השורה התחתונה: כיצד נראה השבוע החולף בשוק ההון

  • וול סטריט ובורסות חו"ל (500s&p - 4288.05): שבוע נוסף של ירידות חדות בשוק המניות אשר סוגר חודש ספטמבר אדום ורבעון שלישי חלש, בו נרשמה ירידה של 4.9% במדד 500s&p. גם השבוע נגרמו הירידות כתוצאה ישירה מהמשך הזינוק בתשואת איגרות החוב שלוחצת את שערי המניות ב"תנועת מספריים". היא גם מסמנת את המשך מדיניות הריבית הגבוהה במשק לתקופה ארוכה (מה שלא מבשר טובות לרווחי החברות) וגם נותנת למשקיעים אלטרנטיבה חסרת סיכון ובעלת תשואה גבוהה (נומינלית וריאלית) להשקעה במניות. גורם נוסף שלחץ השבוע את המניות למטה היה החשש המתגבר מהשבתת הממשל האמריקאי. זאת, בעקבות אי הסכמות בין חברי הקונגרס הדמוקרטים והרפובליקאים בסוגיית פתרון משבר תקרת החוב. ואכן, חשש זה גרם לשינוי מגמה שלילי ביום המסחר האחרון לאחר פתיחה חזקה במניות בעקבות נתוני מקרו שהתפרסמו שמצאו חן בעיני המשקיעים.
  • בזווית הטכנית: מדד s&p500 הגיע לאזור התמיכה (4,300), בו נעצר בסוף השבוע וניסה להתאושש. השבוע הבא יהיה מעניין מאד מבחינה טכנית. סביר להניח שהשוק ינסה להתאושש ולהתרחק מאזור התמיכה. מצד שני - אם ניסיון ההתאוששות יכשל ורמת התמיכה תיפרץ כלפי מטה, יגרור הדבר גל נוסף של ירידות שערים. בשלב ראשון לקו התמיכה הבא באזור 4,200, ובשלב השני (וזו כבר תחזית פסימית מאד) - לרמת התמיכה הבאה באזור 3,800. מלמעלה מחכה לשוק רמת התנגדות באזור 4,550 אשר אם תיפרץ, ינסה השוק להגיע לרמת השיא של כל הזמנים (בסביבות 4,800).
  • שוק המניות התל אביבי (מדד ת"א 125 - 1874.4): שבוע עצבני ותנודתי עבר על המשקיעים במניות בארץ, ובסיומו נסגר מדד 125 בירידה מתונה, אם כי מדד זה לא שיקף השבוע בדיוק את מה שקרה בשוק הרחב. מה שהיטה את המדד כלפי מעלה היו עליות השערים החדות במניות הבנקים, אשר נהנים (בניגוד לרוב החברות במשק) מהריבית הגבוהה, ואילו מניות השוק הרחב ירדו השבוע באופן חד יותר מזה שהמדד משקף. השבוע פעלו על שוק המניות בארץ שלושה כוחות חזקים. כוח אחד שלחץ כלפי מטה, היה האווירה השלילית וירידות השערים בוול סטריט (המלוות בתשואת שיא באיגרות החוב ובמחירי הנפט). כוח שני שתרם לאווירה השלילית בארץ היה הפסקת הדיבורים על הסכם פשרה, ועל סיום המהפכה המשפטית "בדרכי שלום" במקביל לעלייה ברטוריקה הלוחמנית של שרים בכירים וחברי כנסת (לרבות יו"ר הכנסת) כנגד בית המשפט העליון, מה שמסמן למשקיעים משבר חוקתי ההולך ומתקרב. הכוח השלישי (אשר איזן במידה מסוימת את התמונה השלילית) היה המשך הדיבורים על הסכם השלום המתקרב עם סעודיה. בשורה התחתונה נראה כי על רקע ההסכם המתקרב עם סעודיה, גורלו של שוק המניות הישראלי יקבע על פי ההתפתחויות בתחום המהפכה המשפטית. ההערכה היא שעצירת המהפכה (או לחילופין השגת הסכמה רחבה בנושא, אשר תשים סוף ל"כאוס" במדינה מאז תחילת השנה) בשילוב עם הסכם עם סעודיה - יובילו לעליות שערים חזקות בשוק המניות הישראלי שיצמצם (או אף יסגור) את הפער הגדול שנפתח מאז תחילת השנה בינו ובין וול סטריט ושווקי חו"ל.
  • שוק איגרות החוב: תשואת איגרות החוב בוול סטריט המשיכה גם השבוע לנסוק והגיעה לרמת שיא, אשר לא נראתה מאז 2007 (השנה בה התרסק שוק המניות האמריקאי). תשואת האג"ח לטווח פדיון של 10 שנים סיימה את השבוע ברמה של 4.579%, לאחר שכבר חצתה בשלב מסויים גם את רמת 4.6%. המשקיעים עדיין מושפעים מדברי יו"ר הפד בסוף שבוע המסחר הקודם, שאומנם השאיר את הריבית ללא שינוי אבל אותת על העלאות ריבית נוספות בהמשך הדרך. העובדה שמחירי הנפט המשיכו השבוע לדהור כלפי מעלה, ומתקרבים במהירות לרמה הפסיכולוגית של 100 דולר לחבית - רק מוסיפה שמן למדורת החששות מהאינפלציה. בין הסוחרים והאנליסטים מתחזקת משבוע לשבוע ההערכה כי הריבית הגבוהה איתנו להישאר עוד זמן רב וכי תהליך הורדתה הולך ומתרחק מאיתנו.
