אולי הדבר הכי משונה בלהיות מנחה למיניות בריאה זה שאנשים מספרים לך הרבה יותר מדי. לא רק מתבגרים מבולבלים, גם סתם אנשים בעולם לפעמים יתחילו איתי שיחה ב"אז שמע מה קרה בפעם האחרונה שראיתי פורנו...". ככה, בלי הכנה- הרגלים מיניים על השולחן עוד לפני "מה נשמע" קטן כזה.
לרובנו אין, ובטח לא היה בגיל ההתבגרות, מישהו להתייעץ איתו. עד היום מרגישים את ה"מביך". אם ההורים שלנו עשו לנו את "השיחה" זאת כנראה הייתה חוויה לא נעימה. אנחנו סוחבים מלא שאלות לא פתורות, מלא חוויות וחששות שהיינו רוצים להתלבט עליהם בצורה רצינית, אבל לא בטוחים עם מי מותר. בקטע הזה מבוגרים ובני נוער הם בדיוק אותו דבר.
לענות על אותן שאלות שמתבגרים שואלים בסדנאות שלי שוב ושוב גרם לי לחשוב, ובזמן שכולם ניצלו את הקורונה כדי ללמוד שפה שניה בדולינגו, אני אספתי את כל השאלות הכי נפוצות לספר אחד. ולמרות שאלו שאלות שהגיעו מבני נוער, אני בטוח שחלקנו נאבקים איתן גם היום – בתור בני זוג, בתור הורים, בתור מתבגרים-לשעבר שלא קיבלו תשובה. את רשימת השאלות והתשובות המלאה אפשר למצוא ב"כל השאלות נכונות", אבל הנה חמש תשובות מקוצרות לשאלות שמבוגרים שואלים הכי הרבה.
איפה נמצאת נקודת ה-G?
הסיפור שרובנו שמענו על נקודת ה-G הוא ערבוב של מיתוסים, שמועות ונתונים רפואיים לא מדויקים. אין איבר או רקמה בגוף שנקראים נקודת ה-G, אי אפשר להצביע ולהגיד "הנה, זה זה!" בניגוד לאיברים אחרים כמו הלב, הריאות, או שפתות הפות. כשאומרים נקודת ה-G מדברים בעצם על גירוי של חלקי הדגדגן החבויים מתחת לעור (בניגוד לראש הדגדגן, שגלוי וחשוף). יש כל מיני מפות אוצר לנקודת ה-G, אבל נהוג להתייחס אליה כגירוי התקרה העליונה של הנרתיק באמצעות הכנסת אצבע לתוך הנרתיק בעומק של פרק-אצבע אחד או שניים, ותנועת "בואי הנה" לכיוון הבטן. חשוב להפריד בין מיתוס ומציאות: נקודת ה-G היא לא נקודה, אלא אזור. היא לא "כפתור קסמים" – אלא גירוי הדגדגן מכיוון אחר. והכי חשוב – היא לא במיקום זהה אצל כל הנשים. כדאי להכיר את הגוף שלכן או לשאול את האישה שאיתכם.
איך פורנו משפיע עלי?
יש לפורנו המון השפעות שונות, אבל ההשפעה העיקרית היא שנהיה לנו קשה יותר להשתמש בדמיון כדי להתגרות מינית. דמיון הוא חלק חשוב מאוננות ויחסי מין: הוא עוזר לנו להבין מה הפנטזיות שלנו ומחבר בין הגירוי במחשבה לגירוי בגוף. פורנו מחליף את הדמיון ומנוון אותו, כי במקום לחקור מה מחרמן ומגרה אותנו, אנחנו פשוט צופים במה שבמאי החליט עבורנו. סימן מרכזי וברור שהיכולת שלך להתגרות מינית דרך הדמיון נחלשה הוא אם קשה לך לאונן בלי פורנו. השפעות נוספות שכדאי לדעת עליהן הן: פיתוח ציפיות לא מציאותיות לגבי יחסי מין, חשיבה על סקס כמבחן או תחרות ספורט – משהו פיזי (ולא רגשי) שאפשר להכשל בו, ציפייה ש"גברים ידעו מה לעשות", תחושות אכזבה, לחץ וחרדה כלפי מפגש מיני עם אדם אחר, ובהתאמה - ירידה בהנאה מיחסי מין.
