בהיסטוריה האנושית ישנן לא מעט דוגמאות לקאזוס בלי (או בעברית, עילה למלחמה) ביזארית: מלחמת הכדורגל בין הונדורס לאל-סלוודור החלה בעקבות מכות בין אוהדי כדורגל במשחק במוקדמות מונדיאל 1970; מלחמת "אוזנו של ג'נקינס", בין בריטניה למושבות בספרד, שנמשכה תשע שנים החל מ-1739, התחילה מכריתת אוזנו של ימאי בריטי שנתן את שמו למלחמה; ומוזרה מכולן, "מלחמת החזיר", מלחמה בלתי זכירה שהתרחשה ב-1859 בין ארה"ב לאימפריה הבריטית על רקע חוואי אמריקאי שירה בחזיר של אזרח בריטי. החזיר, אגב, היה הקורבן היחיד במלחמה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
החודש יציינו שנתיים למלחמה שנולדה בכלל מציוץ בודד בטוויטר. זו אומנם לא מלחמה בין מעצמות אלא רק בין כמה רשתות מזון מהיר אמריקאיות (מה שאומר שכבר יש בה יותר קורבנות מאשר ב"מלחמת החזיר"), אבל הקרב המוזר הזה הוא אחד הסכסוכים הפעילים המעניינים ביותר בעולם נכון לעכשיו. "מלחמת כריך העוף", כפי שהיא מכונה, הספיקה בזמנה הקצר לעורר קרבות רחוב (כולל הרוג מדקירה), לשבור את האינטרנט, לסכסך בין בני משפחה, לשנות לעד את תעשיית המזון המהיר ולגרום לכמה מהכוחות הכלכליים הגדולים ביותר בתחום לשקשק במכנסיים מוכתמות השמן שלהם - והכול החל מכריך עוף אחד ומציוץ בודד, שהקומקיאי רוי ווד ג'וניור הגדיר בתור "פרל הרבור, רק עסיסי יותר".
המלחמה החלה רשמית ב-12 באוגוסט 2019, כשבשעה 19:32 החשבון הרשמי של רשת "פופאייז" הכריז על השקת כריך העוף המטוגן החדש שלהם עם תמונה מפתה במיוחד והמילים הבאות: "עוף. בריוש. חמוצים. סנדוויץ'. חדש. פופאייז. ברחבי המדינה. כל-כך. טוב. שכחתי. איך. לדבר. בסנדוויצ'ים. שלמים. אני מתכוון, משפטים". הציוץ הפך במהרה לוויראלי ועזר לבנות את הבאז להשקה של הכריך, שהיה למעשה הראשון שהרשת השיקה, שכן עד אותו היום התמקדה בעיקר במנות עוף, שרימפס, מק אנד צ'יז ועוד גרסאות ג'אנק-פוד למטבח הקייג'וני שמאפיין את המדינה שבה נולדה, לואיזיאנה.
הציוץ שהתחיל את הבלגן
"פופאייז מטבח לואיזיאנה", בשמה המלא, היא לא מרשתות המזון המהיר החזקות באמריקה. כבר כמה שנים שהיא ממוקמת סביב המקום ה-20 בדירוג הרשתות לפי הכנסות וגודל (כמות סניפים וזכיינים) ולא עושה יותר מדי רעש, לפחות עד כריך העוף הוויראלי שלהם. לחם, עוף, מלפפון חמוץ ומיונז - זה כל מה שהיה צריך כדי לשנות את המסלול של הרשת. בימים שאחרי ההשקה קרו למעשה שני דברים שהפכו את ההשקה הזו למיוחדת יותר מסתם עוד כריך עוף: הראשון היה הייפ אינטרנטי חסר תקדים בכל הנוגע לאיכות הכריך, שהתעלה גם על הציפיות הגבוהות ביותר; השני היה קרב טוויטר בין פופאייז לרשתות מתחרות. בשני המקרים, פופאייז יצאה כשידה על העליונה.
