אנטוניו לופס היה סטודנט פורטוגלי להנדסה, שנשכר בתחילת המילניום על ידי אנשי חברת Eidos לכדי עזור להם בפיתוח המשחק החדש שלהם. לופס, כדורגלן חובב בעברו, לקח את העבודה כדי לממן את הלימודים ושימש על תקן סקאוט לליגות הנמוכות בפורטוגל עבור החברה שפיתחה את המשחק הבא בסדרה, שרק אז התחילה להתפרסם - משחק אימון וניהול הכדורגל Championship Manager. אחרי שהמשחק של עונת '97/98' היה הצלחה גדולה, התפנו המפתחים של המשחק החדש לעבוד על מה שעתיד להיות שדרוג משמעותי ומשחק אימון הכדורגל הכי מקיף עד אז. כדי לעשות זאת, ומכיוון שפיתוח משחק כזה הוא משימה מורכבת, שכרה החברה סקאוטים מרחבי העולם שסיפקו לה מידע על ליגות נמוכות ועל שחקנים אלמוניים. בכל זאת, אנחנו מדברים על העידן שלפני גוגל.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עד כאן הכול נורמלי, אבל החלטה חתרנית של לופז, שהניח (די בצדק) שאף אחד לא באמת יבדוק את מידת הידע שלו בליגות הנמוכות בפורטוגל, הפכה לאחת התקלות הכי מפורסמות, ומתמשכות, בתולדות הגיימינג. בדרך לחופשה באי מדיירה החליט לופז להכניס שניים מחבריו, גם הם כדורגלני עבר חובבים, כשחקנים אמיתיים בקבוצה האלמונית גובייה (Gouveia), כמו גם שחקן מומצא לחלוטין בשם To Madeira כמחווה ליעד החופשה שלו. כשהמשחק יצא "הפכו" החברים של לופז לשחקנים סבירים, אבל שום דבר לא התקרב לשחקן השלישי והמומצא טו מדיירה: הנתונים שהמציא לו לופז הפכו אותו לאחד השחקנים הצעירים הטובים במשחק, כזה שנותן 50 גולים בעונה בקלות, ורכישת חובה לכל אוהד כדורגל, שברוב המקרים לא יודע שמדובר בשחקן פיקטיבי לגמרי.
לכאורה, ביצת פסחא קטנה וחביבה שאולי מפתחי המשחק לא היו מודעים לקיומה, אבל כזו שאותרה והוסרה בעדכון הבא של המשחק שיצא בהמשך השנה. הבעיה? המשחק Championship Manager 2001/2 הפך ללהיט עצום וטו מדיירה, הגאון הפורטוגלי שמעולם לא התקיים, הפך לאגדה שלא ניתן להסיר אותה בכזו קלות, כי האוהדים לא ירשו. מדובר בסיפור מטופש, אבל כזה שיכול לתת אולי קצה חוט לפרדוקס העצום של Championship Manager 2001/2: איך משחק מלפני 20 שנה, מלא בטעויות קטנות ששייכות לתקופה שבה משחקי מחשב היו עסק שעוד לא מגלגל מאות מיליארדים, שהגרפיקה והממשק שלו מזכירים טבלת אקסל משודרגת ושההמשכים שלו ממשיכים לצאת כל שנה מחדש בגרסה טובה יותר ומשופרת (ולהימכר בלי עין הרע), מצליח לשרוד כמו מאובן חי?
שתבינו, לא מדובר בזריקת נוסטלגיה למשחק שהיה ונעלם סטייל "קומנדר קין" או "הנסיך הפרסי" - אנחנו מדברים על משחק שהמשיך והשתפר כל שנה, ולמרות זאת הקהילה שסביבו (סביב גרסת 2001/2) לא רק נשארה נאמנה למשחק גם אחרי 20 שנה (שזה 150 שנה בחיי משחקי מחשב), אלא המשיכה לשפר אותו, להוציא טלאים (פאצ'ים) חדשים, לתקן באגים ולהפוך את המשחק, במסגרת המגבלות, למשהו שכיף מאוד לשחק גם היום. למה הדבר דומה? לחבורת גיקים שאהבה כל כך את הסרט "קינג קונג" המקורי עד שהחליטה לנסות להפוך אותו ל-4K תוך כדי התעלמות מכל ההמשכים המודרניים שיצאו, תוך שדרוג העלילה, הצילום והמשחק. ואם אתם מקבלים את הרושם שמדובר בכת ספציפית מאוד ואדוקה במיוחד, חכו כי מדובר רק בקצה הקרחון. ותזכרו את טו מדיירה, הוא פה כדי לעשות עוד סיבוב מפתיע בהמשך.
