שבוע סוער עבר על שוק ההון המקומי: אחר ביטול הנגזרים על הדולר שיזמה הבורסה המקומית, המהומה שקמה בעקבותיה וה-"התקפלות" החלקית של הבורסה המקומית, נראה כי בשקט נרקמת לה הצעת חוק בוועדת חוקה בכנסת, בעלת השפעות מהותיות (לרעה) לא פחות על המסחר בבורסה המקומית.
בעלי מניות חסרי שיניים והנהלה כל יכולה
מושכלת יסוד בסיסית בכלכלה ב-200 השנים האחרונות (מחוץ למדינות קומוניסטיות) היא שבעלי חברה הינם בעלי המניות. הנהלת החברה, קרי, הדירקטוריון, המנכ"ל והכפופים למנכ"ל הם המנהלים בפועל של החברה "ביום-יום", וכפועל יוצא הם זכאים לתגמול מכובד, אך בעלי המניות הם שהשקיעו את הכסף הנדרש להקמת הפעילות של החברה, הם שנטלו את הסיכון המהותי ביותר לגבי הונם ועל כן הם זכאים לרווחים שנשארים בסופו של יום אחרי ניכוי ההוצאות מההכנסות – וכן הם זכאים לבצע שינויים בהנהלת החברה ככל והיא לא מממשת את המדיניות הנכונה לדעתם של בעלי המניות, או כושלת בדרכים אחרות בניהול החברה.
לאחר הבנה בסיסית זו, שנשמעת הגיונית לכל בר דעת בעולם העסקים, מגיעה הפרקטיקה. הנהלת החברה לא משנה את המדיניות בגלל הפילוסופיה התאגידית ועיניהם היפות של בעלי מניות, אלא בשל הכוח החוקתי שיש להם. ככל שהנהלה אינה מנהלת את החברה בצורה נכונה על פי דעתם של בעלי המניות, הם יכולים לזמן "אסיפת בעלי מניות מיוחדת" במסגרתה יקראו לפיטור של חלק מהדירקטוריון, לשינוי סעיפים בתקנון או להוספה של דירקטורים חדשים. כמו כן, במסגרת "אסיפה תקופתית" המתקיימת ממילא אחת לתקופת זמן קבועה, ברוב המוחץ של המקרים אחת לשנה, בעלי המניות יכולים להוסיף נושאים לסדר היום, כמו מינוי דירקטורים חדשים, וכן להתנגד למינוי של דירקטורים, ככל שהכהונה שלהם עלתה להצבעה כחלק מהאסיפה. הממשל התאגידי הבסיסי ביותר, שבלעדיו מעטים המשקיעים שיסכימו להשקיע בחברה, הוא יכולת בעלי המניות להשפיע על מדיניות הנהלת החברה.
הצעת החוק שעלתה בשבוע שעבר בוועדת החוקה נוגעת לחברות דואליות. חברות דואליות נפוצות רוחבית בבורסות השונות ברחבי העולם והן בעצם חברות הנסחרות במקביל ביותר מבורסה אחת. הסיבה להירשם בבורסה נוספת היא בדרך כלל על מנת להגדיל את המסחר, וכן את הנוחות של משקיעים מקומיים בבורסות בהן החברות רשומה להשקיע (שכן משקיע גרמני למשל, יעדיף להשקיע בחברה בבורסה הגרמנית מאשר באמריקאית מטעמי עמלות, מס ולעיתים רבות גם דיווחים שיונגשו לו לשפה הגרמנית בידי החברה הדואלית). בבורסה המקומית נסחרות מספר חברות דואליות, כאשר כולן מלבד אחת (חברת ליטוש וחיתוך היהלומים שרין, הנסחרת דואלי במקביל בבורסת סינגפור) נסחרות במקביל בבורסות ארה"ב.
הצעת החוק מעוניינת לשנות את הדרישות לזימון אסיפת בעלי מניות, תוך כדי העלאת הרף הנדרש לזימון אסיפה מיוחדת מ-5% ל-10% והעלאת הרף הנדרש להצעת דירקטור למינוי מ-1% ל-5%. מדובר בסעיף שמסתתר בתחתית הצעת החוק, אך השפעותיו אקוטיות. המשמעות היא הכפלה ויותר של ההשקעה והקושי הנדרשים מבעלי המניות על מנת לבצע שינוי בהנהלת החברה. חיזוק של שלטון המנהלים על חשבון בעלי המניות והאקטיביזם שלהם.