העקיצה הראשונה הגיעה דווקא מהמתחרה הגדולה של פופאייז, רשת "צ'יק פילה", שמיהרה להזכיר לקוראי הטוויטר שלה שכבר שנים יש לה את כריך העוף הכי מצליח. בכל זאת, מדובר ברשת שמתהדרת בסלוגן "אנחנו לא המצאנו את העוף, רק את כריך העוף". זה, כמובן, שקר מוחלט. ישנן עדויות כתובות על כריכי עוף מלפני מאה שנה, ומומחים טוענים שכריך העוף קיים בצורה כזו או אחרת מאז המצאת הלחם, אבל זה לא מנע מהם לצייץ עקיצה ישירה לעבר פופאייז עם המילים "לחמנייה + עוף + חמוצים = כל ה-3> למקורי". פופאייז ענו במהירות וביעילות, עם ציוץ פשוט שכלל שיתוף של העקיצה של צ'יק פילה וצמד המילים "Y'all good?". יענו, אתם בטוב?
אז מי הכריך המוצלח יותר: פופאייז או צ'יק פילה?
האינטרנט עף על האטיטוד החצוף/חביב של פופאייז, שעל פי מנהל הרשתות החברתיות שלה מאופיין באותו סגנון הדיבור הדרומי של לואיזיאנה, והוויכוח הקטן (כמו גם עוד רשתות שניסו את מזלן לשווא מול פופאייז) עזר להפוך את ההשקה למדוברת במיוחד. הקהל נהר לעבר סניפי פופאייז במטרה לטעום את הכריך החדש ולהשוות אותו לזה של צ'יק פילה. עם כל הכבוד לוויכוחי טוויטר, המלחמה האמיתית התרחשה ברחובות. הביקוש לכריך היה כל כך גדול עד שהמשטרה נאלצה להגיע לסניפים במטרה לנהל את פקקי התנועה הארוכים, שנוצרו עקב לקוחות רעבים וסבלניים.
זמן ההמתנה בתור להזמנת הכריך נע בין כחצי שעה לשעה וחצי, וההערכה היא שכל אחד מ-2,500 הסניפים של הרשת מכר בממוצע כאלף כריכים ביום בודד. חסכתי לכם את המחשבון, זה שניים וחצי מיליון כריכים ביום. התורים הארוכים באמצע אוגוסט, לצד הסניפים שהתקשו לעמוד בביקוש, הובילו לאין-ספור קטטות בין עובדים ללקוחות, בין לקוחות ללקוחות ובעצם בין כל מי שלא החזיק עדיין בידו כריך עוף מטוגן. בטקסס (איך לא) אדם שלף אקדח על הקופאית שאמרה לו שנגמרו הכריכים להיום. במרילנד לקוח אחד נדקר למוות במהלך ויכוח שהתחיל מכך שהנדקר עקף את הדוקר בתור.
הטירוף הזה, שעל פי הערכות שונות סיפק לפופאייז חשיפה תקשורתית שוות ערך ל-65 מיליון דולר בפרסום, הפך את הפריט ללהיט בלתי רגיל, הרבה מעבר להערכות האופטימיות ביותר של הרשת. עוד לפני סוף אוגוסט, בסך הכול 15 ימים אחרי שהשיקו אותו, הרשת נאלצה להודיע (שוב, כמובן, בציוץ) שנגמר לה כריך העוף. הקהל חיסל את המלאי שהיה אמור להספיק עד אוקטובר. לקח טיפה יותר מחודשיים עד שהכריך חזר, מה שכמובן יצר ביקוש אפילו יותר גדול ועזר לפופאייז לסיים את הרבעון הכי טוב שלה זה עשרים שנה, עם גידול של 38% בהכנסות. במהלך השנתיים שעברו מאז ההשקה, ההצלחה תורגמה לעלייה של 42% בהכנסות הכוללות של פופאייז, שזה בערך 1.3 מיליארד דולר.
