקה ה-19 תגידו "וואו"
Extraction הוא סרט אקשן עם עלילה שבקושי מצליחה להחזיק אותו עד הסוף. אבל כשהפעלולן הטוב ביותר על הסט הוא הבחור עם המצלמה - מי בכלל צריך עלילה
Extraction הוא הסרט הראשון של נטפליקס השנה שהיה יכול להפוך לשובר קופות בקולנוע. אפשר בקלות לדמיין אותו הולך בעקבות סרטים כמו "המטרה הבית הלבן", "המטרה לונדון" ושאר סרטי ג'רארד באטלר, מופץ בסינמה סיטי ומביא מאה אלף גברים לצפות בו.
זה לא עניין של מה בכך, כי כבר חמישה חודשים שהסרטים שנטפליקס גורפת אל פינו קרובים להיות בלתי אכילים. "הצדק של ספנסר" - סרט המשטרה הקשוח של מארק וולברג, והלהיט הגדול של נטפליקס ברבעון הראשון של השנה (85 מיליון צפיות) - היה הטוב ביניהם, והוא היה די בינוני.
לכן, בלי בדל ציפיות התיישבנו לצפות ב-Extraction, סרט פעולה אולטרה קשוח עם כריס המסוורת' בתפקיד הראשי ועם במאי בשם סם הרגרייב שמעולם לא שמענו עליו. החשש מעוד חלטורה זולה ומחופפת שמגיעה לנטפליקס כי אף בית קולנוע ממילא לא היה רוצה להציג אותו היה גדול.
אחרי 19 דקות עצרנו את הסרט עם מבט מופתע. לא שהפתיחה היתה טובה במיוחד, כמו התחושה שמאחורי הסרט הזה עומד מישהו שיודע מה הוא עושה. זה יתרון נטפליקס על פני הקולנוע: אפשר לעצור לשנייה את הסרט ולהיכנס רגע לגוגל כדי לקרוא מי עשה אותו. כן, אנחנו אוהבים לראות סרטים בלי לדעת עליהם כלום מראש, בלי ציפיות ודעות קדומות - אבל יש רגעים שבהם הסקרנות גואה. בסרט הזה - שבעברית קיבל את השם "טיילר רייק: חילוץ" - זה קרה אחרי 12 דקות.
בימוי: מחלקת האפקטים המיוחדים
מי שעומדים מאחורי Extraction הם האחים ג'ו ואנתוני רוסו, הבמאים של "קפטן אמריקה: חייל החורף" ושל שני סרטי "הנוקמים" האחרונים והאולטרה-מצליחים. שניהם הפיקו, והתסריט של ג'ו רוסו מבוסס על רומן גרפי שהאחים היו שותפים ליצירתו. לתפקיד הבמאי הם הביאו את הרגרייב, שהיה איש הפעלולים בסרטיהם.
זה הרי בדיוק האופן שבו האחים וואשובסקי יצרו את "ונדטה", אותו הם כתבו והפיקו ומי שביים בשמם היה איש הפעלולים שלהם, ג'יימס מקטיג. כנראה שיש לאחים במאים משהו עם האצלת סמכויות, או עם אנשי פעלולים.
בכל מקרה, שיתוף הפעולה של האחים רוסו עם הרגרייב יצר את אחד מסרטי האקשן האינטנסיביים, האלימים והווירטואוזיים של השנים האחרונות. הוא לאו דווקא סרט, אבל יש בו משהו ממש מצוין.
חייל החורף
המסוורת מגלם את טיילר רייק, שכיר חרב אוסטרלי עם משאלת מוות שנשכר לחלץ את בנו של ברון סמים הודי, שנחטף על ידי יריבו מבנגלדש. רייק צריך לחלץ את הילד מבית השבי שלו וכמו שחקן פוטבול, לרוץ עם הכדור עד קצה העיר (דאקה) כדי להעביר אותו לחוף מבטחים, כשכל העולם התחתון הבנגלי רודף אחריו.
