שנה היא כמו אלבום מדבקות טיפשי, של 365 תאריכים רנדומליים שבאים לעולם בכל פעם שכדור הארץ סובב את השמש. בדרך כלל מדובר במדבקות סתמיות, יומיומיות וממוחזרות, אבל לפעמים יש ביניהן כמה מדבקות נדירות, כמו אלו שקיווינו למצוא בתוך המעטפה הנוצצת כשהיינו ילדים. מדי פעם עלו באוזנינו שמועות על מדבקות נדירות שמסתובבות – ממש כמו פשוטות – במקומות כמו כלבו בפתח תקווה ומכולת שכונתית בבית שמש. נהגנו לשבור קופות חיסכון קטנות ולאחד את הכסף של כל בני החבורה כדי לנסוע שעות בעקבות המדבקות החסרות – פעם של חבורת הזבל, פעם של מלחמת המפרץ, פעם של שחקני כדורגל – ותמיד חזרנו עם הזנב בין הרגליים כשהתברר שהשמועות היו סתם הטרלה. אז, 20 שנה לפני שהמציאו את טוויטר, חשבנו שטרולים יש רק ביער, שמדבקות, בדיוק כמו כסף, לא צומחות על העצים, ושתאריכים זה עניין של מבוגרים שאוהבים לתלות על המקרר לוחות שנה ולסמן דברים ביומנים – אחרת הם מתקשים לתפקד.
- לא רוצים להחמיץ אף כתבה?
בקיצור, לאט-לאט הצטברו לאורך השנים עוד ועוד תאריכים שנצרבו בתודעה כמו מדבקות נדירות – בהתחלה א' בתשרי, ט"ו בשבט, אחר כך כ"ט בנובמבר, 1 בספטמבר, ולבסוף גם 4 בנובמבר, 11 בספטמבר. חגים, הישגים, רציחות, כל מה שצריך לזכור. אבל באופן מדהים, באמת מדהים, ולא הוגן, באמת לא הוגן, דווקא התאריך הכי גדול, הכי חשוב, הכי משמעותי, הכי מדבקה נדירה, הכי-הכי – יום ההולדת של בת הזוג שלך, שהיא לפעמים חברה ולפעמים אשתך ולפעמים אם ילדיך ולפעמים מאהבת – הוא תאריך לא הומוגני, הוא תאריך שמשתנה. כלומר, גם אם בשלב מסוים בהיסטוריה היו מתאחדים כל הפרטים של הזן האנושי הזכרי כדי לשנן יומם וליל את התאריך הזה – זה לא היה עוזר; באופן די חריג, המאמץ הקולקטיבי כאן אינו פותר את בעיית האינדיבידואל אלא מותיר איש-איש להתמודד בעזרת יכולותיו הדלות לבדו עם גודל הטרגדיה.
טרגדיה על שום מה? על שום שאין דרך נכונה, יפה וטובה לנצח ביום ההולדת של בת הזוג. זה תאריך מדהים ונורא שטומן בחובו סנריו אבוד מראש – כמו מלכודת דובים ג'ונגלאית, העונה הרביעית של "אבודים", שלפוחית רגיזה באמצע תרגיל לוחמה בשטח בנוי, מבחן רורשאך בעיני פדופיל או תחרות בולבולים בין אימפוטנטים. החיים יכולים להיות המורה הטוב ביותר כמה שהם רוצים, אבל חשוב לזכור ולא לשכוח שיש יום אחד שנראה כמו אירוע שבו כל הגברים מתחרים על הזכות להיות התלמיד הגרוע ביותר בעולם. והוא מגיע פעם בשנה. והוא נראה כמו תופעת לוואי של ההתחממות הגלובלית – בכל שנה אתה רק מזיע בגללו יותר ויותר. מזל טוב, שוב יש לבת הזוג שלך יומולדת. מזל טוב, אתה שוב תצא אידיוט.
