השיר שכתב סרן יהל גזית ז"ל בביצוע חבריו
(מילים: יהל גזית, שירה: עמרי שליסל וים גולדשטיין)
סרן יהל גזית ז"ל אמור היה להשתחרר בסוף השבוע משירות קבע כסגן מפקד פלוגה בחטיבת השריון 188. אתמול הוא נפל בקרבות ברצועת עזה. "יהלי הוא גבר חזק ולוחם אמיץ, אבל גם הילד הכי רגיש שאני מכיר", סיפר חבר ילדותו איתמר שטיין. "הוא כתב שירים וניגן על קלידים וגיטרה ויצר מוזיקה יפה כל כך".
במהלך הלוויה השמיעו חבריו של יהלי את אחד משיריו, שנפתח במשפט "זוהי נפילתי הסופית, מעתה מתחיל חורבן". לפי החברים, "זה נראה כאילו הוא ניבא את העתיד. כולנו משרתים כעת בצבא ומגויסים בצו שמונה למלחמה, ומאוד פחדנו עליו. הוא היה הכי מצחיק בחבר'ה ותמיד ידע איך לדבר ומה לומר. תמיד הוא ניצח בדיונים ושכנע את כולם".
ב-7 באוקטובר יהלי כבר לא היה חלק מהגדוד, אבל למרות זאת הוא ירד דרומה. "הוא עלה על טנק והצטרף לקרבות לשחרור הקיבוצים הנצורים", סיפר שטיין. עם התחלת המערכה הקרקעית הוא נכנס לעומק רצועת עזה וניהל קרבות שריון בהמוני מחבלים. לפני כשלושה שבועות יהלי נפצע ברגלו ויצא לחמישה ימי מנוחה בבית אימו. "כולם התחננו שלא יחזור, אבל הוא סירב ואמר שאין סיכוי שלא ימשיך בלחימה. הוא כתב לנו הודעה בשבת, שהם נלחמים והורגים את המחבלים, ומאז לא שמענו ממנו".
אביו של יהל, עמוס, נפטר בחודש אוגוסט לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. יהל, שכל עתידו הצבאי היה לפניו, הקדיש את החודשים האחרונים בחייו של אביו עבורו וסעד אותו. אחיו הבכור של יהל, עידו, משרת כמפקד פלוגה בחטיבת הנח"ל. את הבשורה על נפילת אחיו הוא קיבל במהלך הקרבות העזים.
