הטמפרטורה על פני כדור הארץ ממשיכה לעלות בקצב מדאיג עבור האנושות. שנת 2023 הייתה השנה החמה ביותר שאי פעם נמדדה עם עלייה של 1.18 מעלות מאז תחילת המדידות (מ-1850, תחילת המהפכה התעשייתית). מומחים מזהירים כי ברגע שנעבור את העלייה של 1.5 מעלות הנזק כבר יהיה בלתי הפיך. ההערכות הן כי כיום מושקעים כ-4.3 טריליון דולר מטעם ממשלות בעולם למען המאבק בהתחממות הגלובלית עד שנת 2030.
כדי להבין כיצד משפיעה ההתחממות הגלובלית על הכלכלה עלינו להבין תחילה מהי בכלל: ההתחממות הגלובלית מתארת את העליה בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ. תהליך זה החל לפני אלפי שנים, אך התגבר בצורה אקספוננציאלית מהמהפכה התעשייתית עד לימינו בשל העלייה החדה בקצב פליטת גזי החממה (פחמן דו חמצני, מתאן וחמצן דו חנקני) שמקורה בשריפת פחם, נפט וגז טבעי לשם ייצור אנרגיה עבור האדם. ההתחממות גורמת לשינויי אקלים, המסת קרחונים (שמובילה לעליית גובה פני הים) ומגדילה את התדירות והעוצמה של אירועי מזג אויר קיצוניים, גלי חום, הוריקנים, שיטפונות ועוד.
ההשלכות הכלכליות של האקלים הקיצוני והעלייה בגובה פני הים
המסת הקרחונים בקטבים עלולה לגרום למפלס גובה פני הים לעלות בעשרות מטרים ולהטביע ערי חוף שלמות ברחבי העולם. מעבר לאובדן העצום בחיי אדם צפויות גם השלכות כלכליות חמורות על העולם ביניהן עליות בפרמיות הביטוח בעקבות נזקי טבע (מה שכבר קורה בשנים האחרונות בארה"ב, 20% התייקרות בממוצע לביטוחי דירה בשנתיים האחרונות) ועלויות השיקום של נזקי טבע אלו.
בנוסף, ההתחממות גורמת לאידוי מקורות מים מתוקים כמו נחלים וקרחוני הרים, מה שעלול להוביל בעתיד הלא רחוק למחסור במים לשתייה, לפגיעה בתשתיות, להגברת הסיכוי להתפרצות מחלות כמו מלריה ודנגי ולשריפות ענק שיפגעו בתוצרת החקלאית בעולם, שכבר היום 5% מהתמ"ג החקלאי בעולם נהרס מידי שנה עקב נזקי טבע. כפי שזה נראה, רשימה זו עוד עלולה להתארך.
תוכנית הפעולה של ישראל
מדינת ישראל הצטרפה ל־27 מדינות ה־OECD שהתחייבו בכתב להפחית את פליטות גזי החממה שלהן בוועידת פריז בשנת 2015.
במאי 2022, עם אישורה של הצעת חוק האקלים הישראלי בקריאה ראשונה בכנסת, נקבע יעד של הפחתת הפליטות ב־27 אחוזים עד שנת 2030, ומוגדר בו יעד לאומי של כלכלה מאופסת פחמן עד 2050. כדי לעמוד ביעדים אלו, על ישראל לפרסם ולתקצב תוכנית מפורטת לאיפוס מאזן הפליטות שתתבסס על השקעה ניכרת בתשתיות ובכל מגזרי הכלכלה הישראלית.
על פי דוח מבקר המדינה בנושא אשר פורסם בסוף שנת 2023 עולה כי אומנם ישראל הציבה לעצמה יעדים שאפתניים אך בשונה משאר המדינות נראה כי היא אינה מצליחה לעמוד בהם. מהדוח עולה כי לפי התחזית של המשרד להגנת הסביבה קצב היישום הנוכחי של מדיניות הממשלה ישיג הפחתת פליטות בשיעור של כ-12% בלבד בשנת 2030 לעומת היעד שנקבע של 27%. בישראל כמו בישראל, דברים לא מתקדמים עד שכבר אין ברירה.
5 צפייה בגלריה
יעדי הפחתת פליטות גז"ח לשנת 2023 ונתוני ההפחתה בפועל בשנת 2020 במדינות מפותחות ובישראל
(על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה בעיבוד משרד מבקר המדינה)
המרוויחות הגדולות
ניתן להניח שתעשיות האנרגיה הירוקה ירוויחו מהצורך לרסן את האנרגיה המופקת משריפת פחם. הפקה של אנרגיה ירוקה מתחלקת לשלוש קטגוריות עיקריות: אנרגיה סולארית, אנרגיה המופקת ממים ואנרגית רוח.
בשל האקלים המקומי, אין לישראל פוטנציאל רב להפיק אנרגיה מרוח או ממקורות הידראוליים אך השימוש באנרגיה סולארית מתפתח בישראל כבר כשני עשורים ויותר, ולאחרונה אף החלו יוזמות ממשלתיות הקוראות לנצל עתודות קרקע פנויות להקמת חוות סולאריות, דוגמת מחלפי תנועה שיש בהם קרקע שלא ניתנת לשימוש למטרת מגורים.