כל זמן שאתה בתול יומולדת – כינוי גנאי הולם לגבר תמים שאמור לקנות מתנה לבת הזוג בפעם הראשונה – המצב שלך סביר. אתה יכול לקרוא אלף מדריכים, לרחרח אחר רמזים שנטמנים ביקום מקביל על ידי בת הזוג במטרה שתלקט אותם, להתייעץ עם חברותיה הקרובות שאמורות לדעת עליה הרבה יותר ממה שתהיה מסוגל בעצמך – אבל כך או אחרת אתה בסוף תתרסק. ככה זה בפעם הראשונה כשאתה מתיימר לעשות סקס, להאכיל גור חתולים, להפעיל מכונת כביסה, לקפל חולצת שרוולים ארוכים, לזרוק פצצת אטום – אי אפשר להצטיין. הפעם הראשונה של כל גבר בכל תחום נועדה לכישלון. "הירושימה, שומעת? סליחה חמודה, מבטיחים להיות הרבה יותר פיין בנגסאקי". תתאמץ, אל תתאמץ, זה ממש לא משנה את התוצאה הסופית. בפעם הראשונה שתתמודד עם מתנת יומולדת לזוגתך אתה תפשל, וזה יהיה מכוער, וזה יהיה מפואר.
מאזן הכוחות מתחיל להיות הגון יותר, לכאורה, רק בפעם השנייה, כשאתה מגיע ליום ההולדת שלה אחרי פז"מ של שנה וכמה חודשים. ברוב המקרים וברוב המקומות ניסיון הוא יתרון משמעותי באופן אבסולוטי, אבל באירוע הבודד שלנו הוא חיסרון בממדים מפלצתיים. הניסיון מעלה את רף הציפיות. הציפיות יוצרות לחץ. הלחץ יוצר עשרות תרחישי אימה, שמתפצלים בעצמם למאות תת-סיטואציות שיכולות לגרום לך להצטער על היום שבו נולדת בעקבות נפילה על סעיף מילה או מבט. אתה יכול להיות נשוי לה שנים – ועדיין תהיה אבוד בתריסר החודשים שפרושים עכשיו מול עיניך כמו כתב אישום מפורט בין יום ההולדת הקודם ליום ההולדת הבא שלה. וזה מטורף; כי כמה שאתה מכיר היטב, יודע לפענח כל מיקרו-הבעה, מסוגל להשלים כל משפט שיוצא לה מהפה, יש דבר אחד שלא תצליח בחיים: לנחש את מה שעובר במוחה ברגע שהיא קיבלה את מתנת יום ההולדת.
וזה מטורף לא בגלל שבת הזוג שלך היא אדם מטורף או דמוני, חלילה, אלא כי כל מה שקשור לימי הולדת הוא מטורף. יומולדת היא תעשייה שחוגגת מדי יום את השלמת הסיבוב של הכדור סביב כדור אחר. אפשר להבין את עומק הטירוף רק כשמסתכלים על "פרדוקס היומולדת". הפרדוקס הזה מתחיל ב"עקרון שובך היונים": אם יש לנו תשעה שובכים ועשר יונים, ההסתברות שבאחד מהתאים יהיו לפחות שתי יונים היא 100%. באותה מידה, אם נפגוש ברחוב 366 בני אדם אקראיים, כלומר אחד יותר מסך ימות השנה, ההסתברות ששניים מהם יחגגו יומולדת באותו היום היא 100%. והנה הוואט-דה-פאק המתמטי הגדול: כשאנחנו פוגשים 23 בני אדם, ההסתברות ששניים מהם יחגגו יומולדת באותו יום גדולה יותר מ־50%. מה? איך זה הגיוני? למה? כי מתמטיקה. סליחה, לא, כי בטירוף יומולדת כל דבר נראה כאילו הוא נשאב מתוך אזור הדמדומים.