הרשתות המתחרות ראו את כל הכסף הזה, ואני רק יכול להניח שהאישונים שלהן הפכו לסימני דולר. במהלך 2020 כמעט כולן ניסו להיכנס לעסק כריכי העוף המטוגן. כ-20 רשתות ניצלו את שנת הקורונה כדי לבנות ולהשיק כריך חדש במטרה להתחרות בזה של פופאייז, כולל רשתות כמו KFC, וונדי'ז, שייק שאק, ולאחרונה אפילו מקדונלד'ס ובורגר קינג נכנעו לטרנד. המהלך של פופאייז שינה את כללי המשחק, ובמקום שניצלים מצ'וקמקים עם חסה ועגבנייה, כריכי העוף הפכו לגדולים, מטוגנים בבלילה עבה ופריכה, מלווים בלחמנייה מתקתקה (ברוב המקרים סוג של בריוש), כמה חמוצים ורוטב סודי כזה או אחר.
ההייפ המקורי אומנם דעך מעט, ואולי טוב שכך, כי מי רוצה לראות אנשים הולכים מכות על עוף? או.קיי, פעם בכמה זמן, אבל לא בכל יום. המלחמה עברה לקרבות קטנים בכל פעם שכריך חדש יוצא לשוק. אפשר למצוא ביוטיוב מאות, אם לא אלפים, של סרטונים שבהם מבקרי אוכל מטעם עצמם משווים בין מגוון הכריכים, ובכל פעם שיוצא כריך חדש, צריך סרטון חדש. כל הרשתות מרוויחות מהריב הזה, וקל להבין כמה רחוק שיגעון כריך העוף המטוגן הגיע כשרואים עד כמה רחוק האמריקאים הלכו איתו.
ברשת טאקו בל למשל, שמגישה ג'אנק-פוד בהשראת אוכל מקסיקני (בהשראת, כי לקרוא לזה אוכל מקסיקני נחשב לפשע שנאה), יצרו טאקו עוף מטוגן עם רוטב צ'יפוטלה, ומעטפת שמשום מה עשויה מפיתה סגורה המקופלת באמצע כמו טאקו. הרשת "קרל'ס ג'וניור" פרסמה את הכריך שלה עם קמפיין פרובוקטיבי בעזרת חשבון שפתחו באתר למבוגרים בלבד OnlyFans (חיית הייפ לא קטנה בעצמו), כי הם אומרים שהכריך שלהם "לוהט". אפילו חברת הממתקים Airheads Candy, שמייצרת לרוב ממתקי גומי מהסוג שאתם יכולים לאסוף לשקית בקיוסק, יצרה תועבה שמורכבת מחזה עוף מטוגן בלחמנייה שעשויה כולה ממתקי גומי.
עם זאת, המתחרה הענקית של פופאייז בשוק כריכי העוף הייתה ונשארה צ'יק פילה, והקרב על המקום הראשון צמוד. זוהי לא רק יריבות עסקית אלא גם תרבותית. צ'יק פילה היא רשת עם זהות מובהקת שנפרשת הרבה מעבר לעוף שלהם. סמואל טרואט קת'י, שייסד את הרשת באטלנטה בשנת 1946 תחת השם הלא פי.סי "גריל גמד", היה נוצרי אדוק מהזרם הבפטיסטי הדרומי, זרם המפורסם בעמדות השמרניות עד מעוררות המחלוקת שלו. בשל כך הרשת סגורה בימי ראשון (מה שגם זיכה אותם בשיר על שמם מאת אחד, קניה ווסט), ובעליה תורמים סכומים נכבדים מההכנסות לארגונים נוצריים אנטי-להט"ביים, אנטי-הפלות ואנטי כל מה שליברלי.
כריך ממתקי הגומי של איירהדס
בתשע השנים האחרונות מתנהל חרם צרכני עדין למדי כלפי צ'יק פילה בעקבות אותן תרומות - לא שזה מנע ממנה לטפס במכירות באופן עקבי ולהפוך לסוס השחור של עסקי העוף המהיר. המבנה הייחודי של הרשת, שלא מאפשר לזכיינים להחזיק ביותר מסניף אחד מתוך מחשבה שכך הזכיין ישקיע יותר בסניף שלו, הפך את הרשת לאיכותית ורווחית פר-סניף יותר מכל רשת אחרת. השקת הכריך של פופאייז אומנם האטה את הגידול, אבל לא עצרה אותו. השמועות אומרות שהעוף של צ'יק פילה כל כך טעים עד שגם תומכי ברני סנדרס היו מוכנים להרכין ראש, לצעוד לתוך סניף ולהזמין אותו.