מבחינת תקציר ואינטליגנציה עלילתית, Extraction זהה לסרטי סילבסטר סטאלון משנות ה-80, שבהם חייל לשעבר נכנס למלחמה לא לו ומבעיר אזור שלם במדינת עולם שלישית, תחילה למען שכרו האישי, ובהמשך בגלל מצפונו.
אני מציין את ההפתעה מהסצנה בדקה ה-19 (ותכף תגיע עוד אחת), כי עד אותו רגע Extraction נראה כמו סרט פעולה נחות ומיושן שמלקט אליו את כל הקלישאות ששאר הסרטים כבר לא מוכנים להכניס לתוכם: לגיבור שלנו יש טראומה בדמות בן שמת בגיל צעיר ממחלה, ונישואים שהתפרקו בעקבות הטרגדיה. לכן הוא כנראה כל כך אדיש לחיים וזריז לרוץ לכיוון קליעים.
אבל אם בסצנת המכות הראשונה העיניים מתרחבות למראה בלט האגרופים והיריות המהיר והקיצוני באגרסיביות שלו, בדקה ה-34 פותח את המערכה השנייה סיקוונס מרדף שומט לסתות שהוא בקלות הסצנה הכי מרשימה שנראתה בסרטים עד כה לשנת 2020.
זה שוט ארוך ורצוף של 12 דקות (שכמובן בנוי מעשרות שוטים קצרים יותר שהותכו יחד באופן שברובו עובר חלק) של מרדף מכוניות שהופך למרדף רגלי, שבו לא רק נדמה כאילו שכוכבי הסרט נופלים מהגג (זה חלק מאחיזת העיניים של הסצנה הזאת, הרגע שבו הפעלולנים מחליפים את השחקנים במה שנראה כמו שוט רצוף ולא חתוך), אלא גם המצלמה עצמה נופלת איתם מקומה לקומה.
בראיון ל"ניו יורק טיימס" חשף הרגרייב - בעצמו פעלולן לשעבר - שבשוטים האלה הוא הפעיל את המצלמה בעצמו, וקפץ איתה מהגג יחד עם הפעלולנים והשחקנים. לפעמים כל מה שצריך כדי להיות במאי זה את האומץ ליפול מהגג.
וכיתתו מגרפתם
תוך כ-40 דקות Extraction פורש את ארסנל כלי הנשק והאמל"ח שלו, באמצעותם יחסלו הגיבורים והנבלים זה את זה, מרחוק ועד הקרוב: רובה צלפים, טיל נ.ט, רובה סער, רימון, מקלע, אקדח, דריסה על ידי מכונית, דריסה על ידי משאית, דלת של טנדר, השלכה מבניין, סכין, שברייה, ספל ומגרפה. כן, מגרפה.
הרגרייב והאחים רוסו אמנם יוצאים מנקודת מוצא עלילתית שמזכירה את סרטי הפעולה של גולן-גלובוס משנות ה-80 או המערבונים של שנות ה-50 (דמיינו את הסרט כ"שיין" של המאה ה-21, הקאובוי שמגיע להציל ילד), אבל כשזה מגיע לאקשן, יריות ומכות, הם מיישרים קו עם ההישגים העצומים בתחומים שמגיעים מהקולנוע האסייתי: "הפשיטה" האינדונזי של גארת אוונס ו"אונג באק" ו"טום יון גונג" התאילנדים של טוני ג'ה.
לפרקים, בייחוד באותו סיקוונס ארוך ווירטואוזי, אי אפשר שלא לחשוב על הרגעים פורצי הדרך של אלפונסו קוארון והצלם עמנואל לובצקי ב"הילדים של מחר", ובעיקר בשוט הארוך והרצוף המתרחש כולו בתוך מכונית, במרדף בנסיעה ברוורס. כל זה בא לומר ש-Extraction אמנם לא מצטיין באלגנטיות תסריטאית, ואינו מחדש דבר שלא נראה קודם בתולדות הקולנוע, אבל לכמה דקות ארוכות ומופלאות של פעלולי קולנוע, Extraction הוא הסרט הראשון השנה שיגרום לכם להגיד "וואו", פעמיים בתוך חצי שעה.
