ריבית גבוהה מקשה על המשק לצמוח. יש פחות כסף של משקיעים המחפשים סיכון, ועסקים לוקחים פחות הלוואות כדי לגדול, מעסיקים פחות עובדים ובעלי נכונות נמוכה יותר לשלם הרבה לעובד. כתוצאה מכך, גם לצרכנים יש פחות כסף לצרוך מוצרים, ובסביבת ריבית גבוהה, גם מעדיפים שלא לקחת הלוואה כדי לרכוש דברי מותרות. כאשר הצרכנים רוכשים פחות העסקים מכניסים פחות ופועלים לצמצום ההוצאות, וכך הגלגל הכלכלי מוביל למיתון.
זו בעצם מטרת הריבית הגבוהה: לרסן את הצרכנות הגבוהה, למתן את קצב האינפלציה ולהכניס את המשק למיתון. אך מי כן עשוי להנות מהריבית הגבוהה?
״אופטיקאי מדופלם״ מציג בטוויטר את הצד השני של הריבית הגבוהה. אמנם סביר שאנשים פחות משתמשים בשירותים של חברות כמו fiverr ו-WIX מכיוון שצרכנים מצמצמים הוצאותיהם, אך חברות עם יתרות מזומנים גבוהות יכולות לקבל ריביות גבוהות עם סיכון נמוך על כספיהן, מה שתרם רבות לדוחות הכספיים של חברות הטכנולוגיה האמריקאיות.
ההזדמנות בחברות עם הרבה מזומנים הן רבות. ראשית,כסף נזיל מקבל היום ריביות טובות בפיקדונות בבנקים כך שהחברה יכולה לרשום רווח נוסף. חברות אחרות שהגיעו לתקופה זו עם מאזן חזק אבל עם מינוף נח (על מנת למקסם תשואה על ההון) יכולות היום להחליף את החוב במזומן אשר היה במאזן.
שנית, ניצול הזדמנויות. כאשר לחברות יש פחות כוח קניה, הביקוש יורד ואיתו שווי הנכסים המוצעים לרכישה בשוק. חברות עם יתרות מזומנים גבוהות יכולות לנצל את המצב בשוק ולרכוש עסקים ונכסים במחירים הזדמנותיים.
שלישית, הצפת ערך לבעלי המניות. חברות עם רכיב מזומן משמעותי אשר לא משמש לפעילות השוטפת יכולות לחלק רכיב משמעותי ממנו כדיבידנד, מה שעשוי להשיא תשואה גבוהה לבעלי המניות.
אמנם, הסיכוי להפסיד את כספך בחברה רווחית אשר מחזיקה כרית מזומנים בגובה עשרות אחוזים מהשווי בו נסחרת החברה הוא כנראה נמוך מהממוצע בשוק, אך ראוי לציין כי ישנן חברות רבות הנסחרות מתחת למזומן דוגמת אקופיה (140 מיליון ש"ח שווי שוק ומחזיקה כ-200 מיליון ש"ח מזומן) או מיקרונט (17 מיליון ש"ח שווי שוק ומחזיקה 24 מיליון ש"ח מזומן וסובלת מניסיון השתלטות מצד בעלי מניות המיעוט) אך הכתבה מתמקדת אך ורק בחברות בעלות פעילות רווחית בנוסף לרכיב מזומן גבוה. בכל מקרה, חברות שניתן לרכוש אותן במחיר נמוך מהמזומן שברשותן הן אך ורק נחלת השוק הציבורי ולא ניתן למצוא עסקאות כאלה בשוק הפרטי.
אך האם גם בשוק הישראלי ישנן חברות לגיטימיות עם פעילות רווחית, ובנוסף יתרות מזומנים משמעותיות ביחס לשווי השוק אשר עשויות להועיל בתקופה כזו? לדעתי יש מספר לא קטן של חברות יתר שעונות על הקריטריון הנ"ל, כאשר בכתבה זו אציג שתי חברות:
פוטומיין:
נכון לדוחות החציון הראשון של 2023, לחברה יתרות מזומנים ופיקדונות בסך של 14.5 מיליון דולר, (כ-53 מיליון ש״ח) כאשר פעילותה נושאת רווחיות משמעותית של כמיליון דולר ברבעון. פוטומיין עצמה נסחרת לפי שווי של 48 מיליון ש"ח, 10% מתחת למזומן בקופה. למה פוטומיין נסחרת בפחות מהמזומן שברשותה ועם שווי פעילות שלילי? אני משער שמכיוון ששוק ההון מעריך שהחברה לא משקיעה מספיק בצמיחה ושפעילות החברה תהפוך לבסוף להיות הפסדית.
