כ-20 דקות לפני הדד-ליין, המדינה ביקשה אמש מבג"ץ הארכה של יום אחד במתן התשובה על העתירות שהוגשו בנושא גיוס החרדים. קודם לכן הודלפה טיוטה מתקדמת שכתבה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שלפיה החל מ-1 באפריל תצטרך המדינה לפעול לגיוס החרדים - ואחרי תקופת הסתגלות קצרה גם לא להעביר כספי תמיכות לישיבות עבור תלמידים שלא יגויסו.
היועמ"שית מסבירה בטיוטה כי הסיבה להיעדר הסמכות היא שהוראת השעה של הממשלה שאפשרה לא לגייס חרדים פוקעת בסוף החודש, ולא אושרה החלטה אחרת שמאפשרת את הארכתה. לכן, החל מאפריל לא יהיה מקור סמכות שיאפשר לממשלה להמשיך ולהימנע מהליכים לגיוס בני הישיבות. לדבריה, "על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאת להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, שדחיית השירות שניתנה להם פקעה - או שהגיעו לגיל גיוס אחרי הפקיעה. אופן המימוש של חובה זו ייקבע על-ידי רשויות הגיוס".
היועמ"שית הבהירה בטיוטה כי על אף שלא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות עבור תלמידים שיהיו חייבים בגיוס, יש מקום לאפשר "תקופת היערכות קצרה בלבד, כהוראת מעבר". במהלך תקופה זו, לדבריה, ניתן יהיה להמשיך במתן התמיכות "בשים לב לצורך בהיערכות המוסדות הנתמכים והתלמידים הלומדים בהם למצב הדברים החדש". אם בג"ץ יאשר זאת, המשמעות עשויה להיות קניית זמן נוסף לממשלה - שכן התקציבים יועברו בפועל כרגיל.
פורסם לראשונה: 23:10, 27.03.24