הטריפ הרע של סטינג
"הזויים", סרט תעודה חדש בנטפליקס על סמים פסיכדליים, שובר את שיאי הצפייה אבל לא מצליח להכניס אף אחד לסרטים
אחת הדרכים היעילות להפסיק לפחד מאנשים עם כוח היא לדמיין אותם ערומים. הבוס, השוטר, הפוליטיקאי והטייקון מסתירים מתחת למדים או לחליפה גוף אנושי על כל חולשותיו. זה בדיוק כוח המשיכה של "הזויים", הדוקו החדש של נטפליקס שמושיב קומיקאים, שחקנים ושאר ידועים לא לשיחה על הקריירה אלא על טריפים.
כמה נעים לדעת שסטינג ובן סטילר, שרה סילברמן ואייספ רוקי, קארי פישר ודיפאק צ'ופרה ואנתוני בורדיין - ורבים אחרים - אכלו סרטים ובלבלות בדיוק כמו שכולנו אכלנו בטיול אחרי צבא. מאוד נעים, אם לשפוט לפי מדד הפופולריות. סרט התעודה החדש, Have a Good Trip במקור, האמיר בקלות למקום מספר 8 ברשימת הסרטים המובילים של ענקית התוכן.
ב-85 דקותיו, "הזויים" נותן למרואייניו להוביל אותנו בנבכי סיפורי הדליקות שלהם. ואלה סיפורי טריפים אופייניים מהסוג שמוכר לכל מי שהתנסה בסמים פסיכדליים כמו LSD, פטריות הזיה, פיוטה או איוואסקה. הטריפ הרע של סטינג, שנאלץ לעזור ליילד עגל תחת השפעת פיוטה. הבילוי עם הומלסים של שרה סילברמן. השיחה של בן סטילר המפוצץ עם אביו, הקומיקאי המנוח ג'רי סטילר. הפונץ' התמים לכאורה שלמעשה מכיל סם, ההיפית שצונחת ללא חיים על רצפת המוטל באמצע ריקוד. הטוב והרע של הסמים בעלי ההשפעה הקיצונית ביותר על המוח, שמחקרים מראים שיכול להיות להם שימוש טיפולי ומיטיב.
בלי תיעוב ובלי פחד
אבל "הזויים" הוא לא סרט הזוי. הצורה והתוכן הם שני קווים מקבילים, במקרה הזה. הבמאי בחר ללוות את הראיונות בהמחזות של דבריהם על ידי שחקנים ובקטעי אנימציה, ובפרודיה על סרטי "לא לסמים" בנאליים עם דמויות שבול אסיד אחד מחרב להן את החיים. הפרודיה לא תורמת שום דבר לתוצאה הסופית, וההמחזות הן פספוס גדול.
קולנוע וטלוויזיה מראים לנו סיטואציה, וסמים משפיעים על התפיסה של מי שנוטל אותם. הדרך היחידה שלנו להבין שמשהו עובר עליו, היא באמצעות ההתנהגות שלו. בגלל זה, המסומם הטלוויזיוני והקולנועי בדרך כלל מדבר בקול איטי ונמוך, ואם המצלמה מראה את נקודת המבט שלו מוסיפים אפקט של טשטוש ראיה. ארגז כלים די דל, בטח מול עושר החוויות שהסרט מדבר עליהן. הפרנויות, הטירוף הזמני, האופוריה וקל וחומר התובנות - נשארים דיווח של המרואיינים. אנחנו מאמינים להם כי אנחנו מאמינים לסטינג ולשרה סילברמן כשהם מצולמים בנוחות ביתית. הם נראים כנים, ואנחנו מאמינים לדבריהם. אבל אנחנו לא רואים ולא מרגישים שום דבר "טריפי".
בשביל לתת לנו את ההרגשה הזאת, צריך לשנות את הסיטואציה ולא את מי שתופס אותה דרך פילטר של סמים. ללכת על הפתרון האקספרסיוניסטי, כמו ב"פחד ותיעוב בלאס וגאס". לתת לרצפה לרקוד ולעובד המלון שמחנה את רכבי האורחים להפוך לאיש חוק מאיים. עד אז, לדבר על סמים זה כמו לדבר על סקס. גם אם פה ושם זה טיפה מחרמן - הרבה יותר אפקטיבי לשים מוזיקה ולהזיז את האגן.
כשהאנימציה מוגבלת לשפה ויזואלית קלישאתית של גרייטפול דד פינת "צוללת צהובה" עם נגיעות של צורות גיאומטריות בקליידוסקופ, הכישלון הופך בוטה עוד יותר. כשמפשיטים את הסיפורים ממספריהם המוכרים והכריזמטיים - לא נותר מהם הרבה. עם פחות מעשר חוויות פסיכדליות בסטוק, יכולתי לתת להם נוקאאוט רק בזכות הפעם ההיא ששתיתי שש כוסות תה דטורה בטעות, בזכות הטריפ הנפלא ההוא בסיני שלא ירד לי יומיים וכבר חשבתי שככה אישאר לתמיד, או בזכות הלילה המחריד ההוא במסיבה בבניין נטוש כששוטטתי מבועת בין מאות קלאברים ולא הצלחתי למצוא את המסיבה.
מנת פתיחה
2020 היא שנה רעה וטובה לסמים הפסיכדליים. כמו אחותם הקטנטנה מריחואנה, הפריחה הגדולה שלהם היא על מדף התרופות ולא בצריכת פנאי. מחקרים חדשים מראים שסיווג ה-LSD למשל יחד עם חומרים מסוכנים כהרואין וקוק עושה עוול לחומצה המושמצת. כולם מודים היום שלא מדובר בחומר ממכר. מליצי היושר מודים שהוא לא מיועד לכולם ושבכלל לא צריך לצרוך אותו כסם מסיבות שדופק את המוח. המקטרגים מאשרים בחצי פה שדרוש מחקר נוסף.
ועם זאת, לכו תשיגו היום אסיד נוזלי נקי ולא איזה רעל מעבדות נחות שאלוהים יודע מה מקורו ומה ההרכב הכימי שלו. ואם כבר השגתם, כנראה שלא תטפטפו אותו לפה במסע מדברי עם שמאן. לא. או שתעשו מיקרו-דוזינג כמו המילניאלים שאתם בשביל לתת למוח טעימה מהיכולת המופלאה לראות תבניות בכל מקום - ולנצל אותה בכלל לעבודה. או שתעברו טריפ רגוע לבד, בטבע או בבית, עם מוזיקה באוזניות ומספיק מים וכרית נוחה ותנוחת מדיטציה. איפה אתם ואיפה האנטר ס. תומפסון. איפה אתם ואיפה טימוטי לירי. איפה אתם ואיפה אלברט הופמן.
לדבר על סמים זה כמו לדבר על סקס. אחרי יותר מעשור בלי סמים פסיכדליים, כמעט בלי מסיבות טבע גדולות, "תנו צ'אנס לטראנס" פיס אנד לאב ופצצות לגבות, "הזויים" זה הכי הרבה שאפשר היום לקבל. פה למטה תמצאו כמה סרטונים ממסיבות עבר בארץ ובעולם, עם טרקים שיעירו בגוף שלכם את מה ש"הזויים" ניסה להזכיר למוח.