וזה לא שטירוף היומולדת נגמר כאן; הידעתם? 25 בדצמבר (חג המולד) ו־4 ביולי (יום העצמאות האמריקאי) נמצאים בין עשרת ימי הלידה הכי פחות פופולריים בלוח השנה, מה שמעמיד בסימן שאלה כל כך הרבה דברים מורכבים שקשורים למערך היחסים העדין והשברירי בין גברים ונשים, רופאות וחולים, סטאז'רים ומשמרות, קפיטליזם ולאומנות, מתנות ופתקי החלפה, סנטה קלאוס וילדים, טום קרוז וקולנוע, רכבות קלות ושרי תחבורה ועוד. ועם כל הטירוף הזה צריך להתמודד עכשיו גבר שצריך לחגוג לאשתו רק בגלל שאיזה כדור עושה את השיט שלו כבר יותר מ־4.5 מיליארד פעמים.
אומנם האסון מידפק בדלת, אבל אנחנו פה כדי למזער נזקים. יש כל מיני טריקים קטנים שגבר יכול לעשות כדי לצלוח את תקופת היומולדת של בת הזוג, או לפחות לצמצם אותה מממדים בלתי נסבלים ברמת "האנטומיה של גריי" לכדי אירוע קומפקטי בלתי מזיק בסגנון "גמביט המלכה". הבעיה היא שהטריקים האלה נכתבו בדם, ומעולם לא התגבשו לכדי מדריך איכותי של עשה ואל תעשה. "מה הבעיה?", יגידו בשלב הזה יחידי סגולה ותיקים וחכמולוגים שהצליחו לקלוע פעם לטעמה של בת הזוג שלהם, אבל שכחו להודות ששיעורי ההצלחה שלהם מחרידים כמו הסטטיסטיקה של שאקיל אוניל מקו העונשין. "תתייעצו עם החברה הכי טובה שלה".
ובכן, זה נשמע כמו פתרון קל ומוצלח, אבל בלי להכפיש אף חברה טובה של אף בת זוג אף פעם, חשוב לזכור כי החברה הכי טובה של בת הזוג שלך הופכת בשבוע היומולדת לאויב הכי מר שלך. הרי יש כאן ניגוד עניינים אינהרנטי: החברה הכי טובה של בת הזוג רוצה להעניק את המתנה הטובה ביותר בעצמה, ולכן הגבר תמיד יקבל רק את האופציה השנייה בטיבה. נכון, זה לא דבר רע, מקום שני זה עדיין פודיום, זה עדיף מכלום, זה הימור די בטוח. אתם צודקים, הכול נכון, אתם צודקים, אבל גם קצת יצאתם אפסים עכשיו. הלו, אנחנו פה בשביל לקחת סיכונים בדרך להצטיינות, לא כדי ללכת על בטוח ולהסתפק בבינוניות. סבבה? סבבה.
אם כן, קבלו באהבה גדולה מדריך כיס מקוצר. אין כאן טיפים על מתנות ספציפיות, אין כאן שוברי הנחה, אין כאן כפתור קסמים שמעלים את התאריך הזה מלוח השנה, אבל יש כאן כמה תמרורי אזהרה חשובים שיאפשרו לכולנו לשרוד לפחות כמה ימי הולדת עד שהיא תעלה עלינו ותזרוק אותנו מכל המדרגות.
אפקט ההפתעה
לכאורה זה נשמע כמו דבר נחמד ובלתי מזיק. כולנו מעידים על עצמנו שאנחנו שונאים הפתעות, אבל בסוף נהנים לקבל חוויה או מתנה שלא ציפינו להן. הבעיה היא שיש פער בין מה שנראה לגברים בלתי צפוי לבין מה שנראה לנשים בלתי צפוי. הציפיות הבסיסיות מאיתנו, הגברים, אינן גבוהות בהרבה מיכולת לעמוד על שתי רגליים, לדבר קוהרנטי ולא לשבור שום דבר בדרך. וזה עניין מבלבל, כי הרי במתנות זה בדיוק הפוך – הציפיות מאיתנו הן שנעשה משהו שלא עשינו לפני כן.
