דמיינו לרגע שאתם צוות של מהנדסים מבריקים מוכשרים בחברה מובילה לפיתוח שבבים, וזה עתה סיימתם את העבודה על פרויקט הדגל שלכם בחברה – פיתוח שבב AI מהדור הבא.
השבב שפיתחתם מיועד לאמן מודלים של למידה עמוקה בקצב שלא נראה כמותו, מוצר אשר עתיד להפוך את תעשיית השבבים העולמית. כך, מאושרים ונרגשים, לאחר חודשים ארוכים של עבודה אינטנסיבית, אתם ממהרים, כמו תמיד, להעלות את המערכת בענן, ואז אתם נדהמים לגלות בעיה שמעולם לא חשבתם עליה – אין מקום בענן לאחסן את המערכת שתוכננה להריץ את השבב.
התרחיש הזה נראה כיום דמיוני, "מלאכותי" אם תרצו, לא פחות משבבי הבינה המלאכותית שמפתחות החברות הגדולות והמובילות בעולם. אחרי הכל, ענן אמור להציע מקום אחסון "אינסופי", אז מדוע שתיתקלו בבעיה כזו? הסיבה לכך דווקא הגיונית ופשוטה – טכנולוגיית ה-AI תפסה תאוצה בקצב כל כך מהיר, וחדרה באופן כל כך מאסיבי לפיתוחים בתעשייה, שלא היה די זמן לעצור ולחשוב על המשאבים שיידרשו כדי לתמוך בפיתוחים אלו.
היום זה כבר מובן לכל, שהתרחיש האמור אינו דמיוני. עידן ה-AI אינו רק דורש שבבים חזקים יותר; הוא דורש גם תשתיות ענן, אחסון ומערכות תומכות שמתאימות לעולם שבו אלגוריתמים צורכים ומשתפים כמויות עצומות של נתונים. כך נחשפה אחת התובנות המרכזיות של מהפכת הבינה המלאכותית: השבבים הם רק ההתחלה, אבל בלי פתרונות "מאפשרי בינה מלאכותית", לא ניתן יהיה להתקדם.
מרכיב ה-AI בעיצוב הכלכלה העולמית
הבינה המלאכותית עושה שימוש באוטומציות חכמות ובכך מקצרת באופן דרמטי תהליכי עבודה, ומייעלת את עבודתם של עובדים בכל תחומי התעשייה, בכל רחבי העולם. היכולת של ה-AI לצלול פנימה אל מערכי נתונים מאסיביים, לשלוף נתונים דרושים, לחקור אותם ולהפיק מהם החלטות מושכלות, מייעלת את העבודה האנושית עוד יותר. היתרון הזה משולב היום בתחומים משני חיים כגון בעולם הרפואה, ומשם ליתר העולמות – ההייטק, התעשייה, השיווק, הסביבה והמחקר.
כשצוללים פנימה, לתעשיית השבבים לדוגמה, שהיא אחת התעשיות המובילות והנדרשות ביותר בעולם כיום, שבבי בינה מלאכותית אשר מתוכננים מראש לשימוש ביישומי AI, כגון: למידת מכונה (ML), ניתוח נתונים, ועיבוד שפה טבעית (NLP), מזניקים את התעשייה הזו ליכולות כמעט בלתי מוגבלות. קל להבחין בכך, כשרואים את הזינוק שביצעו בשנים האחרונות חברות המפתחות שבבי AI, כמו אנבידיה, מארוול, קוואלקום, סיסקו, ברודקום, ורבות נוספות.
ההשפעה של הבינה המלאכותית על הכלכלה העולמית עצומה כל כך, עד כי קשה לסכם אותה למספרים מוגדרים. ועם זאת, יש לא מעט הערכות מושכלות. Bloomberg צפה כבר ביוני 2023, שהבינה המלאכותית הגנרטיבית תהפוך לשוק של 1.3 טריליון דולר עד שנת 2032, ותגדל בשיעור שנתי מורכב של 42% במהלך 10 השנים הבאות. וככל שהביקוש למוצרים ויישומים מבוססי AI ממשיך לגדול, כך נדרשת תשתית חזקה ומתקדמת יותר ומערכות מתקדמות נוספות, על מנת לפתח להפעיל אותם.
התשתיות והמערכות הללו נכללות תחת תת-סקטור חדש של הבינה המלאכותית, שזכה לשם: "מאפשרי בינה מלאכותית" (AI Enablers), וכשמו כן הוא, כולל את התשתית הקריטית לפיתוח כל יישום ותוכנה של בינה מלאכותית וכן להפעלת יישומים אלו. במילים אחרות: כל הרכיבים שחברות מבוססות AI זקוקות להם כיום, כדי להמשיך ולפתח את מוצריהן. רכיבים אלו כוללים, החל ממרכזי נתונים, דרך ספקי ענן ומערכות ניתוח ושיתוף נתונים, ועד ליצרני שבבים.
