לאורך שנים רבות רווחה התפיסה כי השקעות בשוק ההון והשאיפה לעשיית טוב חברתי הן מטרות מנוגדות. אולם, בעשורים האחרונים מתחולל שינוי מסוים בעולם הפיננסים, המוכיח כי אין בהכרח סתירה בין השניים. יותר ויותר משקיעים מגלים כי ניתן לרתום את כוחו של ההון לא רק להשאת רווחים, אלא גם ליצירת השפעה חיובית על החברה והסביבה. גישה זו, הידועה כ"השקעות אימפקט", מאתגרת את הדיכוטומיה המסורתית בין פילנתרופיה לבין השקעות מסחריות, ומציעה דרך שלישית המשלבת בין השתיים.
ההשפעה החיובית של השקעות אימפקט יכולה להתבטא במגוון רחב של תחומים. בתחום צמצום העוני, למשל, משקיעים יכולים לתמוך בארגוני מיקרו-מימון המספקים הלוואות קטנות ליזמים זעירים בארצות מתפתחות, או לממן פרויקטים לבניית דיור בר-השגה לאוכלוסיות מוחלשות. בתחום הבריאות, ההשקעה עשויה להתמקד בחברות המפתחות טכנולוגיות רפואיות חדשניות או מספקות שירותי רפואה לאזורים מרוחקים, ובכך מרחיבות את הנגישות לשירותי בריאות איכותיים. חברות טכנולוגיה ירוקה המפתחות מקורות אנרגיה מתחדשת, הן גם דוגמה נוספת. חינוך הוא תחום נוסף שבו השקעות אימפקט יכולות לחולל שינוי משמעותי. השקעה בסטארט-אפים המפתחים פלטפורמות ללמידה מקוונת או תמיכה בתוכניות המכשירות אנשים למקצועות נדרשים, עשויות לסייע בצמצום פערים חברתיים ולהגביר את השוויון בהזדמנויות.
עד כאן הכל טוב ויפה, אך שתי שאלות מעלות ספק בכוחן של השקעות האימפקט:
הראשונה, היא כיצד בכלל נמדדת אותה השפעה חיובית. בעוד שמדידת תשואה כלכלית היא יחסית פשוטה, הערכת ההשפעה החברתית מורכבת יותר. לשם כך פותחו מספר כלים ומדדים, כמו מערכת IRIS+ או מדד יעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם. חברות רבות החלו לפרסם דוחות אימפקט שנתיים, המפרטים את ההשפעה החברתית והסביבתית שלהן, מגמה המסייעת למשקיעים להעריך את ההשפעה של השקעותיהם.
השנייה היא האם השאיפה לאימפקט חיובי פוגעת ברווחיות? מצד אחד, ישנה טענה כי התמקדות באימפקט חברתי או סביבתי עלולה להסיט משאבים מפעילויות מניבות רווח. מנגד, ניתן לטעון כי חברות המתמקדות באימפקט חיובי עשויות ליהנות מיתרונות תחרותיים לטווח הארוך. למשל, הן נוטות למשוך ולשמר עובדים מוכשרים יותר, ליהנות מנאמנות לקוחות גבוהה יותר, ולהיות חדשניות יותר בחיפוש אחר פתרונות יעילים. יתרה מזאת, בתקופות של אי-יציבות כלכלית, חברות עם דירוג ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) גבוה נטו להציג ביצועים טובים יותר. עם זאת, האיזון בין אימפקט לרווחיות אינו תמיד פשוט, וחברות עשויות להתמודד עם החלטות קשות כאשר יעדי האימפקט מתנגשים עם שיקולים כלכליים קצרי טווח. ההצלחה טמונה ביכולת לשלב בין יעדים חברתיים וסביבתיים לבין אסטרטגיה עסקית חכמה, תוך ראייה ארוכת טווח.
בעוד הטרנד המוסרי תופס את תאוצתו, יש חברות המבקשות ליהנות מפירותיה מבלי לעשות שינוי של ממש. זוהי תופעת ה-"Impact Washing" בה חברות מבקשות ליהנות מהתדמית החיובית הכרוכה בפעולות המקדמות ערכים סביבתיים וחברתיים, מבלי להתחייב לשינויים מהותיים או לפעולות משמעותיות התורמות באמת להשפעה חיובית. מדובר בניסיון לשווק את החברה כמי שמובילה שינוי חברתי או סביבתי, תוך הסתמכות על פרסומים חלקיים, הטעיות מכוונות, או שימוש בשפה מטעה. כך, חברות מצליחות למשוך אליהן השקעות ולבנות תדמית חיובית בלי לעמוד מאחוריה. כדי להימנע מהשקעה בחברות כאלו, משקיעים צריכים לבצע בדיקת נאותות מקיפה, לחפש הוכחות מוחשיות לפעולות חיוביות, להיות חשדניים כלפי שימוש במונחים שיווקיים מעורפלים ולהסתמך על דירוגים בלתי תלויים.
לסיכום, השקעות אימפקט מציעות הזדמנות ייחודית ליצור שינוי חיובי תוך השגת תשואה כלכלית. ככל שהתחום מתפתח, צפויים להופיע כלי מדידה והערכה משוכללים יותר, שיסייעו למשקיעים לקבל החלטות מושכלות. עבור אלה המחפשים להשפיע לטובה על העולם באמצעות השקעותיהם, תחום זה מציע אפיק המשלב בין אחריות חברתית לבין פוטנציאל לרווח כלכלי. השקעות אימפקט מוכיחות כי שוק ההון יכול להיות כלי רב-עוצמה לא רק ליצירת עושר אישי, אלא גם לקידום שינוי חברתי וסביבתי חיובי.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