פופאייז סוף-סוף נתנה להם אלטרנטיבה, כריך עוף נטול רגשות אשמה שמוגש ברשת ליברלית שמחוברת לקהל האפרו-אמריקאי, עם חוצפה דרומית וכריך לא פחות טעים, אם לא יותר. למעשה, בפופאייז כל כך רצו להעמיד את עצמם מול צ'יק פילה, עד שבהכרזה על חזרתו של הכריך הם כללו עקיצה קטנה לעבר הרשת הנוצרית: "גם בימי ראשון". הם לא היחידים שיורים חצים מרומזים לעבר מלכת העוף, כי גם מלכי ההמבורגרים (ההגדרה שלהם, לא שלי) ברגר קינג עשו זאת בחודש שעבר. במהלך חודש הגאווה הכריזה הרשת שעל כל כריך צ'יקינג (הגרסה שלה לכריך העוף המטוגן) שיימכר, הרשת תתרום 40 סנט לקבוצות אשר מקדמות זכויות ללהט"ב. בפרסום של קמפיין התרומות היה כתוב "אפילו ביום ראשון".
המלחמה עדיין מתנהלת, וטרם הוכרז על מנצח. ספק אם אי פעם יוכרז כזה. מה שבטוח הוא שהמלחמה לא עומדת להסתיים בזמן הקרוב, ולא רק מפני שהיא טובה ליחסי הציבור. הסיבה הראשונה לכך היא, באופן לא מפתיע, כלכלית. בין השנים 2010 ל-2014, ארה"ב סבלה מבצורת שהשפיעה באופן משמעותי על תעשיית גידול הבקר והובילה למחסור ענק בבקר. הבהלה מהמחסור הובילה להתייקרות של כ-17% במחיר הבקר, מה שדחף גם רשתות ענק כמו מקדונלד'ס לחפש אלטרנטיבה לביג מק ולקדם מנות מבוססות עוף. המחירים הספיקו להתייצב מאז (על בערך 40% יותר משהיו לפני עשור), אך הרשתות כבר הבינו את האקלים של תעשיית הבקר בעולם שינויי האקלים. בצורת גדולה יותר היא רק עניין של זמן. בקצרה, עוף פשוט יותר יציב, אמין וזול יותר (קילוגרם עוף דורש עשירית מכמות המים שקילוגרם בקר צריך) בטווח הארוך.
מעבר לכך, צריכת עוף בארה"ב נמצאת בעלייה מתמדת, ומאז שנות ה-80 נמצאת בגידול מוגבר בין היתר משום שעוף נחשב לאלטרנטיבה בריאה בהרבה מבקר או מחזיר. המהפכה הבריאותית שעוברות חלק מרשתות המזון המהיר דוגמת מקדונלד'ס, שבעשרים השנים האחרונות הוסיפה סלטים, מנות דלות שומן ומפרט קלורי שלם על כל מנה, דוחפת גם אותן וגם את הצרכנים לעבר העוף. לצד האיתות האקלימי כבר ברור שזה העתיד של המזון המהיר, אם הוא רוצה להישאר זול ונגיש לכולם וגם לשמור על הלקוחות חיים, יחסית.
הכריך האגדי של פופאייז הוליד אין-ספור מתחרים ומעתיקנים, שינה את תעשיית המזון המהיר ועל הדרך הזכיר שגרטה טונברג צדקה. הוא הוליד מלחמה, עורר קטטות, גרם למותם של לפחות אדם אחד ואין-ספור תרנגולות חסרות ישע. הקרב עדיין בעיצומו, ואף שלמלחמה הזו אין עדיין ערך בוויקיפדיה, היא בהחלט מלחמה שתשפיע על עתיד האנושות, ובעיקר על התשובה לשאלה שבני האדם שאלו את עצמם מאז המצאת האש, או לפחות מאז המצאת המטוס: תרצה עוף או בקר?
