בין מלחמה לרפורמות כלכליות ועד הורדות דירוג האשראי של מדינת ישראל, השוק המקומי ממשיך להציג תשואות חסר ביחס למדדים המובילים בעולם. S&P500, מדד הדגל של אמריקה, עלה מתחילת השנה כ-17.8% לעומת מדד ת"א 90 שעלה 3.5% בלבד. בהתחשב בכל האירועים השליליים שקרו במדינה בחצי השנה האחרונה, הגיוני שהשוק מספק תשואות חסר ביחס למדדים המובילים בעולם, אך ישנה גם נימה של אופטימיות להתאוששות שוק ההון הישראלי בהמשך, וכדי להבין את הסיבות לכך תחילה עלינו להבין מה עברנו השנה, ומי מושך את השוק כלפי מעלה.
2024 עד כאן
האירוע המרכזי ביותר הוא כמובן המלחמה הפוקדת את ארצנו מאז אותה שבת שחורה בשבעה באוקטובר שההשפעות שלה על הכלכלה לא איחרו לבוא, ובעיקר כולן התרכזו למקום אחד שנקרא ״גדילה משמעותית בגירעון התקציבי״. לפי נתוני החשב הכללי במשרד האוצר הגירעון במשק ממשיך לטפס ובחודש יוני הגיע כבר ל-7.6%, לעומת 7.2% במאי, זאת בעוד יעד הגירעון ל-2024 כולה אמור להיות 6.6% בלבד. הגירעון טיפס לאחר גידול חד בהוצאות הממשלה, וזאת למרות הגידול בהכנסות מעבר למצופה.
כדי לממן את הגידול בגירעון ולצאת מהבור הכלכלי נאלצה המדינה לבצע מספר מהלכים שיעזרו להגדיל את ההכנסות. להלן כמה "גזרות" מתוך תקציב המדינה החדש: המחיר לחפיסת סיגריות יעלה ב- 2 שקל לקופסה, מס הטבק יעלה ב-13 אג' לגרם, מס הבריאות יעלה ב-0.15%, הטלת מס נסיעה של 15 שקל לכל 100 ק"מ על כל הרכבים החשמליים החל בשנת 2026, עלייה בתחילת השנה הבאה במע"מ ל-19% והרשימה עוד נמשכת.
בנוסף, העלייה החדה בגירעון והמהלכים שביצעה המדינה גרמו, בין היתר, להורדת דירוג האשראי מדירוג AA- ל A+ כאשר ההשפעה המרכזית של הדבר הינה התייקרות ההלוואות עבור ישראל.
שלוש רפורמות הגיעו כדי לעשות סדר בחלק מהתחומים:
"הרפורמה בפנסיה" שהייתה צריכה להיכנס לתוקף כבר מינואר 2024 אך נדחתה עקב מלחמת "חרבות הברזל" נכנסה לתוקף לאחרונה בתאריך 01.07.2024. הרפורמה נועדה להקל על הציבור שהתקשה להתמודד עם בתי ההשקעות שהציעו מסלולים לא ברורים עם דמי ניהול ״נסתרים״. מטרת הרפורמה היא ליישר קו בין מסלולי ההשקעה השונים הקיימים בחברות השונות, ולסייע למשקיע להשוות בין מסלולי השקעה בחברות ולצמצם עלויות ניהול לא ברורות מצד בתי ההשקעות. אולם השינוי אינו תקף על "המסלול הכללי", אשר רוב הציבור נמצא בו היום (מסלול ברירת מחדל). בנוסף, החלק המרכזי ברפורמה הוא השינוי במסלול ההשקעה "מדדי מניות פאסיבי", מסלול שבעיקרון משקיע במדד הנאסד"ק 100, ועכשיו לאחר הרפורמה יהיה מוגבל לחשיפה של עד כ-50% בלבד מהקרן שהושקעה. מאמר מפורט על הרפורמה ופירוט על השינויים בה ניתן למצוא כאן.
רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" הובלה על ידי שר הכלכלה ניר ברקת ובראש ובראשונה נועדה להוריד את מחירי המוצרים ולצנן את יוקר המחייה על ידי ביטול הצורך בתקנים ישראליים המחמירים על חלק נרחב מהמוצרים המיובאים לישראל מאירופה, כאשר הטענה העומדת במרכז היא שאין צורך להוסיף בדיקות נוספות על מוצרים שכבר עברו אישור באירופה (דוגמת מכונת כביסה שעברה אישור בגרמניה). אך מתברר שלא כך הדבר כאשר משרדי הממשלה השונים החריגו כ- 93% מוצרים מתוך הרפורמה וכך יצא שמתוך מאות מוצרים נשארו רק 7%.
השינוי שבוצע בתוכנית "חיסכון לכל ילד" נועד כדי להעביר את הכוח מהבנקים כאשר יותר ויותר אנשים מבינים כי עליהם להעביר את התוכנית לבתי ההשקעות שם יוכלו להשקיע במסלולים בעלי סיכון גבוה יותר ולהבטיח לילדיהם עתיד טוב יותר מבחינה כלכלית, כשיגיעו לגיל המתאים.
בעקבות השינוי שבוצע, הורה שפתח תוכנית חיסכון בבנק יכול לנייד את היתרה לבית השקעות ולהשקיע בקופת גמל באיזה מסלול שיבחר מהמסלולים המוצעים, שינוי נוסף שיכנס לתוקף באופן החיסכון הוא שינוי מסלול ברירת המחדל, בעבר היה זה מסלול כללי בבתי ההשקעות אך לאחר השינוי מסלול ברירת המחדל יהיה מסלול בסיכון מוגבר. נתון מעודד בהתחשב סטטיסטיקה שאומרת כי 50% מההורים לא מתערבים באופן אקטיבי בקופת החיסכון לכל ילד שלהם.
דבר נוסף אליו כמעט ולא שמענו התייחסות השנה מצד התקשורת הינו חזרת ענף הסייבר הישראלי לקדמת הבמה העולמית כאשר על פי נתוני חברת המחקר IVC שנאספו לרגל ועידת סייברטק, ברבעון הראשון של 2024 נרשמו אקזיטים של חברות סייבר ישראליות בסך 985 מיליון דולר, למרות המלחמה. סכומי האקזיטים של חברות סייבר ישראליות ב־2023 שברו שיא ועלו על 7.1 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 65% לעומת 2.45 מיליארד דולר ב־2022. וכמובן, רק אתמול כולנו ראינו את הידיעה המפתיעה והמשמחת של גוגל שנמצאת במגעים לרכישת Wizz הישראלית בניהולו של אסף רפפורט ב-23 מיליארד דולר! במידה שהעסקה תצא לפועל זו תהיה הרכישה הכי גדולה של גוגל אי פעם.
ומעבר לגאווה הישראלית, אם המספרים מדויקים המדינה אמורה להכניס מהרכישה סכום של כמעט 6 מיליארד דולר (כ20-22 מיליארד שקל), ובתקופה של הוצאות וגירעון שרק הולך וגדל, גם לנו האזרחים זו הודעה משמחת מאוד.
התעשיות שלמרות המלחמה משכו את השוק כלפי מעלה
בראש ובראשונה התעשייה הביטחונית שתמיד תהיה הראשונה להציג עליות כאשר אנו במלחמה. בשנה שעברה רשם היצוא הביטחוני הישראלי שיא של כל הזמנים והגיע ל-12.5 מיליארד דולר. המספר צפוי לעלות גם השנה בעקבות תקציב המדינה שחילק למשרד הביטחון כ-55 מיליארד שקל, התקציב הכי גבוה מעולם. אלו המניות המובילות בתעשייה:
המניה המובילה כיום הינה של חברת ״נקסט ויז'ן״ אשר פועלת בתחום המיקרו מצלמות. החברה מפתחת, מייצרת ומשווקת מצלמות מיוצבות, לכלים קרקעיים ואוויריים כדוגמת מיקרו ומיני מזל"טים ורחפנים. נקסט ויז'ן הרוויחה 15 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2024, גידול של 256% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023. ההכנסות צמחו ב-219% ברבעון הראשון של 2024 בהשוואה לרבעון המקביל, והסתכמו ב-27 מיליון דולר – כתוצאה מגידול במספר הלקוחות מ-83 ל-105. המניה עלתה 188% בשנה האחרונה.