אגב - שלוש הערות שוליים לגמרי לא למבחן
1) האחים רוסו התחילו את דרכם כבמאים של הסיטקום "קומיוניטי", שכל שש עונותיו עלו באחרונה בנטפליקס. צפייה רצופה בעונה הראשונה של "קומיוניטי", שהאחים חתומים על לא מעט מפרקיה, מפתיעה, כשמבינים שהצמד השתדרג מבימוי קומדיה טלוויזיונית - לאנשים שחתומים על הסרט הקופתי בכל הזמנים ("הנוקמים: סוף המשחק").
2) אפרופו אחים - לכריס המסוורת יש אח, ליאם המסוורת (אקס מיילי סיירוס). הם נורא דומים, אלא שכריס כוכב ענק וליאם לא. בימים אלה ליאם מככב בסדרת הרשת The Most Dangerous Game בשירות הסטרימינג החדש, "קוויבי", ומגלם בה אתלט לשעבר שמצוקה כלכלית ומחלה ממארת גורמים לו להסכים להיות הניצוד במשחק ציד לחיים ולמוות שבו עשירים מכל העולם רודפים אחריו כדי להרוג אותו ברחובות דטרויט.
3) באחת הסצנות בתחילת הסרט פונה הנבל, איל סמים מבנגלדש, אל חבורת ילדים בכנופיה שלו. הוא מאיים עליהם שאם לא יסגירו את מי מהם שגנב ממנו הוא יהרוג אחד מהם. שתיקה. ואז לוקח הנבל את אחד הילדים וזורק אותו מהגג (גם כדי להמחיש לנו שלנבל, כמו גם ליוצרים, אין רחמים).
ואז הוא חוזר לשאר הנערים ושואל האם הם כבר מוכנים להודות. "כן", אומר אחד מהם. "מי הגנב?", שואל אותו ברון הסמים. "הילד שכרגע זרקת מהגג", הוא עונה. הנבל מבסוט מהשנינות ומורה לקציניו לתת לנער הזה, שיחזור בהמשך הסרט, רובה. ידידי עידן אלתרמן הזכיר לי שהבדיחה האכזרית הזאת בעצם גנובה מ"רשימת שינדלר".
דלגו ישר ל
אם אין לכם סבלנות וכוח לעלילה, הנה קטעי הפעולה שלא כדאי לכם להחמיץ
1) דקה 19: סצנת מכות אינטנסיבית של טיילר נגד שוביו הבנגלים של אובי. טיילר מחסל את אויביו בזה אחר זה באמצעות שולחן, ספל ומגרפה.
2) דקה 34 עד 45: המועמדת הגדולה הראשונה לתואר סצנת השנה בסרטים. סיקוונס מרדף מטורף שמצולם ברצף במשך 12 דקות. מתחיל עם מרדף מכוניות - כשהמצלמה יוצאת ונכנסת מתוך המכונית - ממשיך ברגל, עולה במדרגות, קופץ מגג למרפסת ונופל ממנה לרחוב. והכל כשהמצלמה עולה, יורדת, נוסעת ונופלת יחד עם הדמויות - עד שהגיבור שלנו נדרס על ידי מכונית.
3) דקה 75: כריס המסוורת נגד דייוויד הארבור בקפ"פ במטבח.
4) דקה 81: כאן מתחילה המערכה האחרונה, הסיקוונס שכל הסרט חותר אליו, שבו שתי הדמויות הראשיות משתפות פעולה כדי לחצות גשר שיוציא את הילד לבטחה. 20 דקות של מכוניות, יריות, מסוקים וצלפים.
לפנייה לכתב/ת 
