עכשיו נחזור להתחלה: ״ספירלת השכר״ הוא התרחיש שלבנק המרכזי אין פתרון אליו
ספירלת השכר זאת סיטואציה בה האינפלציה גורמת לעובדים לדרוש תוספות שכר עקב עלייה ביוקר המחיה. מקרה כמו "ספירלת השכר" מתרחש לרוב במקרים בהם אחוז האבטלה במשק נמוך מהרגיל, כמו בעת הנוכחית. מכיוון שאין מספיק היצע של עובדים בשוק העבודה, למעסיקים אין חלופה לעובדים הקיימים.
על כן, בהעדר עובדים חדשים, המעסיקים מגלגלים את עליות המחירים הלאה לצרכנים ע״י העלאות מחירים.
במצב כזה המשק נכנס למעין מעגל אינסופי שמאוד קשה לעצור אותו, כיוון שהעלאת המחירים מעלה שוב את האינפלציה, דבר שמעלה מחדש את הדרישה של שכר העובדים, שמשפיע על עליית המחירים וכן הלאה.
בראייה רטרוספקטיבית, הנה כמה מאפיינים של דפוס ספירלת שכר קלאסי:
1. היחידים שלא יפגעו מהסיטואציה אלו הם הסקטורים הדפנסיביים, הצריכה ההכרחית והמחזורית.
2. אנשים תמיד יעדיפו קודם כל לדאוג לדברים הבסיסיים שלהם כמו אוכל ומגורים ורק אחר כך לחופשות והתחדשות במוצרים שונים.
3. זו הסיבה המרכזית שהבנק המרכזי לא ממהר להוריד את הריבית כי בדיוק מזה הוא מפחד ולכן הוא רוצה לגרום לצרכנים לבזבז פחות מה שיגרום לפחות צורך בעובדים.
הסכנה המרכזית: ספירלת שכר לצד אינפלציה
אינפלציה היא התהליך המתמשך של עליית המחירים במשק, בהשוואה למחירים אשתקד. בשביל להבין איך אינפלציה עובדת חשוב לדעת - האינפלציה מושפעת משני צדדים:
צד ההיצע וצד הביקוש.
אינפלציה מצד ההיצע: חווינו את התהליך הזה בקורונה. רמת הביקוש נשארת יציבה, אבל משהו בשרשרת ההיצע (פקקים בנמלים, סגירת מפעלים וכו׳) גרמו לכך שכמות המוצרים שקיימת בשוק ירדה משמעותית. מצב כזה גורם לעליית מחירים (הבסיס של כלכלה היצע וביקוש).
אינפלציה מצד הביקוש - חווינו את זה בשנה האחרונה. הצריכה של האנשים עולה בצורה משמעותית ( טיסות לחו״ל, קניות באינטרנט, חופשות וכו׳), דבר שגורם לעליית מחירים בצורה משמעותית.
אחרי שהבנו את שני הצדדים של האינפלציה, עכשיו נדבר על החלק המסוכן בכל אחד מהם, באילו פעולות הבנק המרכזי יכול לנקוט כדי לטפל בכל אחד מהם. תפקיד הבנק המרכזי הוא לשמור על איזון הכלכלה. מצד אחד, שתהיה צמיחה, אך לא מהירה מדי ומצד שני, שלא יהיה מיתון. איך הוא הבנק המרכזי שולט בזה? ע״י העלאת והורדת ריבית.
הבעיה שיש באינפלציה מצד ההיצע, היא שפיזית אין מוצרים. לבנק המרכזי אין מה לעשות, אלא לחכות ״שהפקק״ ישתחרר בצורה כלשהי. לכן העלאת ריבית לא רלוונטית במקרה כזה. באינפלציה מצד הביקוש, מאידך, יש צורך ״לרסן״ את האוכלוסייה, כדי שיאטו את הצריכה. איך הבנק המרכזי עושה את זה? מעלה ריבית ובעצם גורם למשכנתאות ולהלוואות להיות יותר "יקרות". דבר שמסיט כסף מצריכת מותרות כמו חופשות או מסעדות לאפיקים שנחשבים כצריכה בסיסית.
כפי שציינתי, כאשר ספירלת השכר תתרחש, הבנק המרכזי יגיע לנקודה שאין לו ברירה אלא להמשיך להעלות ריבית. במקרה כזה, ייווצר מצב שהמשקיעים יבחרו לנתב את כספם לסקטורים ההגנתיים אשר מורכבים מחברות העוסקות בצריכה מחזורית כגון סקטור הרפואה, וסקטור התשתיות - הכוונה לתשתיות בסיסיות כגון אספקת חשמל, מים ופינוי זבל לבתים.
פעולת המשקיעים הנ"ל תתחרש מהסיבה שמדובר בחברת שמספקות מוצרים בסיסיים שצורכים על בסיס יומיומי.
בניגוד לסקטורים הדפנסיביים, המצב הזה יכול ולגרום לפגיעה במדדים המרכזיים (S&P500 ו-NASDAQ) מהסיבה הפשוטה שהם ברובם מורכבים מחברות טכנולוגיה ש"נהנות" פחות בתקופה של ספירלת השכר.
עכשיו, כמו שאני תמיד אומר ואמשיך לומר, תסתכלו על שוק ההון מזוויות שונות, כאלו שרוב האנשים לא חושבים שיש איזושהי סיבה לבחון אותן. ככה אני מסתכל על הדברים, זו הדרך שצריך להסתכל על הדברים. רק בפעולות ההסתכלות מהסוג הזה נוכל להבין באמת איך השוק פועל ואף להרוויח מעל לתשואת המדד. המטרה היא תמיד להיות צעד לפני כולם, בעיקר בדרך החשיבה.
הכותב הינו מקים ערוץ האינסטגרם גיא נתן | כלכלה ושוק ההון
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
פורסם לראשונה: 12:30, 21.07.23