חברת ״עין שלישית״ עוסקת בפיתוח מערכות מבוססות בינה מלאכותית לצורך זיהוי עצמים ע"י רחפנים וכלי רכב. החברה זכתה במכרז של לקוח ביטחוני גדול בהיקף של 15 מיליון שקל לפחות. החברה דיווחה כי ההיקף הסופי ייקבע בהתאם להזמנות שיבוצעו בפועל על-ידי הלקוח ובדרישות לשינויים בביצועי המערכת, כאשר ההיקף הכולל של ההזמנה עשוי להסתכם בסכום כפול, כלומר עד כ-30 מיליון שקל. מדובר בהזמנות ענק מבחינת החברה, אשר מכירותיה בשנת 2023 כולה הסתכמו בכ-14.8 מיליון שקל – בעקבות צמיחה של כ-50% במכירות בהשפעת המלחמה בעזה.המניה עלתה ב-145% מתחילת המלחמה.
חברת ״אורביט״ נמצאת גם היא כאחת הפייבוריטיות בתעשייה הביטחונית בישראל. אורביט היא ספקית של מערכות תקשורת מתקדמות המהוות מרכיב חיוני בפתרון שהן משרתות וכן הינה ספקית של שירותים נלווים, בשני שווקי יעד - השוק המסחרי וכן השוק הביטחוני/ממשלתי. על פי הדוח הכספי שלה לסיכום הרבעון הראשון של שנת 2024, החברה מציגה תוצאות טובות עם צמיחה בהכנסות שהסתכמו בכ-15.1 מיליון דולר, בהשוואה לכ-13.5 מיליון דולר ברבעון המקביל, גידול של כ-12.2%. הגידול במכירות נובע בעיקר מגידול בהכנסות ממכירת מוצרים. המניה עלתה 30% מתחילת המלחמה.
״ארית תעשיות בע"מ״ היא חברת החזקות הפועלת באמצעות חברות בנות בפיתוח, ייצור ושיווק מרעומים אלקטרוניים לשוק הביטחוני. הקבוצה עוסקת באמצעות חברת הבת רשף בפיתוח, ייצור ושיווק מרעומים אלקטרוניים מתוחכמים המיועדים לארטילריה, למרגמות, לטנקים ועוד. ארית עדכנה על הזמנת ענק ממשרד הביטחון בשווי של 150 מליון ש"ח כאשר המניה השלימה זינוק של 140% מתחילת המלחמה.
בנוסף, ישנה תעשיית השבבים אשר התפתחה בקצב מהיר בכל העולם בשנה האחרונה עקב הביקוש הגבוה לשבבים מבוססים בינה מלאכותית.
״חברת קמטק״ (דואלית) עוסקת בתכנון, פיתוח, ייצור ושיווק של מערכות בדיקה אוטומטיות אופטיות (AOI). מערכות הבדיקה של קמטק מאפשרות ביצוע ביקורת אופטית ממוחשבת, לזיהוי פגמים במעגלים מודפסים בתהליך ייצורם, בכך מייעלות את התהליך ומגבירות את התפוקה.