"יש במשחק המקורי כמות אדירה של שחקני קאלט ייחודיים למשחק שלא באמת הצליחו בעולם האמיתי. זה כאילו יש למשחק המקורי מציאות מדומה ששונה לגמרי ממה שבחוץ. הגרסאות החדשות מאוד מציאותיות, כמעט שאין שחקנים שהם מעולים במנג'ר ולא מתגלים ככוכבים מאוחר יותר בחיים האמיתיים", אומר אביב בצון, מקים קבוצת הפייסבוק הפעילה להפליא "קהילת המנג'ר של ישראל", שיחד עם אתר "הזווית" עזר להחזיר את המשחק הישן לחיים, ואף הוסיף לו עדכונים לליגה הישראלית שעזרו להנגיש את המשחק לקהל צעיר יותר.
מובן שגם לנוסטלגיה של הדור שגדל על המשחק יש הרבה משקל. "הנוסטלגיה יכולה להחזיק גם הרבה מעבר ל-20 שנה. האפשרות לראות את אמבפה והולאנד בטלוויזיה ובמקביל לאמן שמות כמו גבריאל באטיסטוטה ורומאריו מרגשת אותי. זה כאילו יש לי מכונת זמן שמעבירה אותי לתקופת הילדות בלחיצת כפתור", אומר בצון.
מצד שני, כל משחק בסדרת מנג'ר יצא בתקופה מסוימת ויש לו קהל בגיל מסויים, וכמו שבצון ציין, דווקא הטעויות הקטנות במשחק, הגליצ'ים במטריקס, ששוברות את השבלונה ויוצרות אגדות שחורגות מהעולם האמיתי ולא קיימות במשחקים אחרים, הן אלה שבאופן פרדוקסלי נתנו לו חיי נצח. אם חשבתם שטו מדיירה הוא היחיד, תחשבו שוב, כי הוא אפילו לא האגדה הכי מפורסמת: אם תורידו את המשחק מהאתר הרשמי ותתקינו את העדכון שמאפשר לכם לשחק בסגלים של היום תגלו על הקאבר פרצוף של כדורגלן לא מוכר, עם מראה גמלוני ותספורת פטרייה מיושנת. השם של הבחור הוא מקסים ציחאלקה, וגם עכברי כדורגל בקושי מכירים אותו. אצל חובבי מנג'ר, לעומת זאת, מדובר באגדה. שוב, כמו במקרה של טו מדיירה, אינפורמציה לא נכונה ויותר רצון טוב ממדע גרמו לשחקן הבלארוסי, שנקרא במשחק בטעות "מקסים ציגלקו" (ואם שיחקתם אתם מקבלים עכשיו צמרמורת עונג מהשם הזה), להפוך לחלוץ הכי קטלני בתולדות משחקי המחשב - שחקן שאפשר לקנות בתחילת המשחק ולספור מאות גולים בלי קשר לקבוצה, לליגה או לגיל.
הפופולריות של ציחאלקה הפכה לכל כך גדולה עד שקהילת האוהדים ייסדה על שמו את אתגר ה"ציגלקו 1,000". המטרה פשוטה: קנה את ציגלקו ותגיע איתו לאלף שערים. משהו כמו 75 גולים בעונה לאורך הקריירה, כמו מסי בשיאו. ציחאלקה עצמו לא בדיוק מימש את הפוטנציאל. אחרי כמה עונות מבטיחות בדינמו מינסק הבלארוסית הוא נאלץ לפרוש בגלל פציעות ולעבוד למחייתו כפועל בניין. לא היה לו מושג שבשביל מאות אלפי אנשים בעולם השם שלו גורם לפרפרים בבטן, והוא שמע על כך לראשונה מעיתונאי שבא לראיין אותו על קריירת המנג'ר שלו, שהייתה מרשימה הרבה יותר מהקריירה האמיתית. למרבה הטרגדיה ציחאלקה הלך לעולמו השנה, בגיל 37 בלבד, בידיעה שהכתה באבל את קהילת האוהדים שלו, שגדולה הרבה יותר מקהילות האוהדים של כל שחקן אחר שהבקיע רק שער בינלאומי אחד - וכך הוא זכה למחווה המחודשת על הקאבר של העדכון האחרון.
