הישראלים שמנגנים אמריקנה

נראים ומריחים כמו סוויט הום אלבמה. להקת OSOG(צילום: אופיר אייב)

1. OSOG - Americana Punk

לישראלים יש מערכת יחסים לא פתורה עם התרבות האמריקאית. שלושת העשורים האחרונים, מבחינה תרבותית, הציגו מאבק בלתי נגמר בין הרצון להיות כמותם לבין הרציון להיות אנחנו.

מצד אחד סופגים את תרבותו של הדוד סאם, מצד שני עדיין מנגבים טחינה מהפלאפל של הרצל. אפשר למצוא את המתח הזה בערך בכל תחום מוזיקלי – תקשיבו ללהיטי הרדיו מהתקופה האחרונה ותמצאו את נועה קירל "נלחמת" בישי ריבו – ואולי זה למה ההרכב הלגמרי ישראלי OSOG הוא תופעה כל כך מעניינת.

(עציוב: עידן אפשטיין (idannn))

ההרכב, מבית היוצר של סולן בצפר לשעבר אביטל תמיר, יוצר מוזיקת אמריקנה טהורה – פולק-בלוז-קאנטרי מזוקק ואנרגטי שנשמע, נראה ומריח כמו סוויט הום אלבמה. לא תמצאו שם מאמץ מיוזע לדחוף סלסולים או כל אלמנט ישראלי טרנדי, אלא מוזיקה מנותקת מחבל הטבור המזרח תיכוני. במקום אותו חיבור מאולץ מציעים באוסוג חיבור הרבה יותר טבעי עבורם – מטאל ופאנק, המקורות המוזיקלים של כל חברי ההרכב.

לא תמצאו כאן דיסטורשנים של ממש, אבל האנרגיה, המבנה המוזיקלי והרוח החופשית של הז'אנרים האלו שוררת בין כל תו ותו, גם אם הוא מנוגן על בנג'ו. האלבום החדש שלהם, שמצליח להציג את המישמש המוזיקלי היפהפה הזה באופן השלם ביותר, בהחלט מגלם בשמו את התוצר – אמריקנה פאנק, ואף מילה על ישראל.

2. Boyfriend Country

בימים בהם אין כל כך הרבה בוקרים, הז'אנר האמריקאי מכולם, קאנטרי, נאבק לשמור על זהותו. כשלהיות קאנטרי אומר להיות תומך טראמפ, גם הטרובדורים מהמערב הפרוע צריכים להשתנות. אפשר לראות הרבה גלים, טובים ורעים, מכים בעולם הקאנטרי ומשנים את הז'אנר השמרני לאט לאט.

הברו (Bro) קאנטרי מהעשור הקודם, למשל, הפך את הז'אנר לקלישאה של עצמו עם שירי מסיבות-טנדר-בחצר-בחורה-במכנסוני-ג'ינס-ובירה-מקומית שיצאו מכל החורים. אחריו הגיע גל קאנטרי גנרי על בסיס אותו מקצב נקישת אצבעות בלתי נסבל. ועכשיו? ובכן, הכירו את הקאנטרי של הבויפרנד.

המונח Boyfriend Country נטבע על ידי עיתונאי בילבורד טום רולנד בנובמבר האחרון ומגדיר את הגל האחרון ששוטף את הז'אנר – שירים רומנטיים, מתקתקים, מלאי הערצת והאדרת נשים שקשה שלא לראות את צביעותה, במיוחד כשהיא מגיעה מאותם אנשים שלפני רגע שרו על תחת במכנסוני ג'ינס.

נראה שאמני הקאנטרי המצליחים הבינו שנשים הן קהל יעד לא קטן, והחלו ליצור למענן שירי קיטש מתקתקים שמושלמים לסצנה רומנטית בתוכנית כמו "הרווק" (ואכן, מושמעים שם הרבה). עם שמות שירים כמו Beautiful Crazy (של Luke Combs) או Speechless (של הצמד המצליח Dan+Shay), פלא שהז'אנר לא קורס מרוב שמאלץ סכריני. אז תיזהרו, כי בעוד לא הרבה זמן זה הולך לדלוף גם לפופ האמריקאי, ולהגיע לכאן.

3. Patsy Cline – Greatest Hits

יש מעט מאוד קולות נהדרים כמו זה של פטסי קליין. על אף שהיא נחשבת כאחת מהקולות המשפיעים ביותר בפופ של מאה השנים האחרונות, אני חושב שכאן בלבנט היא קצת נעלמה מתיעודי ההיסטוריה ותחנות הרדיו. זו הבעיה עם קאנטרי, גם אחת מהזמרות הגדולות ביותר בז'אנר לא חוצה בהרבה את גבולות ארה"ב.

בשיחות המוזיקאים הגדולים שנקטפו בגיל צעיר מזכירים את באדי הולי, את ג'ניס ג'ופלין, את קורט קוביין ואיימי וויינהאוס, אבל חשוב גם לזכור את פטסי, שנהרגה בהתרסקות מטוס ב-1963, כשהיתה בת 30. אלבום הלהיטים שלה הוא צעד ראשון בכיוון הנכון, אבל ככל שתצללו למוזיקה שלה תבינו עד כמה מדובר בזמרת קאנטרי שמשפילה, עם כל החוסר כבוד, את השמאלץ החדש של הבויפרנדז.