  • בשוק איגרות החוב הישראלי: גם בארץ המשיכה השבוע התשואה לטפס. זאת, כתגובה ישירה למגמת העלייה בתשואות האג"ח בוול סטריט. ברקע גוברת ההערכה כי נגיד בנק ישראל יעלה את הריבית בארץ לפחות עוד פעם אחת, כנראה עוד החודש כתגובה ישירה למדד המחירים האחרון שהפתיע לרעה ולידיעות על גל נוסף של העלאות מחירים הצפוי לאחר החגים ולשער הדולר/שקל השובר שיאים של שנים, ואשר גורר לחצים אינפלציוניים נוספים. אם נסתכל על "חצי הכוס המלאה" - הרי בין המשקיעים רווחת ההערכה כי עצירת המהפכה המשפטית (או לחילופין השגת הסכמה רחבה בנושא) - תגרום לירידה חדה בתשואות האג"ח (שזה אומר - עליות שערים נאות).
  • שוק מטבע החוץ: גם השבוע המשיך הדולר להתחזק בעולם, והגיע לרמה של 1.0572 דולר לאירו שלא נראתה מזה 10 חודשים. זאת כתוצאה ישירה של התשואה הגבוהה בשוק איגרות החוב (אשר המשיכה גם השבוע לטפס לשיאים חדשים). תשואה זו, כמו גם האיתות של יו"ר הפד מסוף השבוע שעבר על העלאות ריבית נוספות בדרך, הופכים את המטבע האמריקאי ליותר אטרקטיבי. גורם נוסף שתומך בדולר האמריקאי הוא פירסום נתוני המקרו באירופה במהלך השבועות האחרונים המצביעים על חולשת הכלכלות המובילות ביבשת (גרמניה לדוגמה) בניגוד לעוצמה שממשיכה להפגין הכלכלה האמריקאית.
  • ובארץ: גם השבוע נסחר הדולר ביציבות יחסית ברמות של 3.82 - 3.84 שקל לדולר. התנודות המתונות בשער הדולר לעומת השקל נקבעו יותר מהמתרחש במסחר בו בעולם מאשר מהביקושים/הצעים מקומיים. עדיין הדולר קרוב לרמת השיא של 3.85 שקל לדולר אליה הגיע לפני שבועיים ושלא נראתה מאז 2016 (פרט לתקופה קצרה בתחילת משבר הקורונה). כרגע תומכת בשקל הציפייה המחודשת להעלאת ריבית נוספת בארץ כבר החודש (והסיכוי שהריבית בארץ תהיה גבוהה מזו של ארה"ב). גם הידיעות המעודדות על הסכם מתקרב עם סעודיה תומכות בשקל ללא ספק. מנגד תלוי ועומד כנגד השקל החשש ממשבר חוקתי, ו/או המשך החקיקה של המהפכה המשפטית באופן חד צדדי, ו/או הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודיס. כל זה מוביל את השקל למצב של שיווי משקל בין שני תסריטים מנוגדים. התסריט הפסימי מדבר על משבר חוקתי, על המשך החקיקה של המהפכה המשפטית באופן חד צדדי (כלומר - המשך הכאוס במדינה) ועל הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברות הדרוג העולמיות. הפסימיסטים בין המשקיעים מדברים במקרה כזה על פריצת הרמה של 4 שקלים לדולר ועל "תרחישי בלהות", שאנו חוזים בשנים האחרונות במטבעות של טורקיה ואירן. האופטימיסטים מדברים על סיום פרק המהפכה המשפטית (עצירה מוחלטת - או הסכמה רחבה). במקרה זה - צופים התחזקות מיידית של השקל, בשיעור של 10% לפחות (בייחוד אם התסריט של הסכם עם סעודיה יצא לפועל). במילים אחרות: השקל נמצא עכשיו במצב של "או צל"ש או טר"ש".
  • שוק הסחורות העולמי: הנפט המשיך השבוע לטפס. ונסגר ברמה של 95.31 דולר לחבית מסוג "ברנט". זאת לאחר שבמהלך השבוע כבר נגע ברמה של 97 דולר לחבית והתקרב לרמה הפסיכולוגית של 100 דולר לחבית, לפני שעבר סוג של מימוש רווחים. רמות מחירים אלו של הנפט כבר לא נראו מזה זמן רב (ולמעשה, מאז תחילת המלחמה באוקראינה לפני כשנה וחצי). הביקושים לנפט במהלך השבועות האחרונים מוסברים בעיקר בשילוב של תגובה להודעות של סעודיה ורוסיה על הצמצום בתפוקה (שזה אומר - פחות היצע) עם נתוני מקרו חיוביים שהתפרסמו בארה"ב ובסין, שני הקטרים המושכים את הכלכלה העולמית (שזה אומר - יותר ביקוש). השבוע נרשמו ביקושים נוספים לזהב השחור, בעקבות פרסום נתונים על ירידה במלאי האסטרטגי של עתודות הנפט בארה"ב. נראה כי שבירת הרמה הפסיכולוגית של 100 דולר לחבית היא רק עניין של זמן. שבוע של מסחר דרמטי עבר על הזהב שמחירו צנח אל מתחת ל- 1900 דולר לאונקייה, ונסגר ברמה של 1864.6 דולר לאונקיה. נראה כי השילוב של הדולר ההולך ומתחזק, עם התשואות ההולכות ומטפסות של איגרות החוב - גרמו ל"שבירה" של המשקיעים בזהב ולצניחת מחירו בקרוב ל- 10% לעומת רמת השיא של לפני מספר חודשים. כרגע לא נראה שינוי בסנטימנט.
אלי גולדברג הוא בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בחיפה (תואר שני - בהצטיינות). בעל עשרות שנים של נסיון בפעילות בשוק ההון (כמו גם בכתיבה עיתונאית - בנושא שוק ההון והבנקאות). כרגע משמש כמנהל ההשקעות, של קרן הגידור "דלתא 100״.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.