״חברת נובה״ (דואלית) הינה ספקית של פתרונות מטרולוגיה ממדית וחומרים לבקרת תהליכים מתקדמים המשמשים בייצור מוליכים למחצה, או במילים פשוטות יותר החברה אינה מייצרת שבבים אלא מספקת כלים שעוזרים בייצור השבבים כאשר היא עובדת יחד עם החברות הגדולות בעולם בתחום כגון TSMC וסמסונג.
החברות עלו בשנה האחרונה כ-92% ו-76% בהתאמה.
״חברת טבע״ (דואלית) מהווה תעשייה משל עצמה. ענקית התרופות ביצעה מהלכים חיוביים עבור בעלי המניות החל ממינוי מנכ"ל חדש (ריצ'רד פרנסיס) אשר מכהן בחברה בשנה וחצי האחרונות ועד לחידוש האחרון שלה תרופת "אוסטדו" (Austedo) לטיפול במחלת הנטינגטון (מחלה נוירולוגית הפוגעת בתאי עצב במוח). התרופה המקורית הניבה 282 מיליון דולר במכירות ברבעון הראשון, עלייה של 67% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. טבע צופה שהתרופה תימכר ב-1.5 מיליארד דולר השנה. טבע עלתה בשנה האחרונה כ-60%.
גם תעשיית התעופה בישראל חוותה משבר קשה בעקבות הפסקת הטיסות של רבות מהחברות שפעלו בארץ, שכמובן הנהנות העיקריות מכך היו חברות התעופה הישראליות ובייחוד חברת אלעל (הכי גדולה בפער) שנשארה לחלוש כמעט לבדה על שוק שלם שהתאושש בצורה יחסית מהירה מבחינת הביקוש.
באופן מסורתי בחברת אל על הרבעון הראשון של השנה נחשב לחלש (עונת החורף), הרי שבזה האחרון עמדו הכנסות החברה על 738 מיליון דולר - זינוק של 47% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וטוב אפילו מעונת הקיץ שעברה.
בזכות השליטה של אלעל בשמי ישראל (62% מתנועת הנוסעים בנתב"ג), היא סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2024 עם רווח נקי של 80.5 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 34.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ובהשוואה לרווח רבעוני של כ-40 מיליון דולר ברבעון הקודם, שהיה גם הוא חריג לטובה בעקבות המלחמה. הרווח העצום מחק כמעט מחצית מהגירעון בהון העצמי של אלעל, שעומד כעת על 91 מיליון דולר. אל על אינה מוגדרת כמונופול, על אף שבפועל תפקדה כאחד כזה עם 80% נתח שוק בשיא. מניית אל על עלתה מפרוץ המלחמה כ-46%.
אופטימיות להמשך נובעת דווקא מהסטטיסטיקה של שוק ההון הישראלי לאחר מלחמות ישראל/מבצעים צבאיים שבאופן שנוגד את האינטואיציה היא דווקא חיובית במיוחד. לדוגמה: שנה אחרי מבצע "חומת מגן" עלה השוק ב-65%, כשנה לאחר תחילת מבצע "עופרת יצוקה" עלה שוק ההון הישראלי ב-88% (!), כשנה לאחר תחילת מבצע "צוק איתן" עלה השוק 20% והדוגמאות עוד רבות.
באשר למלחמת "חרבות הברזל", אמנם עדיין לא עברה שנה אך מאותה שבת שחורה ועד כה עלה שוק ההון הישראלי ב-15.5%.
חשוב להבין כי הכלכלה בארץ אומנם נחלשה מאז פרוץ המלחמה אך היא תהיה חזקה יותר ביום שאחרי, בלי צל של ספק. התעשיות בארץ ימשיכו להיות חזקות וישראל תמשיך להיות מובילה בפיתוחים בתחומים המובילים בעולם כגון סייבר, פארמה, שבבים מבוססי בינה מלאכותית וביטחון, ואת כל אלה רואים המשקיעים הזרים שרק מחכים לשים את כספם במקום בטוח יותר.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, פיננסים ושוק ההון למעלה מ-5 שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