אם, למשל, אנחנו חוזרים על אותה פעולה כמה פעמים, זו לא יכולה להיות הפתעה. אם המתנה מגיעה בתוך עטיפה, זה לא מספיק בשביל להגדיר אותה כהפתעה. אם המתנה מגיעה יום לפני – גם כאן, סורי, זו לא נחשבת הפתעה. אם המתנה מגיעה יום אחרי – וואו, הצלחתם להפתיע בכמה שאתם מטומטמים.
שורה תחתונה: אנחנו לא יודעים להפתיע, אז בואו לא נפתיע. פעם אחת ולתמיד, בואו פשוט נהיה צפויים אבל מעולים. אל תיבהלו, הפתעה היא לא מטרה אלא אמצעי להשיג אותה, אתם תהיו בסדר.
חפץ או חוויה
האמת, מגיע לנו פרס על זה שאנחנו בכלל מבינים שיש הבדל בין שני סוגי המתנות האלה. אבל נשמור את הפרס לפעם אחרת, כי בכל זאת, להזכירכם, אנחנו עוסקים עכשיו במתנה לבת הזוג. חפץ הוא מתנה בעלת תוצאה בינארית – או שזה יעבוד או שזה ייכשל. חוויה היא מתנה הרבה יותר מורכבת – הפוטנציאל לחרב אותה בזמן שהיא מתרחשת הוא אינסופי, משום שהיא נפרשת על פני זמן רב יותר ובדרך כלל מעורבים בה בני אנוש נוספים.
שורה תחתונה: על מנת לצמצם ככל האפשר את פוטנציאל הנזק אנחנו קונים לה חפץ, לא חוויה, לפחות בשנים הראשונות.
הערה למתקדמים - אפשר להגמיש את ההוראה הנ"ל במתנה מהסוג הבא: המתנה הזוגית. ארוחה, חופשה, עיסוי, יום כיף, סופשבוע בחו"ל או כל פעולה זוגית שבה הצלחת ליצור את הרושם שחיכית ליום הזה, ושרצית לבלות בו זמן איכות משותף. זה יכול להיות ניצחון לשני הצדדים רק אם תוציא את עצמך לגמרי מהחוויה, ותעניק אותה בעצב רב לבת הזוג שלך ולחברתה הטובה ביותר, אבל גם במקרה שבו אתה מהווה חצי מהזוג יש לך פוטנציאל הישרדות גבוה יותר מברוב האפשרויות האחרות.
שורה תחתונה: הבשורה הטובה היא שזה לא בידיים שלך, אבל גם הבשורה הרעה היא שזה לא בידיים שלך. תמיד תימצא מרחק כפות ידיים קרות מדי של המסז'יסט, מידת עשייה לא מדויקת של הביצה בארוחת הבוקר או קפיצים חלודים של המזרן במלון מהאפשרות להרוס הכול. ברוב המקרים זה עדיין מקום טוב יותר להיות בו.
המתנה הזוגית הצינית
להוציא את המקרים המיוחדים שבהם בת הזוג היא הגיימרית ביניכם, קונסולת משחקים היא לא מתנה זוגית. אין דרך לצאת מזה, זו מתנה עצמית קלאסית שתרדוף אחריך. הרי מספיק שפעם אחת, לא יותר, היא תחזור הביתה ותראה אותך עם השלט ביד או תשים לב שאתה נהנה מהמתנה הרבה יותר ממנה – וזה כתם לכל החיים. כנ"ל לגבי טלוויזיה – הרי היא תזכור שדיברת לפני כמה חודשים על כוונותיך לשדרג את המסך.
שורה תחתונה: מתנה זוגית עלולה להיראות כמו ניצול הזדמנויות ציני ובעיקר לא חכם מצידך. אם תיתפס, תסבול כל החיים – וחבל.
החטא הקדמון
הטעויות הגבריות הכי גדולות מתחבאות, כמו כתב סתרים עתיק, בקומדיות רומנטיות שנוצרו בעיקר בשנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים. אם יש לכם זמן והזדמנות, מומלץ לעשות בינג' לפני יום ההולדת (שימו לב: כדי לא לצאת יותר מדי מוזרים, אל תציעו לה לצפות ביחד, פשוט חכו שהיא תעשה את הצעד הראשון ותצטרפו לצפייה באגביות). אם לא מסתדר לכם, כדאי לזכור שהעולם השתנה ומה שעבד פעם לא עובד יותר היום, אלא אם מדובר ביצירה של נורה אפרון.