ואכן,ישראל היא אחת מעשר המדינות בעלות הפוטנציאל הרב ביותר ליצירת אנרגיה סולארית למטר רבוע. בנוסף, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, אנרגיה סולארית היא מקור החשמל הזול ביותר בהיסטוריה, והיא צפויה להיות מקור האנרגיה הדומיננטי עד 2050.
5 צפייה בגלריה
הצפי לשינוי במקור האנרגיה בישראל, על פי תחקיר של חברת מקינזי
(מקינזי ושותפים, מצגת "משבר האקלים והכלכלה הישראלית: אתגרים לצד הזדמנויות")
מסיבות ברורות הפכה ישראל למעצמה טכנולוגית בכל הקשור לפיתוח פטנטים ודרכים לייצור ואגירת חשמל והחברות הנסחרות בבורסה הישראלית אשר מתעסקות בטכנולוגיות מסוג זה הן:
אנלייט (דואלית)- עוסקת בייזום, פיתוח, מימון, הקמה והפעלה של מיזמים לייצור חשמל נקי ממקורות אנרגיה מתחדשת, באירופה, בישראל ובארה"ב.
אנרג'יקס - החברה פועלת בשלושה תחומים מרכזיים: ייצור חשמל נקי, ייצור אנרגיית רוח ותחום של פתרונות אגירת האנרגיה.
דוראל אנרגיה - הפעילות העסקית של החברה מתמקדת בהפקה, תפעול שוטף והקמה של פרויקטים לייצור חשמל ממקורות "נקיים" דוגמת רוח וסולאר מתוך מטרה להחזיק בהן לטווח הרחוק בארץ ובאירופה.
סולאיר - בדומה לחברת אנלייט ודוראל, החברה מתמקדת בפיתוח ובהקמה של פרויקטים לייצור אנרגיה סולארית ולהזרמת החשמל.
למרות הפוטנציאל הגדול של החברות הללו שורה של חסמים מונעת מהן לצמוח. הראשון הוא נושא אגירת האנרגיה המופקת לצורך שימוש עתידי בחשמל. עלויות אגירת החשמל עולות לחברות הרבה מאוד כסף, ובתקופה האחרונה, בה הריבית נמצאת ברמתה הגבוהה מזה 20 שנים, בעיה זו התעצמה ושולי הרווח של החברות והכדאיות של פרויקטים חדשים נפגעים באופן ישיר. החסם השני הוא מלחמת רוסיה-אוקראינה, אשר גרמה להסטת כספים של הממשלות מהשקעות באנרגיה לתקציבי הביטחון. לדוגמה, מאז הפלישה גרמניה העלתה את תקציב הביטחון שלה בכ-2% (1.5% מתמ"ג) ופולין הצהירה כי תעלה את תקציב הביטחון שלה ל-3% בניגוד להמלצת נאט"ו העומדת על 2% מהתמ"ג.
סיבה נוספת לפגיעה בחברות העוסקות בתחום האנרגיה הירוקה בטווח הקצר היא נצחונו המסתמן של נשיא ארה"ב לשעבר, ששיעורי התמיכה בו עלו בחדות לאחר העימות שהתרחש בשישי האחרון בינו לבין הנשיא הנוכחי, ג'ו ביידן. ביידן ידוע כתומך נלהב של חברות האנרגיה הירוקה כאשר רק בשבוע החולף הכריז המשרד לאנרגיה בארה"ב על חבילת מענקים בגובה של 18.5 מילון דולר לסיוע, להקמה ולתיחזוק פרויקטים קיימים ל-20 ממשלות שונות.
ניתן לראות את החשש לתעשיית האנרגיה הירוקה מעלייתו של טראמפ גם ביום המסחר לאחר העימות: תעודת הסל על סקטור האנרגיה הירוקה (QCLN) ותעודת הסל על חברות הסולאר (TAN) נפלו ב-3.4% ו-3% בהתאמה.
יש לקוות כי בקרוב סדרי העדיפויות ישתנו, והמלחמה להצלת הכדור תהיה חשובה למדינות כמו המלחמה אחת בשנייה. גם אם לא נראה כך היום, ניתן להסיק כי לבסוף ישראל ושאר מדינות העולם ייאלצו, בין אם ירצו ובין אם לא, להגביר את הקצב בהטמעת שינויי ייצור האנרגיה מהסיבה הפשוטה שהזמן אוזל והברירה נגמרת. כשזאת יקרה, צפוי שנראה זרימה מחודשת של כספים אשר יושקעו בחברות האלו הן על ידי ממשלות והן ממשקיעים פרטיים וחברות. נוסף על זאת, ניכר כי החברה שתרוויח הכי הרבה תהיה הראשונה שתמצא את הפתרון הזול לאגירת האנרגיה המופקת ותרשום על כך פטנט על שמה.
בקורלציה לכך, הענף אשר צפוי להיפגע מעלייתן של חברות האנרגיה הירוקה הוא כמובן ענף תעשיית הדלקים המסורתית. באופן טבעי ככל שהצורך באנרגיה מבוססת שריפת פחמן, נפט או גז טבעי יירד ויוחלף על ידי ייצור אנרגיה נקייה, גם היקף הפעילות העסקית שלהן יקטן, אלא אם אלו יעשו מהלך אקטיבי של מעבר לייצור אנרגיה באופן "נקי".
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