ניתן לראות שסך ההתקשרויות של פוטומיין ירד משמעותית משנה שעברה, מכיוון שהמודל העסקי של החברה מבוסס על השקעה בשיווק שמניבה התקשרויות חדשות, ולמרות זאת, החברה החליטה ללכת נגד המודל העסקי עליו הצהירה ולחתוך בחדות את הוצאות השיווק.
מאידך, יש לציין כי התקופה הנוכחית מאתגרת מאוד מבחינה מימונית, וניתן להסתכל על החלטת פוטומיין גם כהחלטה אחראית, שכן הנהלת פוטומיין עוצרת את הדימום ועוברת לרווחיות כדי לאפשר וודאות לקיום החברה בכל תנאי השוק לטובת בעלי המניות.
אנדימד
אנדימד עוסקת ביצור ומכירת מוצרי טיפוח, וביניהם מוצרי RF ולייזר. לאנדימד פעילות גלובלית רחבה והחברה מראה צמיחה יפה בשנים האחרונות ואף בניגוד למקבילתה בבורסה המקומית סופוויב, מצליחה להראות רווחיות נאה (1 מיליון דולר רווח תזרימי ב-Q1 2023).
שווי השוק של אנדימד עומד על 54 מיליון ש"ח כאשר יתרות המזומנים של החברה עומדות על 42 מיליון ש"ח, 77% משווי השוק של החברה. למה השוק נותן לפעילות החברה שווי נמוך של 12 מיליון ש"ח על אף שהפעילות רווחית? להערכתי משתי סיבות עיקריות.
ראשית, עקביות התוצאות. אמנם החברה הרוויחה בחישוב שנתי כ-1.36 מיליון דולר, אך הייתה שונות משמעותית בין תוצאות הרבעונים והחברה אף הפסידה ברבעון 3 2022.
ראוי לציין שבהסתכלות שנתית החברה שומרת על רווחיות כל שנה אם כי השונות בין התוצאות עדיין גבוהה.
שנית, בעל השליטה הסיני והתלות בשוק הסיני/ בעל השליטה באנדימד הוא קונגלומרט סיני אשר משמש גם כמפיץ הרשמי של אנדימד בסין. ניתן לראות שהמכירות באסיה ואוקיאניה מהוות מעל 45% מסך המכירות של אנדימד.
למה בכל זאת מניית החברה עלתה כ-60% מתחילת השנה? להערכתי ממספר סיבות:
ראשית, הרווחיות. כמו שציינתי למעלה, החברה הציגה 1 מיליון דולר רווח תזרימי ב-Q1 2023. עליית המניה מסמנת ששוק הון סובר כי יש לרווחיות החברה המשכיות וכי הרווח לא היה חד פעמי.
שנית, החלפת השליטה והפחתת התלות באסיה ואוקיאניה. השליטה בבעלת השליטה של אנדימד נרכשה על ידי קונגלומרט סיני גדול. המשקיעים מעריכים שלתאגיד סיני ציבורי ענק אין סיבה להחזיק חברה ציבורית ישראלית קטנה, מה שהופך את החברה למועמדת להיהפך לפרטית בדומה לגל הנוכחי העובר על השוק הישראלי, או לחילופין, להאיץ חלוקת דיבידנד משמעותית בחברה הקטנה מקיסריה.
בנוסף, ניתן לראות שינוי מגמה מעניין בתוצאות רבעון 1 של אנדימד כאשר במקביל לירידה במכירות באסיה ואוקיאניה, המכירות בשאר הטריטוריות צמחו משמעותית. ברבעון 1 2023, המכירות באסיה ובאוקיאניה (שרק חלקן עוברות אצל בעל השליטה) עמדו על כ-30%. עדיין גבוה מאוד, ובכל זאת המגמה מעניינת ומצריכה מעקב.
לסיכום, חברות בעלות מזומן עודף משמעותי ופעילות רווחית אמנם לא נפוצות מדי בשוק, אך כאשר מוצאים כזו חברה יש לחפש טוב מה הסיבות והאם הן מצדיקות את התמחור הזול.
האם הנהלת פוטומיין פועלת באחריות כאשר חותכת את הוצאות השיווק או שהיא כורתת את הענף עליו היא יושבת? האם אנדימד תצליח להוכיח שהיא יכולה להיות רווחיות בעקביות ולהחזיר את החיוך חסר הקמטים למשקיעים? רק הזמן יגיד
שי אגוזי הינו בנקאי השקעות ופעיל בשוק ההון בישראל אשר מביא עימו ניסיון רב בהשקעות סחירות וריאליות. עם הבנה מעמיקה של התהליכים העסקיים והמהלכים הפיננסיים בשוק, שי מצליח להעביר את המידע בצורה נגישה וברורה לקהל הרחב ניתן לעקוב אחריו בחשבון הטוויטר שלו. הכותב עשוי להחזיק בחלק מהמניות המוזכרות. אין באמור המלצה לפעולה במניה.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