שורה תחתונה: ניסיתם לשחק אותה ריצ'רד גיר והענקתם לה כרטיס אשראי כדי שתוכל לקנות לעצמה משהו יפה? ביג מיסטייק. היוג'.
קנייה משותפת
לכאורה זו משימה פרקטית אך לא רומנטית, משהו בסגנון קניית שולחן או דירה, אבל זה רחוק מהמציאות. אין דבר רומנטי יותר מללכת ביחד, לבחור, להביע דעה, להתייעץ, להשוות, להשקיע מחשבה ולהפוך את הפרקטיקה לחוויה זוגית. כל עוד יש לך סבלנות – ניצחת את השיטה ואתה ראוי למדליה. מצד שני, יש פה פוטנציאל איקאה.
שורה תחתונה: הסיכויים, כמובן וכרגיל, עדיין עומדים לרעתך, ונראים כמו עקרון שובך היונים בהשתתפות עורבים. אם אף פעם לא היית איתה באיקאה, חשב מסלול מחדש או לך על זה על אחריותך בלבד. אם הייתם באיקאה ושרדתם, משהו לא בסדר, לא ברור בדיוק מה אבל משהו לא בסדר, תתחילו בבדיקת קורונה ותתקדמו משם. רבתם באיקאה ובכל זאת הלכת על שיטת הקנייה המשותפת? אי אפשר כבר לעזור לך בשלב הזה, חבר.
בניית תקציב
הדבר הנכון ביותר בחיים בכל דבר ועניין זה לבנות תקציב שהולם את מידותיך. אם אתה גבר עם אחריות כלכלית, נשים ימותו עליך. אבל כאן זה לא עובד ככה. במתנה לבת הזוג אתה יכול לצאת קמצן גם אם בסך הכול חילקת לתשלומים. גם אם החלטתם מראש על רף עליון לעלות מתנת יומולדת, אל תתחשב בו אף פעם. יעלה כמה שיעלה, יש לך שנה שלמה לסגור את החובות.
שורה תחתונה: אם לא תפעל לפי ההוראות, שיהיה לך בהצלחה בדייט עם הבנקאית האישית שלך.
עזבו, זה קרב אבוד. וזה מדכא. וזה אכזרי. וזה באמת לא מגיע לכם. ולפעמים נדמה שאנחנו ממש משתדלים ומשתפרים, ולמרות הכול שום דבר טוב לא יוצא מזה. הנה, הביטו סביבכם ונסו לאתר את המתנות שקניתם לה בימי ההולדת הקודמים, ושחשבתם שהיו בסך הכול אחלה. או שהן כבר לא אופנתיות, או שנגמרה להן הסוללה, או שהן נשחקו ונשברו, או שהן נזרקו למגירה, או שהן נשכחו כמו רוב החוויות בחיים. משהו במתנות האלה כמעט אף פעם לא עובד עד הסוף, כמעט אף פעם לא מותיר חותם, כמעט אף פעם לא עושה את העבודה.
כי הבעיה מתחילה ביום שאחרי. לא רק בתחום המתנות, אלא בכלל. ביום שאחרי, הגברים תמיד חושבים שזה נגמר. ביום שאחרי, הנשים תמיד מבינות שזה מתחיל. זה תקף לגבי סקס ראשון, הבאת ילדים לעולם, השגת יעד בעבודה ואפילו מתנות יומולדת. וזו כל התורה כולה. זו תמצית הפער בין גברים לנשים. רק ברגע שנבין שהיום שאחרי יום ההולדת שלה הוא תחילת המסע אל יום ההולדת הבא שלה – רק אז נוכל לנצח. אולי.
פורסם לראשונה: 14:21, 10.11.21