כמה פעמים אפשר להציע למישהו/י לצאת לפני שזה יותר מדי?
שאלה שהפכה סופר פופולרית בעידן ה-MeToo. תמיד כדאי להתחיל מלחשוב למה קיבלת "לא" – בגלל משהו שקשור אליך ("לא מתאים לי לצאת עם מעשנת"), בגלל משהו שקשור לצד השני ("אני בזוגיות"), או בגלל הסיטואציה בה הצענו ("אני לא יכולה לצאת בשישי הזה, יש לי פרויקט ענק ללימודים"). אם אמרו לנו "לא" בגלל משהו שקשור אלינו או לצד השני – עדיף לשחרר כבר עכשיו. אלו בדרך כלל דברים שלא ישתנו בזמן הקרוב. אם אנחנו חושבים שאמרו לנו "לא" בגלל הסיטואציה, בגלל הזמן או המקום שבו הצענו, אפשר לחכות קצת ולהציע שוב. אם קיבלנו "לא" בפעם השניה, גם אם זה "לא" מנומס ונחמד, כבר די ברור שהצד השני לא מעוניין. אם היו מעוניינים – היו נותנים לנו הצעה לזמן ומקום אחר.
איך יוצאים מהפרנדזון?
למה לנשים קשה יותר לגמור?
יש כמה סיבות פיזיות וחברתיות לקושי הזה, כשהמרכזית היא שזוגות סטרייטים נוטים למקד את יחסי המין שלהם בחדירה, כניסת פין לנרתיק. ההתמקדות הזאת עשויה להקשות על נשים לגמור משתי סיבות, אחת פיזית ואחת רגשית.
הסיבה הפיזית היא שחדירת פין מייצרת גירוי בעומק הנרתיק, אבל ראש הדגדגן נמצא בקדמת הפות, מעל פתח הנרתיק. זה אולי יפתיע לא מעט אנשים, אבל עבור מרבית הנשים, גירוי הדגדגן באמצעות אצבעות או לשון הוא גירוי אורגזמי יותר מאשר גירוי בעומק הנרתיק באמצעות חדירה. הסיבה השניה, הרגשית, היא חוויית הנחדרות – כניסה של גוף זר לתוך הגוף שלי. זאת חוויה שיכולה להיות מלחיצה ולא נעימה, גם עבור נשים עם ניסיון מיני.
סיבה נוספת שיכולה להקשות על הרבה נשים היא פשוט חוסר נעימות מבן הזוג. דגדגן זקוק ליותר זמן ותשומת לב מאשר פין כדי להגיע לשיא, ויש נשים שמרגישות אשמה או אי נוחות מול הפרטנר בגלל הזמן שהגוף שלהן צריך. הן מרגישות שזה "מעייף" או "מטריח" את הגבר, או חוששות לפגוע באגו שלו. חלק מהן מוותרות על זמן ההכנה שהגוף שלהן צריך לקראת החדירה כי הן יודעות שהגבר להוט להכנס, ואז החוויה פחות נעימה להן. התחושות האלו מובילות הרבה נשים לוותר על המשך יחסי המין אחרי שהגבר גמר או לזייף אורגזמה.
סיבות נוספות קשורות להשפעות חברתיות כגון מסרים של צניעות מגיל ילדות, תחושת חוסר אישור להתנסות באוננות ולהכיר את איבר המין ועוד.
כדי לעזור לעצמֵך לגמור, כדאי לנסות להכיר את הגוף שלך טוב יותר ומותר וכדאי לבקש מהפרטנר להתאמץ עבורך, גם אם הוא כבר גמר – גם האורגזמה שלך חשובה. אם אתה גבר ותרצה לעזור לבת הזוג שלך לגמור, כדאי לשדר סבלנות ורצון. תן לה את התחושה שזה בסדר אם זה לוקח זמן ושאתה בעניין, ותשאל אותה איך לגעת ומה יהיה לה נעים.
הכותב הוא מנחה למיניות בריאה ומוביל פרויקט "כל השאלות נכונות". בעל תואר שני בפסיכולוגיה ומחבר הספר "כל השאלות נכונות – זוגיות, מיניות וגיל ההתבגרות".
פורסם לראשונה: 11:39, 08.12.20