מדובר בחוק ללא אח ורע, הנוהג בארצות הברית הוא שחברה קובעת את העניין בתקנון שלה אד-הוק, בלי שיש הגדרה מסוימת בחוק. אומנם החברה יכולה לשנות את הנתון בתקנון שלה – אבל מדובר בפרדוקס שכן על מנת לשנות את התקנון, ובכן, נדרשת אסיפת בעלי מניות...
על פי מטרת התקנות שצורפה לטיוטת הצעת החוק - "מטרת התקנה היא להקל את הנטל על חברות ישראליות הנסחרות בבורסות זרות ברחבי העולם. הן במצב והחברה רשומה בחו"ל בלבד והן במצב בו החברה נסחרת במקביל גם בבורסה בתל אביב. הקלות אלה, שיש הצדקה לקדמן אף בעיתות שגרה, מקבלת משנה חשיבות על רקע מלחמת חרבות ברזל, והשלכותיה הכלכליות על המשק".
לא ברור מן הנוסח הלקוני והמקוצר הזה מהי באמת מטרת התקנות. האם בטובת החברות התכוון המחוקק לטובת ההנהלה? על כל פנים, אפילו אם מטרת התקנות היא לעודד חברות נוספות להירשם למסחר דואלי בבורסה הישראלית, דבר שאינו צוין במטרת החוק, הדבר יעשה ככל הנראה נזק מקזז של עשרות מונים למוניטין של החברות הישראליות, שיוכלו כאמור על בסיס החוק, באבחת עט אחת - להירשם למסחר דואלי ובכך לשנות את התקנון בלי אישור בעלי המניות, תוך כדי העלאת הרף הנדרש על מנת להתנגד לפעולות ההנהלה.
הבורסה המקומית תהפוך לנמל מבטחים לפיראטים
המשמעות של הצעת החוק היא די ברורה – חברה ישראלית שתחשוש מהשתלטות ותשמע על כך שבעלי מניות מתכננים מהלכים של אקטיביזם – תבצע רישום כפול בישראל. בכך, בהנחה והיא מאוגדת בישראל, התקנון שלה על פי הצעת החוק אוטומטית יתעדכן ויעלה משמעותית את הרף הנדרש לזימון אסיפה ומינוי דירקטורים. כלומר נהפוך את הבורסה המקומית לנמל מבטחים לחברות המתנהלות כפיראטיות נגד בעלי המניות, ויעשו את ההליך הפשוט של הרישום על מנת להימלט מאימת האקטיביזם.
כמו כן, בהצעת החוק לא מוגדרת בפירוש חברה דואלית. ראו חברות כדוגמת דלק קבוצה או סאני תקשורת – שאכן הינן "דואליות", אך רק במובן חלקי שכן הן נסחרות ב-OTC בארה"ב עם מחזור מסחר ממוצע של אלפי שקלים בודדים. כך גם יכול לקרות הפוך כתוצאה מהצעת החוק, חברות יוכלו להירשם בישראל, בלי לפעול עם מחלקת IR או PR, בלי להנגיש את הדיווחים, בלי לעשות פעולות אל מול השוק – אך ליהנות מהכנפיים הרחבות והמגוננות של החוק הישראלי.
איזה משקיע ישקיע בהנפקה ציבורית של חברה ישראלית כאשר הוא יודע שבאבחה אחת יחתכו חלק ניכר מיכולות האקטיביזם שלו?
לפי דוח של קרן ההשקעות פיוז'ן, כ-80% מהסטארט-אפים הישראלים שהוקמו במהלך 2023 נרשמו בארה"ב. בגלל הצעות חוק כמו אלה, בגלל חשש מהתערבות ממשלתית. במקום לגרום למשקיעים זרים להתרחק מה-20% הנותרים, נראה כי הצעת החוק הזו היא עוד חלק מדרך בטוחה להרוס את המעט שנותר מהבורסה המקומית, ומהממשל התאגידי של החברות.
אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