ציגלקו וטו מדיירה הם דוגמאות קיצוניות, אבל הסיפור לא נגמר פה. "היקום המקביל" של המשחק ייצר המון אגדות דומות, שאפשרו גם לשחקן המתחיל לבנות דרים-טים במינימום תקציב. אוהד הכדורגל הממוצע לא ממש מתרגש משמות כמו טונטון זולה מקוקו, צ'יוטיס, סייד, ניקופורנקו, קלסטרום, קר, אגהובה, צ'רנו סמבה או קנדי (או אפילו מכיר אותם), אבל מדובר ב"אגדות מנג'ר" - שחקנים (חלקם אלמוניים כמעט לגמרי במציאות) שההצלחה הכי גדולה שלהם בקריירה לא הייתה על המגרש. ואם זה נשמע כמו צ'יט שמאפשר לך לזכות בכל דבר במינימום השקעה, אתם לגמרי צודקים. זה אולי מגניב מאוד בהתחלה, אבל מהר מאוד מתחיל לשעמם. המנגנון הפשוט אך היעיל של המשחק (בטח לעומת הגרסאות המודרניות שדורשות שעות של הכנה), שהפך אותו לכל כך פופולרי, הופך את החיים לקלים מדי לפעמים. אז מה עושים? יוצרים אתגרים מלאכותיים, כאלה שיוצרי המשחק לא חלמו להציב. על "ציגלקו 1,000" כבר דיברנו, אבל זו רק ההתחלה.
אתגר ציגלקו
בהינתן משחק עם קהילת אוהדים עצומה, שלא תלוי בזמן אלא רק ברצון להמשיך לשחק, השלב ההגיוני הבא בניתוק שלו מהמציאות של הכדורגל שלנו הוא יצירת מטרה שונה לגמרי. מה זה אומר? שאם אתה כבר מאמן קבוצה של אגדות שקיימות רק במנג'ר, מה הטעם להסתער על אליפות אנגליה או על ליגת האלופות כמו קבוצת כדורגל רגילה? השלב הזה, שבו גיימרים לא רק ניתקו את בסיס השחקנים של המשחק מהשנה שבה הוא הושק אלא גם ניתקו את מטרת המשחק מהמטרה המקורית שלו, הפכה את מנג'ר 2001/2 לכזה שלא תלוי בזמן או במקום.
לקחת את ליגת האלופות זה קשה? מה דעתכם על "אתגר האקדמיה", שבו אסור לך לקנות שחקנים ואתה צריך להתמודד עם שחקנים שגדלו אצלך במועדון? או אולי "אתגר הפנטגון", שבו אתה צריך לקחת את אליפות היבשת בחמש יבשות שונות, או "אתגר אלכס פרגוסון", שבו אתה צריך לקחת ב-6.11 את הקבוצה במקום הלפני אחרון בליגה, וב-20 שנה לקחת את אותם תארים שפרגי זכה בהם. וכמובן, האתגר הקשה מכולם, כזה שנכנס לכל רשימה של האתגרים הכי מופרכים שקהילות מעריצים הצליחו לתכנן: אתגר סן-מרינו. בקצרה? בליגות הנמוכות באיטליה יש קבוצה בשם סן-מרינו, שם כל השחקנים הם מהנסיכות הקטנה והממש מחורבנת בכדורגל. האתגר פשוט: קח את הקבוצה, שחק רק עם שחקנים מסן מרינו, זכה איתה באליפות איטליה ולבסוף, כשלמדינה הקטנטנה יש בזכותך בסיס שחקנים מפואר, קח את מושכות הנבחרת הלאומית וזכה איתה במונדיאל. עניין של לפחות 20 עונות ככה בלי בעיה, בהנחה שהכול הולך חלק.
אתגרים כאלה לקחו את המשחק המקורי למקומות אחרים לגמרי, שספק אם מישהו ב-Eidos דמיין. עדת האוהדים העצומה של המשחק ממשיכה להוסיף על הבסיס הזה עוד כל שנה: עוד פאצ'ים, עוד טקטיקות, עוד אתגרים, ליגות אונליין וגם בסיס נתונים חדש לגמרי. רוצים למשל להתחיל את המשחק דווקא בשנת 93', כששחקנים בולגרים ורומנים שלטו באירופה? אפשר לסדר את זה. מה לגבי הליגה האיטלקית בשנת 89', עם מראדונה, פלאטיני ו-ואן באסטן? אוהדים משוגעים ישבו שעות על גבי שעות כדי לאפשר לכם את זה, וזה בנוסף לשינויים שכל אוהד יכול לעשות בעצמו במשחק, שהפך לחופשי להורדה ולעריכה על ידי המפתחים.