ההוצאות של חברות שמוצריהן מבוססי AI, על טכנולוגיות "מאפשרי בינה מלאכותית", עולות וגדלות. לפי Bloomberg, הוצאות אלו צפויות לגדול מפחות מ-1% מסך ההוצאות על IT ותוכנה, ל-10%, עד 2032. עבור משקיעים, הצמיחה המואצת של סקטור מאפשרי AI, מתורגמת להזדמנויות יוצאות דופן.
הזרז שמקדם את תת-הסקטור הלוהט של הבינה המלאכותית
תת-הסקטור "AI Enablers" הפך במהירות לסקטור השקעות בפני עצמו, והוא מבוקש מאוד כיום בשוק ההון.
מאפשרי בינה מלאכותית מהווים כיום הזדמנות אטרקטיבית עבור משקיעים בעלי חשיבה אסטרטגית, מתוך ההבנה שכוח המחשוב הנדרש לתמיכה ולהכשרת מוצרים מבוססי AI, אסטרונומי.
מחקרים שפורסמו לאחרונה הניעו את פעמוני האזעקה, על פי הפרסום ב-FT, כשהם חשפו שאין כיום מספיק תשתית מחשובית שתענה על דרישות הפיתוח של החברות. משקיעים בכל רחבי העולם שמעו היטב את הפעמונים הללו, הצורך הובן היטב, וכך גם ההזדמנות פורצת הדרך בהשקעות בתחום. משקיעים מ-KKR & Co, Brookfield Infrastructure Partners, ובלקסטון התחייבו מראש להשקעה של כ-43 מיליארד דולר בעסקאות מרכזי נתונים בארה"ב כבר בין 2021 ל-2023. ולאחרונה, ענקית ההשקעות בלקסטון עצמה הצהירה כי צינור הכסף שלה עצמה, למרכזי הנתונים, הגיע ל-70 מיליארד דולר.
שווי השוק הממוצע של ה-AI Enablers עומד על 271,401.97 מיליון דולר
לפי נתוני אינדקס מאפשרי הבינה המלאכותית הגלובלי של S&P KENSHO, נכון ל-31 באוקטובר 2024, שווי השוק הממוצע של ה-AI Enablers עומד על 271,401.97 מיליון דולר.
תעודות סל בתחום AI Enablers שכדאי לבחון
Alger AI Enablers & Adopters ETF (ALAI) – תעודת הסל הזו משקיעה לפחות 80% מנכסיה נטו, בתוספת הלוואות למטרות השקעה, בניירות ערך של חברות תוך התמקדות בפיתוח, אימוץ וניצול טכנולוגיות בינה מלאכותית, אשר מנהל הקרן מאמין שהן מגלמות פוטנציאל צמיחה מבטיח. נכון ל-27 בנובמבר, 2024, שווי הנכסים נטו של הקרן עומד על 11.81 מיליון דולר.
Invesco Artificial Intelligence Enablers UCITS ETF – תעודת הסל הזו עוקבת אחר מדד S&P Kensho Global Artificial Intelligence Enablers Screened שכולל חברות שחלק מובהק מהנכסים ומההכנסות שלהן נובע מתחום הבינה המלאכותית. המניות הכלולות עורבות סינון לפי קריטריונים של ESG (ממשל סביבתי, חברתי וארגוני). למעשה זוהי תעודת הסל היחידה שעוקבת אחר המדד הזה, והיא משכפלת את הביצועים של המדד הבסיסי באמצעות קניית כל מרכיבי המדד. הדיבידנדים בתעודת הסל נצברים ומושקעים מחדש בתעודת הסל.
Xtrackers Artificial Intelligence and Big Data ETF (XAIX) – הייחודיות בתעודת הסל הזו, היא הגישה שלה השואפת להיות צופה פני עתיד, שכן היא עוקבת אחר מדד The Nasdaq Global Artificial Intelligence and Big Data שמסנן פטנטים מאושרים בתחומים הקשורים לבינה מלאכותית, ביניהם: פטנטים ללמידת מכונה, זיהוי תמונות ודיבור ונושאים לעיבוד שפה טבעית על בסיס מתגלגל כל שנה. התיק הנוכחי כולל 88 אחזקות, ביניהן: (NVDA) Nvidia Corp, (META) Meta, Apple Inc. (AAPL) , ו- (.Amazon.com Inc. (AMZN
שי שעיה הוא שותף מנהל בקרני פמילי אופיס.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