"לפני כמה שנים ערכתי ניסוי במנג׳ר 2001/2, שהתפרסם בזמנו גם בכמה פורומים ואתרים. קראתי לזה 'האתגר האקדמי', על משקל 'אתגר האקדמיה' המפורסם. הרעיון הוא פשוט: רציתי לראות מה יקרה עם קבוצה שמורכבת כולה משחקנים שיש להם ציון 20 (הציון המקסימלי) בכל הנתונים המנטליים (כמו קבלת החלטות וקריאת משחק), אבל ציון 1 בכל הנתונים הפיזיים והטכניים. השתמשתי באדיטור (עורך הנתונים שמגיע עם המשחק) כדי לערוך את כל השחקנים של קיימברידג' מהליגות הנמוכות באנגליה, וצירפתי אותם לפרמייר ליג. פוטרתי מהקבוצה אחרי 11 משחקים", מספר קובי מלמד, מוזיקאי, מנחה הפודקאסט הפופולרי "מה יש בזה" יחד עם שותפו אלעד יצחקיאן ואוהד שרוף של המשחק. "כשאני משחק בליגות הבכירות, קורה לי לא מעט שאני מבלבל בין מצב הקבוצה במציאות לבין מה שקורה אצלי בשמירה. כבר יצא לי פעם לתפוס את עצמי צופה בשידור של משחק ואומר 'אני חייב שליברפול יפסידו פה', כי אני במאבק אליפות מולם במנג'ר".
למה דווקא 2001/2, ולא נניח 2003/4 או מנג'ר 2012, שגם הם נחשבים למעולים?
"קודם כל ישנה הסיבה הטכנית: 2001/2 הוא המשחק הכי 'חדש' שזמין להורדה בחינם באופן חוקי, והיחיד שמקבל עדכונים שוטפים, מקהילה שהיא יותר נאמנה אפילו מהגרעין הקשה של מצביעי הליכוד. מעבר לזה, היתרון של 2001/2 הוא בשני מישורים: קודם כל הנוסטלגיה לשחקני העבר, ולאגדות המנג'ר היותר נשכחות כמו מארק קר, ג׳וליוס אגהאהואה, אייזק אוקורונקוו או פיטר פרוספאר. בנוסף, מדובר במשחק שהוא הרבה יותר נגיש ו'רזה' מהמשחקים המודרניים. הרבה אנשים ששיחקו מנג'ר בעבר קצת נרתעים מהמשחקים החדשים יותר, כי הם רואים ערימות של משימות ועמודים שלא היו פעם, והמשחק מרגיש יותר תובעני מבעבר. ב-2001/2 יכולת בערב אחד לסיים עונה שלמה. כיום אין סיכוי שאפילו תתקרב לזה. יש משהו ממכר במשחק הזה, שבו הם הצליחו למצוא את השילוב הכמעט מושלם של עומק במשחקיות מול תחושת הסיפוק המיידית שבהתקדמות המהירה שלו".
20 שנה אחרי צאת המשחק המקורי, עם עדכוני סגלים שיוצאים פעמיים בשנה, קהילה עצומה שדואגת להשאיר את המשחק בחיים (למעשה, keeping the game alive הוא המוטו הרשמי שלה), מיליוני גולים של ציגלקו ועשרות אלפי שעות שינה שהלכו לאיבוד, ברור שהמקום של מנג'ר 2001/2 בקאנון משחקי המחשב מובטח. מה שמדהים הוא ההשפעה שלו על העולם האמיתי. זוכרים את טו מדיירה? אז שימו לב: בשנת 2011 החליטה חבורת חובבים להקים קבוצה באחת הליגות המקומיות באנגליה, מה שנקרא sunday league, ולקרוא לקבוצה שלהם FC To Madeira לכבוד אותו שחקן לא קיים. המטרה שלהם הייתה, ואני מצטט מהעמוד הרשמי שלהם, "להביא לאוהדים את אותו אושר שהשחקן המקורי הביא לנו במשך שנים".
כאן אנחנו כבר במעגל חיים שלם של אזוטריה שהפכה למציאות: שחקן כדורגל מומצא לחלוטין שהפך לחלק מיתולוגי במשחק מחשב בגלל עצלנות נטו, הפך לאגדה אצל כל מי ששיחק במשחק שהפך לפופולרי בצורה מגוחכת, ועשה גלגול מלא כשקבוצה אמיתית לחלוטין נקראת על שמו. זה לא רק ממש-ממש מטומטם, זה גם פואטי. ברור שקבוצת חובבים אנגלית לא תהפוך פתאום לקבוצה מקצוענית, תאיים על אליפות אנגליה ותהפוך את האגדה לעוד יותר גדולה, אבל מצד שני, אם יש דבר אחד שלמדנו מהמשחק המקורי, זה שעם מספיק זמן פנוי והקרבה של שעות שינה, גם זה יכול לקרות.
רוצים גם אתם להצטרף לשיגעון? להורדה חינמית וחוקית של המשחק